במהלך המאה ה20 החל עיסוק בשפה ואחת הגישות הייתה סטרוקטורליזם. השורשים של הסטרוקטורליזם צומחים אצל בלשן ידוע בשם דה- סוסר שהחשיבה והתורה שלו צומחות בתחילת המאה ה-20.
סטרוקטורה – מהמילה מבנה, הדרך שבה אתה תופס ומבין, או לפחות מנסה להבין את העולם. לאדם יש נטייה להכניס את המידע לתוך מבנה וזוהי הסטרוקטורה. השקפת עולם לפיה ניתן לפענח את המציאות הנראית ואת היחסים הגלויים באמצעות מערכת של קשרים סמויים אשר מושלים בפן הגלוי. תפיסת העולם אומרת שכדי להבין את עולם המציאות הנמצא סביבנו עלינו למעשה להבין את הסטרוקטורה, את הדפוס שנמצא במקום סמוי, שלא נמצא אל מול עינינו. חוקר שם קלוד לוי שטראוס – אנתרופולוג צרפתי שחקר תרבויות ואחד המושגים המרכזיים שלו הוא "מיתוס". הוא מצא שאחד הדפוסים שבאים לידי ביטוי בכמה תרבויות היה סחר- חליפין ונשים. למשל חתונה- המעבר של אישה שהיא נישאת משבט שבו גדלה לשבט אחר. הוא הסביר את זה ע"י החשש מגילוי אריות. גם בתרבות שלנו אישה שנשאת לוקחת על עצמה את שם המשפחה של הבעל, עוברת לצד השני. הדפוס הזה סטרוקטורה, שזהו מבנה/נוסחא שבאמצעותה ניתן להבין תופעות ותרבויות שונות. הנטייה היא לחפש סטרוקטורה כמה שיותר כללית ואוניברסאלית, אבל זה לא תמיד פועל.
ישנה נטייה של אנשים להכניס הכול לצורה מבנית, של מודלים – כל הדבר הזה זה סטרוקטורה בכדי להבין את הדברים בצורה מוחלטת ומבנית. לדוגמא: המודל של לאסוול בתקשורת המונים, בכדי להבין את התקשורת קיים איזשהו מודל שמסביר את זה. השפה עובדת פעמים רבות באופן דיכוטומי ובינארי, תפיסה שמחלקת ל2 את החשיבה על העולם ותמיד רואה אותו או כזה או כזה, ואין גווני ביניים. הסטרוקטורליזם קידם מאוד תפיסה כזאת, לדוגמא: מוען מול נמען. הסטרוקטורה היא למעשה השלד, היסוד המארגן של המכלול.
ראשיתו של הסטרוקטורליזם היא בבלשנות המודרנית. הטענה הייתה כי השפה היא אם כל הסטרוקטורות. השפה היא הסטרוקטורה הראשונה והיא ספינת הדגל של הסטרוקטורליזם. אין כאן עיסוק בתוכן שלה אלא במבנה שלה. השפה נתפסת כתופעה מיוחדת שיש לה השלכות משמעותיות על החיים החברתיים והרוחניים.לכן, אחת הסוגיות המהותיות שעמדו בלב החשיבה הסטרוקטורליסטית הייתה האִם, ובאיזו מידה, חקר ההתנהגות הלשונית של בני האדם עשוי לסייע לחקר התנהגותם באופן כללי, כלומר, ללמד על "המבנה" ו"הרוח" האנושית. ההנחה שבבסיס הסטרוקטורליזם היא שההבנה של מהי שפה תוביל אותנו להבין מהו האדם.
פרדינן דה סוסיר (1857-1913) אבי הבלשנות המודרנית
בלשן שוויצרי שלמד באוני' ז'נבה, בן למשפחה של כימיקלים ומדעים ועבר ללמוד בלשנות ושוב כימיקלים ומדעים. ההשפעה של מדעים מדויקים באה לידי ביטוי בעבודה המחקרית שלו. הוא ניסה להבין שפה באמצעות מדעים מדויקים.
