חרדה היא מצב ריגושי המתבטא בתופעות פיזיולוגיות מחד, הפעלה של המע' הסימפתטית שגורמת לשלל תגובות (פעימות לב מוגברות, שינוי בקצב הנשימה, יובש בפה, זיעה קרה וכו') ובהרגשה פסיכולוגית מאידך (אי נעימות, ציפייה למאורע בלתי רצוי או חוסר וודאות לגבי העתיד, הקשב מצטמצם והחשיבה נהיית נוקשה). כל אדם התנסה במידה זו או אחרת בסוגים שונים של חרדה מבלי שזו תאובחן כהפרעת חרדה. תלמיד מתנסה בחרדה לפני בחינה חשובה ומורה בעת עומדו בפעם הראשונה כיתה בפעם הראשונה. אלמנט הפיזיולוגי בחרדה הוא מערכתי , היינו תלוי בפעילות מערכת העצבית ומערכת הבלוטות בגוף, באלמנט זה מרכיב החרדה הינו אוניברסאלי והתופעות המאפיינות אותה מופיעות אצל רוב בני האדם. האלמנט הפסיכולוגי של החרדה הינו אישי – מה שנתפס כמאיים אצל אחד לא בהכרח יתפס כך אצל האחר. כללית ניתן לומר כי אנשים חרדים מפני מצבים בהם תפגע הערכתם העצמי העלולים להציבם בפני כשלון ומצבים הנתפסים בעיניהם כמסוכנים. כל אדם לומד במהלך חייו מהם המצבים המעמידים אותו בפני חרדה.
סוגים שונים של חרדה: פרויד הסביר את ההבדל בין חרדה לבין פחד: פחד הוא תחושה הנובעת מגורמים חיצוניים אובייקטיביים המתרחשים בהווה ציפייה לאסון שעלול להתרחש (לדוגמא: אם אנו יושבים בכיתה ולפתע אריה מתפרץ) ואילו חרדה נובעת מתחושות פנימיות שאין להן סיבה אובייקטיבית נראית לעין (לדוגמא: אם אני יושב בכיתה וחושב מה קורה אם אריה יתפרץ). הוא מבחין בין שני סוגי חרדה:
גורמי חרדה:
פגיעה במנגנון ההישרדותי של הגנה פני חרדה (גישה אבולוציונית)
גורמים מולדים – שינוי גנטי מבני כמות נוירוטרנסמיטורים
חשיפה למצבי חרדה וטראומות.
ראו גם:
חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
