האדריכלות הרומית משתמשת באומנות היוונית, אך מוסיפה לה עוד המצאות.
המקדש:
- המקדש המלבני- פורטונה. השינוי מהמקדש היווני לרומי: העמודים הסובבים את המקדש חשופים מקדימה, ובאזור החדר הפנימי ישנו קיר לבנים החוסם את העמודים. הרווח בין העמודים מסמל את הכניסה, והלבנים מסמנות את החדר הפנימי של האל(הצ'לה). העמודים הם רק ליופי, אינם פונקציונאליים-פילסטרים.
בנוסף, המקדש הרומי הועלה על במה-פודיום.
- המקדש העגול- ווסטה. המצאה רומית לחלוטין. עמודים חופשיים המקיפים את הבנין מכל עבריו.
הפנתיאון-(118-125 לספירה). מקדש לכל האלים. בעל חזית של מקדש יווני אשר מאחוריו מבנה עגול=רוטונדה+פורטיקו (השראה לדורות הבאים-הגלריה הלאומית בוושינגטון) חלק תחתון מאסיבי גלילי, ומעליו הכיפה המקרה אותו.
עובי קירו הוא -6 מטרים והוא מחזיק כיפה בת קוטר של 44 מטרים העשויה בטון. גובה המבנה=קוטר בסיס הכיפה.
הישגי הרומאים:
- המצאת הקשת
- שימוש בבטון- מאפשר בניית חלל פנימי גדול יותר- כיפה.
שערי/ קשתות ניצחון:
קשת הנצחון היא המצאה רומית ייחודית. קשתות נצחון ארעיות הוקמו לכבוד שרי הצבא והקיסרים הרומיים המנצחים בנקודה מסויימת לאורך הדרך שבה הם היו עתידים לעבור בשובם מהקרב. בשלב מאוחר יותר המירו את הקשתות הארעיות בקשתות קבועות משיש.
קשתות אלה נשאו תבליטים וכתובות שסיפרו את סיפורה של ההיסטוריה באותה תקופה (בעיקר את סיפור הנצחון הקיסרי).
*קשת הנצחון של טיטוס– לכבוד נצחון טיטוס ביהודה, שריפת בית המקדש השני ודיכוי המרד ביהודה. טיטוס לוקח עימו לאחר הנצחון את שלל בית המקדש. השלל מונצח בתחתית הקשת בתצורת כלי מקדש יהודיים נסחבים ע"י חיילים רומים ובראשם-המנורה.
אמפיתאטרון:
מבנה עגול לחלוטין אשר במתו במרכז, משמש לבידור. האמפיתאטרון שימש בעיקר לקרבות של גליאטורים ותחרויות איגרוף. הזירה במרכז נקראה ארנה ומתחת לבמה יש חדרים קטנים המשמשים מקום המתנה למופע בהם כיכבו שבויי מלחצה, נוצרים ומתנגדי האימפריה הרומית.
* הקולוסיאום- הבניין עצמו לא שרד במלואו. עקב החורבן שלו ודווקא בגללו הוא הפך לאחד הסמלים החשובים של רומא- בעבר- בהווה- ובתרבות בכללותה.
* הרצפה היתה מצופה חול ומתחתיה היו הכלובים של החיות. ישנו פער בשיח התרבותי בין מה שאני רואה היום שהוא מחורב ומשעמם לבין מה שהיה פעם. בעבר הקולוסאום היה שילוב של פיסול ואדריכלות בו זמנית. היצירה השלמה- קולוסאום מוגש לצופים במשולב ועלינו לזהות את כל המרכיבים. הפסלים ככל הנראה היו עשויים משיש ומסוגים שונים של אבן.
*הרומאים בכל זאת נזכרים בשלושת האורדרים- דורי, יוני, וקורנתי ומציבים אותם בקולסאום על מנת לשמר את המסורת. העמוד הפסיק להחזיק את המבנה והפך לסמל של המקדש, להציג את המקדש החדש כקלאסיקה. האורדרים בנויים בדירוג בכל קומה יש אורדר אחר, הם משתמשים בהם כקישוט- קנה מידה נאים לעין, מסמל מסורת.
*הקולוסאום נשבר כחלק מתהליך בלייה וממלחמות. המקום המרכזי שלו בעיר מאופיין בזיהום אוויר גבוה הפוגם במבנה. הקולוסאום מסמל את המסורת שילוב בין עבר הווה ועתיד– רומא הראשונה, המלחמה של הקיסריים. רומא השנייה, של האפיפיורים ורומא השלישית, על פי מוסליני- החזרה לקיסרים הרומיים.
קצת על המושגים בתוך מבנה האמפיתיאטרון:
מבנה האמפיתיאטרון מבוסס כולו על "קמרונות" (מעין רצף של קשתות צמודות זו לזו). האמפיתיאטרון הראשון שהיה ברומא הוצת ונשרף על-ידי נירון קיסר (שכונה בשם "המצית"). לאחר מכן בנו בניו אספסיאנוס וטיטוס את ה"קוליסאום" – האמפיתיאטרון הגדול ביותר המוכר לנו בעולם (בנייתו החלה על-ידי אספסיאנוס והושלמה ע"י טיטוס). ה-"קוליסאום" שנחנך בשנת 80 לספירה הכיל 50,000 מקומות, מהם 45,000 בישיבה ו- 5,000 בעמידה. בסמוך להקמתו הרגו בו במהלך יום אחד כ- 5,000 בעלי-חיים… יש הסכמה בין החוקרים כי חלק ממימון בניית מבנה אדיר זה, מקורו באוצרות בית-המקדש שהובאו על-ידי טיטוס לרומא.
שעשועי הדמים שבוצעו באמפיתיאטראות לוו ב- טקסים. ערב טרם הקרב ניתנה לנידונים/משתתפים ארוחה דשנה (שסביר להניח שלא היה להם כלל תיאבון לאכול אותה)… ביום המשחקים אפשרו להם להתפלל ב-"מקדשון קטן" (שהיה ע"פ רוב מצוי בצמוד לזירה) שנקרא "סקלום". בתחילת המופע הם היו מוצעדים לצלילי תזמורת לבושים בבגדי-חג, כשהיו עוברים על פניו של "עורך המשחקים" (שבמקרים רבים היה הקיסר בעצמו) הם הוכרחו לקרוא בקול : "שא ברכה קיסר, היוצאים למוות מצדיעים לך" ! בחלק הראשון של האירוע היו מקיימים ע"פ רוב משחקי חימום של חיות… ולאחריהם לעיתים קרבות בהם היה "ריתיאריוס" (לוחם מצויד ברשת וקלשון) משליך את רשתו ולוכד בה חיות ו/או בני-אדם… אך עד מהרה היו מגיעים אל החיזיון ה"אמיתי"… מאחר והקיסר או "עורך המשחקים" רצו את אהדת הקהל, הם היו משלבים את הקהל בהחלטותיהם… לדוגמא: אם שני גלדיאטורים נלחמו ואחד מהם כשל ונפל על ה"ארנה" (משטח החול שנועד לספוג את דם ההרוגים והפצועים), הגלדיאטור השני היה יכול להורגו אך ורק בהסכמת "עורך המשחקים", ואז היה "עורך המשחקים" שומע את "דעת-הקהל"… אם הקהל היה צועק באופן אחיד "מיתה" (=הנח לו) הוא היה זוקף בוהן כלפי מעלה ומעניק לגלדיאטור את חייו (עד לקרב הבא). אך אם הקהל היה צועק "יוגולה" הוא היה מוריד בהונו כלפי מטה – היינו מאשר לגלדיאטור המנצח להרוג את הגלדיאטור המפסיד…
אמת מים/ אקוודוקט:
תפקיד של אמת המים, להעביר את המים מהמעיינות בהרים הגבוהים בתוך תעלות עיליות, עד הכניסה לעיר (משער העיר הם מועברים באמצעות צינורות תת קרקעיים).
הרומאים אחראים למספר המצאות טכנולגיות חשובות אשר פיתחו רבות את האדריכלות:
- הקשת הרומית – עד המצאה זו ניתן היה לקרות מפתחים רק על ידי קורות עץ או אבנים ארוכות. כמובן שבשיטות אלו המפתח אותו ניתן לקרות הינו מוגבל ביותר וההאדריכלות מוגבלת בהתאם. הקשת הרומית היא סידור לבנים בצורת טרפז בחצי מעגל כך שכל לבנה נשענת על שכנותיה ובכך ניתן לייצב את הקשת ולהניח מעליה עומסים נוספים.
- הכיפה – בזכות שימוש באדמת פוצולנה המצוייה במפרץ נאפולי, חומר בעל תכונות הדומות למלט, הצליחו הרומאים לצקת כיפות בטון. הידועה והגדולה ביותר שביניהן נבנתה בפנתאון ברומא העומד שלם עד ימינו.
- סלילת דרכים רומיות – אשר איפשרו תחבורה בין-עירונית יעילה יותר.
- גשרים למעבר מכשולי מים בימות שלום או במלחמה. כמו גשר העץ שבנה יוליוס קיסר על הריין במסעו לכיבוש גרמניה. או הגשר של קליגולה על מפרץ נאפולי ורבים אחרים.
- הרומאים פיתחו טכנולוגיות בנייה רבות נוספות.
הבזיליקה הרומית
מבנה ציבורי אזרחי ששימש כבית משפט, מחסה לאנשי עסקים, ובית ועד לסוחרים. מקום התקהלות ואסיפות מדיניות, אולם להקראות להרצאות ולעתים אף שוק מכורה.
זהו מבנה חברתי והוא איננו דתי. יש קונוטציות לאומיות וציבוריות.
חזות: מבנה מכורה מלבני. מחולקת לאולם תווך במרכז ולסיטראות (חנויות) בצדדים.
אפסיס – צורתו כחצי עיגול בראש/סוף המבנה. שימש כמקום מושבו של השופט או כמקום שיוחד למורה ולמרצה.
* הרומאים חיפשו דגם אחר בכדי לקיים משכן לדת הנוצרית. המקדשים לא התאימו משום ששימשו אלילים. הפולחן בהם נעשה בחוץ (אין מקום להתפלל בתוך הכנסייה).
הבזיליקה הרומית משמשת כאבטיפוס לבזיליקה הנוצרית לדורותיה.
