תקציר מחקר זה בחן את *מקום התקשורת* כסוכן חיברות מרכזי במשפחה עבור הורים. המחקר התמקד באופן הצריכה והפרשנות של הורים לתכנים משפחתיים בטלוויזיה, תוך התייחסות לחשיבות היבטי מגדר ומבנה משפחתי בתהליך. המחקר נעשה באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים בקרב 60 אבות ואימהות כאחד ( המצויים במסגרות משפחתיות מגוונות ), זאת לצד דיון סביב צפייה משותפת בתכנים משפחתיים מגוונים לשם בחינת משמעותם של ייצוגי המשפחה במציאות המשפחתית והחברתית של ההורים הצופים.
ממצאי המחקר העלו כי המדיה ובעיקרם הטלוויזיה מרכזיים בחיי ההורים לשם מילוי צרכים אישיים ומשפחתיים, אך ניכרו הבדלים מגדריים בין אימהות ואבות: באופן הצפייה, בבחירת התכנים הנצפים ובפרשנותם בהקשר המשפחתי הנתון. ככלל, אימהות נטו לצפות יותר בתכנים משפחתיים ולקשור ביניהם לבין המציאות המשפחתית תוך הטמעת תהליכי למידה. לעומתן, האבות צפו פחות והתייחסו לתכנים באופן מרוחק וביקורתי יותר שהוביל לחוסר למידה או הטמעה במציאות שלהם. זאת לצד השפעת המסגרת המשפחתית על תהליך הצריכה והפרשנות.
ממצאי המחקר משמרים לרוב תפיסות מגדריות מקובלות ואינם קוראים תגר על חלוקת התפקידים במשפחה, למרות השינויים בחברה. עם זאת , ניכרו מצבים של שבירת התפיסה המסורתית המעידים על שינוי חברתי בתפיסת המשפחה ועל מקום התקשורת בהפנמת שינוי זה.
לאורך השנים ניכר עיסוק מחקרי באופן ייצוג המשפחה ויחסי המגדר שבה, ונמצא כי ייצוג זה הוא לרוב סטריאוטיפי ואידיאלי, ואינו משקף את המציאות המשפחתית לאשורה בתכנים שונים. התקשורת נוטה לשמר את הייצוג המשפחתי המקובל, ומעניקה יחס מקפח וסטריאוטיפי לייצוגים משפחתיים חלופיים או חדשניים בשל חשש שמודלים אלה יאיימו על המודל המקובל והדומיננטי בחברה.
עם זאת, במהלך השנים חלו שינויים חברתיים וחינוכיים שהשפיעו על הרחבת ייצוג המשפחה, וכללו מודלים מגוונים של המשפחה.
ממצאים
אופן הצפייה בטלוויזיה במעבר להורות
- הורים רבים הצביעו על אמצעי התקשורת כמרכזיים בחייהם ובחיי ילדיהם.
- הממצאים הראו כי ההורים מתייחסים לטלוויזיה כחלק שהינו בלתי נפרד מהתנהלות המשפחה ביומיום.
- בהקשר המגדרי- נמצא כי אימהות העידו על שינויים באופן הצפייה, בכמות הצפייה ובתכנים במעבר להורות. לעומתם האבות שלא העידו על שינויים באופן הצפייה, ובכמות הצפייה ובתכנים במעבר להורות.
משמע, אימהות במחקר זה העידו על שינוי מהותי באופן הצפייה, בכמות, ובתכנים במעבר להורות.
אבות לא העידו על שינויים באופן הצפייה, ובכמות הצפייה בתכנים במעבר להורות.
- הבדלים דומים תחום המגדר נמצאו במחקרים מוקדים כמו של מורלי תוך התייחסות להבדלים בתפיסת הבית בין נשים לגברים.
- לשיטתו:
גברים רואים את הבית כמקום פנאי, ולכן צופים יותר בטלוויזיה, מעדיפים לצפות לבדם ושולטים בשלט בתכנים כגון ספורט וחדשות.
לעומתם נשים צופות פחות בטלוויזיה ותופסות את הצפייה כפעולה חברתית וכבסיס לשיחה ולאינטראקציה זוגית, והן מעדיפות תכנים של דרמה.
ממצאים אלו חוזקו במאמרים אחרים.
- ניתן לייחס את הבדלי המגדר שנמצאו, בין השאר, לשימור תפיסת הטיפול בבית וגידול הילדים כתפקיד אימהי בעיקרו, המשפיע על ההתנהלות המשפחתית בחיי היומיום ועל אופן הצפייה.
עם זאת, במחקר זה ניכר כי הנשים צופות "כבדות" בטלוויזיה בכלל ובתכנים משפחתיים בפרט.
לעומת ממצאים קודמים בנושא שמצאו דומיננטיות גברית בצפייה. ניתן להסביר זאת אולי בשינויים שהתרחשו במשפחה ובחלוקת התפקידים בין בני הזוג, המשקפים גם באופני השימוש במדיה ובהרגלי הצפייה המשפחתית המגדרית.
יציאת נשים רבות לעבודה הביאה לשינוי בתפיסת הבית והתקשורת בשעות הפנאי.
ממצאים בהיבט המבנה המשפחתי
זאת ועוד, מעניין היה למצוא השפעה של המבנה המשפחתי על העדפות צפייה של ההורים. השפעה כזו נמצאה בקרב זוגות נשואים שנטו למצוא תכנים משפחתיים המתאימים לצפייה לשני בני הזוג, מתוך מטרה לבלות ביחד.
לעומתם, הורים במסגרת משפחתית חלופית צפו בטלוויזיה לבדם, וגילו עניין בתכנים המציגים את אורח חייהם של רווקים/ות או גרושים/ות, במטרה לבחון מחדש יחסים וזוגיות עם בני המין השני לאחר פירוק משפחתם.
סלקטיביות בבחירת תכנים משפחתיים וקישורם למציאות המשפחתית
אצל הורים רבים ניכרה בחירה סלקטיבית של התכנים הטלוויזיוניים אשר עוסקים במשפחה ובהורות, בעיקר של תכנים הדומים להתנהלות משפחתם במציאות.
עם זאת, גם במקרה זה נמצאה הבחנה מגדרית באופן החשיפה לתכנים ובפרשנות הניתנת להם, אם פרשנות רפרנציאלית ואם פרשנות ביקורתית. כך נמצא:
כי אימהות מצאו עניין מרובה בתכנים משפחתיים בשל השינוי במצבן המשפחתי. בהתאם, רוב האימהות העידו על צורך בקבלת מידע ובייעוץ לשם התמודדות עם מצבים שונים במציאות. צורך זה קיבל מענה באמצעות תכנים העוסקים במשפחה ובפרט תכנים המציעים מידע קונקרטי ומציגים פתרונות ממשיים לבעיה הורית.
ממצאים אלה, עולים בקנה אחד עם התפיסה המאוחרת של גישת השימושים והסיפוקים המתייחסת למגוון השימושים שעושים הפרטים במדיה באופן מכוון, כשהוא נותן מענה רחב לצורכיהם.
על פי תפיסה זו, הפרטים הצופים בוחרים בתכנים המאפשרים קבלת מענה לצרכים באופן מגוון והטרוגני, תוך תפיסת התכנים כמציאותיים וקישורם למציאות החברתית שלהם באופן רפרנציאלי.
במקרה זה האימהות קיבלו מענה לצרכים הוריים לשם תפקוד מטיבי במשפחה.
לעומת זאת, רוב האהבות הנשואים טענו במוצהר כי הצפייה בטלוויזיה בכלל נתפסת אצלם כשולית יותר, וכאמצעי בידורי בלבד מול פעילויות מעודפות כגון עבודה או גלישה באינטרנט בשעות הפנאי. מרבית האבות נטו לבחור תכנים משפחתיים באופן שרירותי יותר וללא קשר לתוכן המשפחתי בתכנית, ולעיתים הבחירה אף נעשה על ידי בת זוגם. כמה מהם הצהירו כי מארת הצפייה שלהם היא בעיקר לברוח מהמציאות ולא להתמודד עמה.
בנוסף, נטו האבות להציג פרשנות ביקורתית יותר לתכנים, ובעיקר למידת המציאותיות של התכנים והפער בניהם לבין המציאות המשפחתית. לרוב הם טענו שהנושאים המשפחתיים העולים בתכנים הטלוויזיוניים לא דומים למשפחתם ולא תורמים להם ידע פרקטי.
בדומה מצאה ליווינגסטון (1994) שנשים נוטות להשליך מתכנים טלוויזיוניים באופן שמרני יותר.
הבחנה מגדרית זו משקפת חלוקת תפקידים מגדרית מסורתית במשפחה ומסבירה את העניין האימהי הרב יותר בתפקוד המשפחתי בשל תפיסת האם את תפקידה במשפחה, למרות הניגוד בין התפיסה לבין השינויים החברתיים והמשפחתיים במקומם של האבות בבית.
אופן תפיסת הדמויות ההוריות
הבדלי מגדר עלו גם באופן תפיסת הדמויות המוצגות בתכנים המשפחתיים בטלוויזיה.
נמצא כי האימהות ברובן הזדהו עם דמויות אימהיות על המרקע, והביעו רגשות של קרבה והבנה כלפיהם בנוגע לעיסוק בקשיים המוכרים להן מהטיפול בילדיהן בחיי היומיום.
בדומה טענה ווד (2005) כי נשים נוטות להתחבר לדמויות נצפות לקשור אתן יחסים פרא-חברתיים ולקשר אותן לחייהן, תוך התייחסות לידע ולניסיון האישי שלהן. הנטייה של האימהות להזדהות בעיקר עם סיטואציות שבהן מופיעות דמויות בתפקיד אם, מלמדת על החשיבות של מרכיב זה בזהותן ועל הפנמה של הציפיות החברתיות מנשים לממש את אימהותן כהיבט ראשון במעלה בבניית הזהות העצמית (פרידמן, 1999).
עם זאת ההזדהות התאפיינה בעיקר בקרב אימהות החיות במבנה משפחתי קלאסי, אשר ראו בתכנים שיקוף של המציאות המשפחתית שלהן, לעומת אימהות במסגרות משפחתיות חלופיות (גרושות וחד-הוריות). אשר הזדהו עם היבטים דומים אך הצרו על חוסר הייצוג של הקשיים בגידול ילדים על ידי הורה יחיד ולא שניים.
לעומתן, האבות פחות הזדהו עם דמויות הוריות בטלוויזיה. ניתן להסביר זאת בהיותם מחוברתים יותר לתפקיד החברתי ופחות למקומם ההורי במשפחה.
עם זאת, גם במקרה זה ניכר הבדל בין אבות נשואים לבין אבות גרושים.
האבות הנשואים הזדהו בעיקר עם דמויות גבריות, אך הביעו עמדה מרוחקת יותר כלפיהן בשל אופן התנהלותן השונה במשפחה.
האבות הגרושים לעומתם, הזדהות גם עם הדמויות הנשיות, המייצגות מצבים משפחתיים המוכרים להם מתפקודם עם הילדים. כלומר, אבות אלה מייצגים תפיסה שונה של התכנים והדמויות בשל מצבם המשפחתי החדש, המשפיע על צריכת התכנים המשפחתיים ומשמעותם.
למידה הורית מצפייה בתכנים משפחתיים
נמצא כי רוב ההורים הסכימו שהתקשורת משמשת כלי לימודי לשם תפקוד הורי, ותפסו אותה כסוכן חברות מרכזי בחיי הורים. הלמידה נעשית באמצעות צפייה בתכנים רלוונטיים והשלכה מהם למציאות הצופים, בעיקר בשל חוסר האונים שחשים הורים רבים במציאות המשפחתית המשתנה.
התכנים הטלוויזיוניים הם מקור נוסף לקבלת מידע על משמעות המשפחה, ובשל השינויים שהתרחשו בה המידע הזה תורם להבנת המציאות ולהתמודדות עמה באופן מיטבי (אילוז, 1998), בפרט במצבים שבהם ההורים מחפשים מידע והדרכה בפתרון דילמות משפחתיות (סוצקבר-כהן, 2002).
מעניין היה למצוא את אופן ההתייחסות ללמידה, המובחן בין תכנים משפחתיים שונים. הלמידה מהריאליטי המשפחתי יוחסה ללימוד על התנהגות ראויה מתוך צפייה בהתנהגות שונה מהמקובל, ולעתים אף עוררה התנשאות על ההורים המוצגים.
במקרה זה, עיקר הלמידה יוחסה לקבלת המבנה המשפחתי החדשני כלגיטימי בזכות ייצוגו על המרקע. קבלה זו ניכרה בעיקר מצד הורים במסגרות דומות, אשר בירכו על ההתייחסות החיובית למשפחתיות כזו.
התייחסות דומה הציגו אימהות נשואות אשר ראו בחיוב את המגוון המשותף בניהן לבין אימהות במסגרות משפחתיות חלופיות. עם זאת, יש לציין כי רוב האבות היו ביקורתיים יותר לייצוגים האלה בטענה שהייצוג מכוון ומוטה, ולעיתים אף יוצר תוצאה הפוכה של הוקעת החדש וחזרה להגמוניה ולסדר המשפחתי המקובלים בשל הצגת הקשיים הנלווים להורות כזו, מנקודת מבטם הגברית.
בניגוד לכך, ניכרה למידה מהייצוג האידיאלי של המשפחה בפרסומות, כפנטזיה ומקור השראה למימוש במציאות המשפחתית. הורים נשואים הביעו רצון להגיע לאידיאל של ההרמוניה המשפחתית והיחסים הטובים בין ההורים והילדים.
וההורים שבמסגרות חלופיות ראו את האידיאל שבמבנה המשפחתי המקובל, למרות ההבנה שהתוכן אינו מציאותי ומשפחה "אמתית" אינה נראית כך.
תפיסות אלו תואמות לביטויי הפנטזיה המעולים לא פעם ביחס לדמויות טלוויזיוניות, ונובעים מהפער שבין הדמות הנצפית בין הצופים ומהרצון להגשים באמצעותה שאיפות שלא מומשו במציאות שלהם. התפיסה הזו מתבטאת את ההפנמה של המיעוט את המודל אשר מקובל חברתית (בחברה), המכתיבה הטמעה והסתגלות למודל הזה כחלק מתרבות המיינסטרים.
הבדלי מגדר באופן הלמידה
ביחס לאופן ההתייחסות ללמידה מהתכנים הנצפים.
נמצא כי האימהות נטו יותר להעיד על רצונן בעזרה.
לכן, כבסיס ללמידה, הן גילו עניין רב בצפייה במודלים טלוויזיוניים שכללו יועצים או הורים אחרים. האימהות סברו שהצפייה בתכנים משפחתיים מאפשרת להן להשוות את עצמן לאחרים וללמוד מהתהליך המוצג על עצמן ועל משפחתן. צורך הורי זה ומימושו בצפייה עלה בקרב אימהות ממסגרות שונות.
הצצה לחיי האחרים המתמודדים עם קשיים על המרקע בעזרת מומחים יוצרת חיבור פרא-חברתי ומאפשרת סיפוק צרכים חברתיים ופסיכולוגיים של הצופים.
מחקרים קודמים אף הדגישו צורך זה בקרב אימהות חד-הוריות, אשר מחפשות מידע בתקשורת בשל הצורך להתמודד עם דילמות ללא עזרת בן זוג.
בנוסף נמצא כי אימהות נוטות יותר לשוחח עם הורים אחרים בסביבתן על תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים להורות. ניתן לייחס זאת לכך שנשים נוטות יותר לשתף אחרים ולהתייעץ עמם בדילמות אישות שונות.
לעומת זאת, רוב האבות הצהירו כי אינם מחפשים מידע הורי או ייעוץ מיועצים או הורים בתקשורת, כי הם יכולים להסתדר בעצמם. תפיסה זו תואמת את נטיית הגברים בכלל, פחות להיוועץ באחרים או לקבל עזרה ותמיכה ברשתות חברתיות בסביבתם ) והם נוטים לרוב לפעול על פי אינטואיציה Weinraub, Horvath & Gringlas, 2002) (Mellers & McGraw, 2001 .)
בהתאם לכך, הם נוטים להיות ביקורתיים יותר לפוטנציאל הלמידה ההורית מהתקשורת.
ייתכן שחלק מההסבר להתנשאות הגברית נעוץ באופן תפיסת הפרט את עצמו כטוב יותר, דבר שמשפיע על תהליך המשא ומתן המתקיים בינו לבין הטקסט, ועל מידת השפעת המסרים עליו. תהליך זה מושפע מניסיון חייו של הצופה, תפיסת עולמו וההקשר החברתי שבו הוא מצוי. אלה עשויים ליצור אצל הצופה אי-צורך או אי-רצון ללמוד. נראה שתגובת האהבות במחקר שיקפה חברות הורי וגברי להתנהלות עצמאית ובלתי תלויה באחרים, לכן הם לא ראו בצפייה בטלוויזיה בסיס ללמידה. יש להדגיש כי חלקם אף חיזקו את עמדתם בתואנה שבת זוגם אחראית על ההתנהלות המשפחתית. תפיסה זו מאשרת שוב את חלוקת התפקידים המסורתית במשפחה.
לעומת זאת, נמצאו במחקר בעקביות הבדלים בין אבות ממסגרות שונות שכן אבות גרושים גילו עניין רב בתכנים במשפחתם בשל השינוי במצבם והתנהלותם ללא בן/ת זוג. לפיכך התקשורת אפשרה לקבל מענה לצרכים הוריים חדשים.
במחקר, נמצא גם הבדל בין אבות לאימהות באופן הלימוד מתוך התקשורת.
האימהות- העידו ברובן על למידה מהתכנים המשפחתיים באמצעות קישור בין הדילמות המוצגות על המרקע לבין מצבן המשפחתי, בשל הדמיון בניהם, שאפשר יישום ישיר.
לצד זאת, בחלק מהמקרים נדרשה התאמה בשל הפער בין הנצפה על המרקע לבין הסיטואציה המתקיימת במשפחתן.
לעומת האימהות, האבות טענו ברובם כי אין להם מוטיבציה ללמוד מהטלוויזיה כיצד להתנהג במשפחתם, ופחות קישרו בין התכנים למציאות החברתית שלהם, בשל הריחוק מהדמויות הנצפות (בעיקר בריאליטי המשפחתי).
לפיכך, ברוב המקרים, האבות למדו מהנצפה בעיקר על דרך שלילת הדמויות וההתנהגויות השונות מהמקובל בכלל, ומהתנהגותם כהורים בפרט. הסתכלות זאת אפשרה קבלת חיזוק לביטחונם ולהתנהגויות קיימות שלהם במציאות המשפחתית. בנוסף, האבות העדיפו מידע קונקרטי כפתרון לבעיה ספציפית ולכן נטו לחפש מידע באופן אקטיבי בנושא הרלוונטי ופחות התעניינו בהורים אחרים או במומחים על המרקע.
ביקורת לאופן ייצוג המשפחה על המרקע
חלק מהעיסוק בתכנים המשפחתיים כלל גם עמדה ביקורתית לאופן ייצוג המשפחה בטלוויזיה.
עיקר הביקורת מצד האימהות עסקה בעיקרה בפער שבין הייצוג של הבדלי המגדר בחלוקת התפקידים במשפחה לבין המציאות המשפחתית.
ביקורת זו עלתה בעיקר ביחס לייצוג האידיאלי של המשפחה והיחסים המגדריים המסורתיים בפרסומות.
ייצוגים כגון אלה אינם משקפים שינויים חברתיים ופמיניסטיים כגון יציאת נשים לעבודה ושיווניות הטיפול בבית (פרידמן, 1999).
לצד זאת עלתה ביקורת מצד אימהות ממסגרות משפחתיות חלופיות, שהתרכזה באופן ייצוג מקפח ושולי של המסגרת המשפחתית החלופית והחדשה.
אימהות אלה טענו שאינן זוכות ליחס חיובי והולם בתוכני הטלוויזיה, שאינם משקפים את המסגרת המשפחתית שלהן כראוי.
האבות שחיים במסגרות חדשות וחלופיות היו ביקורתיים גם הם כלפי חוסר הייצוג של משפחות חדשות בטלוויזיה, לעומת המציאות החברתית.
אבות נשואים מצדם התייחסו בשוויון נפש לייצוגים סטריאוטיפיים של המשפחה, ובעיקר לייצוג המשמר את מרכזיות האימהות בטיפול בבית ובגידול הילדים למרות השינויים שהתחוללו בחברה ובמשפחה.
ואילו אבות ממסגרות משפחתיות חלופיות התייחסו בליברליות רבה יותר לשינויים בהתנהלות המשפחתית, בשל השינוי במצבם המשפחתי. ייתכן כי ההסבר לכך נעוץ ברצונם לשמר את המצב הקיים ואת עליונותם, כחלק מתפיסה הגמונית גברית בחברה.
עם זאת, מעניין היה למצוא ביקורת גורפת מצד אבות ממגוון המסגרות המשפחתיות על השימוש הציני והנצלני בייצוג המשפחה על המרקע לטובת אינטרסים כלכליים. זאת לעומת התייחסות סלחנית יותר מצד האימהות, שראו את הייצוג האידיאלי כמרגש וחשוב לייצוג, למרות הידיעה שלרוב אינו מתקיים במציאות.
סיכום וחדשנות המחקר
סיכום: מן האמור לעיל עולה שהמחקר הזה שיקף הבדלים מגדריים משמעותיים בין אבות לאימהות בהקשר של צפייה בתכנים טלוויזיוניים המייצגים משפחה בז'אנרים מגוונים על הרצף שבין ייצוגי משפחה אידיאליים, בעייתיים וחדשניים. אפשר היה למצוא לאורך כל הדרך שאבות ואימהות משתמשים בתקשורת באופן שונה כהורים, צורכים תכנים שונים, מחפשים מענה לצרכים הוריים בדרכים מגוונות וכן מפרשים וממשמעים את המסרים העולים מהתכנים באופן מובחן. מהמחקר עלה שהאימהות התעניינו יותר בתכנים המשפחתיים וקיבלו אותם באופן חיובי ואינסטרומנטלי לשם תפקוד במשפחתן, אך היו ביקורתיות יותר כלפי עצמן. לעומתן, האבות היו בטוחים יותר בעצמם, אך ביקורתיים יותר כלפי הדמויות המוצגות על המרקע (המומחים וההורים כאחד) וכלפי יכולת הקישור ביניהם לבין המציאות המשפחתית שלהם ,תוך הטלת ספק ביכולת המדיה להשפיע על התנהגותם ההורית. ממצאים אלה מחזקים את התפיסה המקובלת בתחום לימודי המגדר, ולפיה יש משמעות ניכרת להבדלים המגדריים בין נשים לגברים.
חדשנות המחקר: מחקר זה תרם וחיזק את ההבנה הזאת בהקשר ההורי, באמצעות תפיסת התקשורת של אבות ואימהות .
עם זאת הוא מחדש בהבנת ההקשר המשפחתי, המשפיע על תהליך הפרשנות ויוצר הבדלים בין ההורים בשל השתייכותם למסגרות משפחתיות שונות, ולאו דווקא בשל השוני המגדרי ביניהם בלבד.
מכאן, ניתן לומר כי המחקר הנוכחי המחיש את התפקיד המרכזי שממלאת התקשורת בקרב ההורים בתהליך גיבוש הזהות ההורית שלהם, ובהבנתם את משמעות ההורות.
אין ספק שיש חשיבות רבה לאופן ייצוג המשפחה בכלל ותפקידי המגדר בפרט בתכנים משפחתיים בטלוויזיה, כבסיס חיוני למשא ומתן המתקיים בין התכנים לבין ההורים כקהל הצופים בבית.
הייצוגים האלה מהווים שיקוף תקשורתי של המשפחה על המרקע, ותורמים להבנת ההתנהלות המשפחתית הנכונה והראויה ולגיבוש התפיסה ההורית, בפרט במציאות חברתית ומשפחתית משתנה.
סיכומי מאמרים: "היבטים סוציולוגיים וחינוכיים של אמצעי התקשורת"
