פרק ב' של ספר שמות הוא אחר מהפרקים דחוסי-האירועים ביותר בתנ"ך. הוא מתחיל בנישואים והולדת משה, החבאתו מפני המצרים, השלכתו ליאור בתיבה, איסופו של ידי בת פרעה, גידולו בארמון המלך, יציאתו את עמו, הריגת המצרי, הבריחה למדין, הצלת עלמות במצוקה, הכרות עם יתרו, חתונה עם ציפורה, הולדת בנו של משה ולבסוף אלוהים שנזכר במצוקתם של בני ישראל. וכל זה ב-25 פסוקים בלבד.
הולדת משה ואימוצו בבית פרעה (שמות ב', פס' א-י)
שמות פרק ב' פותח בנישואי "איש מבית לוי" עם "בת לוי" היולדות לו בן/ על הבן נאמר כי הוא "טוב" (יפה או בריא, ולפי המדרש אפילו ממלא את הבית באור פלאי). לאחר גזרות פרעה על הריגת ילדים שהוטלו בסיום פרק א' מחביאים הזוג את התינוק במשך שלושה חודשים. אך כאשר כבר אי אפשר להחביא את משה מכינה לו אימו תיבה שאותה היא לא משליכה את היאור אבל כן "תשם בסוף שעל שפת היאר" (פס ג'), דרך להתחכם לגזרת פרעה.
אחות משה עוקבת מרחוק אחרי התיבה שנמצאת על ידי בת פרעה היורדת לרחוץ בנהר. הנסיכה המצרית חומלת על התינוק העברי. אחותו מנצלת את הרגע כדי להציע את אימה כמינקת בעבורו. כך מאומץ משה כבנה של בת פרעה וגדל בארמון המלוכה.
משה יוצא מהארמון, הורג מצרי ובורח (פס' יא-טו)
פסוק י"א בשמות ב' קופץ שנים קדימה אל משה שבגר ויוצא מהארמון. שם הוא רואה "בסבלתם" של אחיו ונתקל באיש מצרי המכה איש עברי. משה מביט לכל כיוון ואך מכה את המצרי וטומן את גופתו בחול. למחרת (או ביום אחר) יוצא משה ורואה שני אנשים עברים רבים. כאשר הוא מנסה להתערב מתריס בו אחד מהם ושואל האם הוא מתכוון להרוג אותו כמו את המצרי. משה מבין כי המעשה שלו התגלה והדבר אף מגיע לידיעת פרעה. וכך בפסוק ט"ו בורח משה ממצרים אל מדין ומגיע אל באר.
מפגש גבורה רומנטי בבאר והתיישבותו של משה במדין (פס' טז-כב)
שבע בנותיו של כהן מדין (רעואל, ולאחר מכן יתרו) מגיעות לבאר כדי להשקות את הצאן אך מגורשות על ידי רועים. משה מתערב ומושיע אותן ומשקה את צאנן. כשאביהן שומע על המעשה הוא מזמין את משה אליו כדי לתת לו לחם ואת ביתו ציפורה לאישה. כך נולד בנו של משה גרשם "כי אמר גר הייתי בארץ נכריה" (כ"ב).
זעקת בני ישראל מזכירה לאלוהים את הברית
בסוף פרק ב' מת מלך מצרים אך בני ישראל עדין זועקים תחת העבודה הקשה שלהם. אלוהים שומע את נאקתם וזוכר את הברית שכרת עם אברהם, יצחק ויעקב. הפרק נחתם בפסוק כ"ה האומר כי אלוהים רואה את בני ישראל ויודע את מצבם. כעת יכול תהליך השחרור שלהם להתחיל.
למה לשים לב בשמות פרק ב':
- תפקידן של נשים: כל הדמויות הפעילות בהצלת משה הן נשים. אימו, אחותו ובת פרעה, יחד עם תפקידן של המיילדות העברית בשמות פרק א'.
- שורש מנחה: רא"ה – אם משה רואה כי הוא טוב, בת פרעה רואה אותו ביאור, משה רואה את סבלם של אחיו ולבסוף אלוהים שרואה את בני ישראל.
- ריבוי פעלי ותיאורי מצוקה בפס' כג-כד: ויאנחו, ויזעקו, שועתם, נאקתם
- רומנטיקה על פי הבאר: כמו בסיפורי עבד אברהם ורבקה (בראשית ??) ויעקב ורחל, גם המפגש של משה וציפורה הוא ליד הבאר.
- מדרשי שם: משה משום שנמשה מהמים וגרשם משום שמשה היה גר (זר).
- קשר בין תיבת משה ותיבת נח (שני המקומות היחידים בתנ"ך בהם מונח זה מופיע).
סיכום קודם: שמות פרק א' | סיכום הבא: שמות פרק ג'
חזרה אל: סיפור התהוות האומה – סיכומים
להרחיב אופקים:
משה ונסיכים-עבדים אחרים: חילופי מעמדות אצל גיבורים מיתולוגים
