מתאם מול סיבתיות – סיכום

חשוב לדון בתנאים שמאפשרים להקיש ממתאם לסיבתיות מ-3 סיבות:

1. חשיבות– המחקר במדעי החברה עוסק הרבה פעמים בסיבתיות.
   2. קושי– כלים הסטטיסטים אינם מספיקים, צריך גם כללים לוגיים שיכתיבו את האסטרטגיה של המחקר לבדיקת סיבתיות.
   3. טעויות– בני אדם נוטים להקיש בפזיזות ממתאם לסיבתיות, לכן נגרמות טעויות רבות. כאשר מתגלה מתאם בין משתנים, הוא עשוי לנבוע מיחסים סיבתיים שונים.

כאשר מתגלה מתאם בין שני משתנים יתכנו יחסים סיבתיים שונים (ישיר, עקיף, מותנה, מתווך) בכדי לגלות באיזה קשר מדובר יש לבצע מספר בדיקות:

• קביעת סדר האירועים– קשר סיבתי ישיר יכול להיות:
  • A (גורם ל-) B.
  • B (גורם ל-) A.

לכן, חובה לקבוע איזה משני המשתנים קדם ברצף הזמנים.

• הפרכת השערות חלופיות– הקשר בין A ל-B יכול להיגרם גם כתוצאה מגורם שלישי, C, שעשוי לפעול בדרכים שונות:

A

• C יוצר קשר עקיף בין A ל-B. C

B

ייתכן שהפרת האיזון הכימי בגוף גורמת גם לחשק לאכול אפרסמונים וגם לבעיות עיכול.

במקרה זה אין קשר ישיר בין A ו- B. המתאם ביניהם נובע מהקשרים הסיבתיים בין C ל- A ובין C ל- B.

קשר עקיף זה קרוי מתאם מזויף.

• קיים קשר ישיר בין A ל- B, אך הוא מותנה בקיום C.

למשל, אכילת אפרסמונים אכן גורמת לחסימת מעיים, אך רק אצל אנשים שגורם C מתקיים אצלם (לדוגמה אנשים שעברו ניתוח קיבה) : A => B רק כאשר C קיים

• איתור משתנים מתווכים– משתנה המתרחש בין 2 משתנים שנמצא ביניהם מתאם, מבחינת סדר הזמנים. למשל, אפרסמונים מכילים סיבים העלולים לגרום לחסימת מעיים. מכן, שכל מזון אחר שהוא עשיר בסיבים- יגרום לתופעה דומה.

A (אפרסמונים)=> C (סיבים) => B (חסימת מעיים).

נקודות חשובות:

• אין להקיש ממתאם על אופי הקשר הסיבתי בין המשתנים.
• מתאם סטטיסטי בין A ל- B יתגלה בכל אחד מהמצבים האלה:
  1. A => B: קשר ישיר.
  2. B => A: קשר ישיר.
  3. C A

B: קשר עקיף בין A ל-B.

4. A=> B רק כאשר C קיים (קשר מותנה).
5. A= > C => B. (קשר מתווך)

• למעשה אין הבדל ממשי בין מצבים 1 ו-2 לבין מצב 4, כי הרי כמעט כל קשר ישיר מותנה בתנאי, גורם או מצב מסוים.
• התקדמות המחקר לגבי תופעה מסוימת מתבטאת לעתים קרובות בגילוי משתנים מתווכים. משתנים מתווכים עוזרים לפקח על התופעה. למשל, כדי לרפא כולרה (B), אין די לדעת מה גורם למחלה (A- מזון מזוהם), אלא גם איך הוא עושה זאת (ע"י חיידק). הכרת החיידק (C) מאפשרת לפתח חיסון או תרופה.
• כדי לבדוק השערה סיבתית, אנו זקוקים לנתונים אמפיריים שיתייחסו לסוגיות הבאות:
  1. קשר סטטיסטי בין המשתנים.
  2. ביסוס סדר הזמנים ביניהם.
  3. הפרכת הסברים חלופיים.

לאחר 3 שלבים אלו ניתן לנסות ולבסס קשר סיבתי ע"י משתנים מתווכים נוספים.
מסקנה: על סמך מתאם בין משתנים אין להניח קשר סיבתי, לצורך כך דרוש מערך מחקר מורכב למדי.

בחזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית – סיכומים