אטריבוט (Attribute) הוא אמצעי הסמלה המשמש ליצירת משמעות וזיהוי אובייקטים ביצירת האמנות. אטריבוטים הם כל סממן, חפץ או מאפיין פיזי המתקשר אל אובייקט או דמות בציור ומאפשר לזהות אותה ו\או לעמוד על משמעותה ביצירה. אטריבוטים הם אמצעי נפוץ מאוד בציור מאז ימיו הראשונים והם כלי שכיח ביותר באמנות דתית למשל המתארת סיטואציות מעולמות המיתולוגיה או התנ"ך. הסיבה לשימוש הנפוץ באמצעי של אטריבוטים באמנות הדתית היא הצורך לאפשר לצופה לזהות סיטואציה ודמויות המוכרות לו מסיפורים מיתולוגיים דרך אמצעים פיזיים המאפיינים אותן. דוגמה בולטת של אטריבוט שכיח ביותר באמנות הדתית הנוצרית היא פצעיו של ישו שנוצרו כתוצאה ממעמד הצליבה. דרך ציור של פצעים עם גופה של דמות יכול הצופה לזהות אותה בתור ישו ולהבין את הסיטואציה המופיעה בציור כמתרחשת לאחר מעמד הצליבה, וכך גם במקרים רבים ניתן לזהות את שאר הדמויות על ידי "השלמת הסיפור". דוגמה נוספת של שימושים של אטריבוטים היא למשל ביצירות המתייחסות אל המיתולוגיה, כמו למשל האל זאוס כאוחז בידו ברקים שאותם הם משלח אל הארץ.
דוגמא אחרת של אטריבוט בחברה הישראלית היא למשל כובע טמבל שהפך במרוצת השנים לסימן ההיכר של קיבוצניק או ישראליות בכלל. קריקטורות עושות שימוש נרחב באמצעים של אטריבוטים בכדי לזהות את הדמויות המופיעות בהן, וכך למשל קריקטורות אנטישמיות עושות שימוש באף ארוך בכדי לזהות את היהודי, או ב"דוד סם" בכדי לזהות אמריקאים. צבעים אף הם יכולים לשמש בתור אטריבוט וגם כאן יש באמצעי זה שימוש רווח באמנות הדתית. דמויות דתיות מזוהות במקרים רבים באמנות הדתית דרך אטריבוטים הבאים לידי ביטוי בצבעי הלבוש שלהם, כך למשל מריה הקדושה תלבש במקרים רבים בגדים בצבעי ארגמן, תכלת או לבן הנתפסים בתור צבעי מלכות בעוד שדמויות כמו יהודה איש קריות שבגד בישו יהיו לבושים בצבע צהוב המסמל פחדנות ובגידה.
לסיכום, אטריבוטים הם סמלים בעלי חשיבות מכרעת בהבנה של יצירה והם חלק מתיאור איקונוגרפי של כמעט כל יצירת אמנות. גם באמנות מודרנית ישנו לעיתים שימוש בכלי של אטריבוט בכדי לזהות דמות או אובייקט ולאפיין אותה, אם כי שימוש זה אינו כה רווח ושכיח כפי שהוא באמנות הדתית שכמעט תמיד תעשה שימוש בכלי של אטריבוטים.
