מנפות החיטה – גוסטב קורבה – 1845 – נאנט
תיאור: יצירה זו מתארת נשים פשוטות בעבודה. בדומה ל"מסתתי האבנים", מציג קורבה עבודה הנחשבת נחותה ואינה יאה אלא למעמדות הנמוכים בחברה – ניפוי החיטה כדי להפריד ממנה את המוץ. הדמות המרכזית מפנה את גבה אל הצופה. מעבר לשבירה מוחלטת של המסורת בהצגה זו, יש כאן גם אמירה לגבי חשיבות אישיותה של הדמות ואלמוניותה. יש אומרים כי אלו אחיותיו ואחיינו של קורבה עצמו.
קומפוזיציה ואמצעים אמנותיים: הקומפוזיציה הפתוחה מציגה שלוש דמויות – האישה המרכזית, בשמלה אדומה, הניצבת וגבה אל הצופה ועוסקת בניפוי החיטה, האישה משמאל היושבת, ספק נרדמת, ועוסקת בהפרדה ידנית של המוץ מהחיטה, וילד, כנראה בנה של אחתהנשים, המשחק בצד ימין.
הקומפוזיציה כולה בנויה סביב התנועה העזה של הדמות המרכזית. נראה שהיא מרוכזת בעבודתה ומשקיעה בה מאמץ רב. הדמות של האישה השנייה מוטלת על הרצפה, כמעטשמוטה, ומחטטת בידה הימנית בצלחת חיטה. היא מטה את ראשה הצידה ועיניה מצומצמות,היא מנסה לשמור על ערנות תוך כדי העבודה המשמימה. היא נשענת על שלושה שקי חיטהגדולים וסביבה ערמות חיטה על הרצפה, עדות לכמות העבודה הרבה שעוד לפניהן. החלל שבומצויות הנשים סגור ומבליט את דמויותיהן קדימה, בדומה לחלל ב"מסתתי האבנים".
בחלק העליון משמאל, על הקיר יש רמיזה לאור החודר מבחוץ. כמו ביצירות אחרות, הילד המשחק מעיד על המשכיות ושימור המצב החברתי שבו מצויות הנשים. ברור כי גורלו בחיים הוא להמשיך את עבודתה של אימו, או עבודה דומה. הילדים מהווים גם אלמנט ריאליסטי – האימהות לוקחות אותם לעבודה כדי שיעזרו להן, או בגלל שהן לא יכולות להשאיר אותם בבית. ושוב כמו קודם- התמונה מספרת לנו הצופים את הסיפור המוכר והרגיל של עבודה- ושוב על ידי אלמנטים אומנותיים המדגישים את הריאליזם באמצעות אור וצל וקומפוזיציה משולשת.
