שלבים טיפוסיים בחקירה מדעית, כפי שהם באים לידי ביטוי בדו"חות בספרות:
1. מבוא- קטע הדן במטרת המחקר ובהשערותיו הייחודיות (יכלול סקריה של הספרות הקודומת בנושא)
2. שיטה- הכלים לאיסוף הנתונים והאסטרטגיה לבדיקת ההשערה.
3. תוצאות- סיכום התוצאות ותיאור הדרכים לעיבוד וניתוח הנתונים
4. דיון וסיכום- מסקנות החוקר.
בעיית המחקר
3 קריטריונים בהם צריכה לעמוד בעיית המחקר כדי שיהיה אפשר לחוקרה בצורה מדעית (קרלינגר):
- היא חייבת לבטא יחס בין 2 משתנים או יותר, לדוגמה -האם תסכול קשור לתוקפנות?
לכלל זה יש יוצאי דופן (סקרים שנועדו לאמוד את אחוז התומכים במועמד מסוים), אך הם אינם שכיחים.
- היא חייבת להיות מנוסחת בבהירות, עדיף בצורת שאלה.
- היא חייבת להינתן לבחינה אמפירית– אם אין כל דרך מעשית למדוד את המשתנים ואת הקשר ביניהם, השאלה אינה מדעית.
השערת המחקר
על מנת שנתונים אמפיריים (תצפיות) יקדמו את המדע, הם חייבים לחזק או להחליש השערות. חוקר שלא מציג השערה בתור תשובה אפשרית לשאלה, אינו מאפשר לנתונים להוכיח/להפריך דבר.
לכן, חובה לעבור מבעיית מחקר- המנוסחת בצורת שאלה, להשערת מחקר– המנוסחת בצורת קביעה. לדוגמה- בני קיבוצים מתפקדים בצבא יותר טוב מאחרים.
אם בעיית המחקר מתמקדת ביחס בין 2 משתנים או יותר, אז ההשערה היא טענה על איכות יחס זה- קיומו/אי קיומו, כיוונו, סדר הגודל שלו וכו'.
חשיבות השערות המחקר:
- הן כלי עבודתו של החוקר– השערות נגזרת מתיאוריה קיימת, מהשערות אחרות או מחוקיות כלשהי שהחוקר שם לב אליה. השערות מצביעות על כיווני מחקר אפשריים וכך מכוונות את המחקר.
למשל, מתיאוריה הטוענת כי תסכול גורם לתוקפנות ניתן לגזור מספר השערות: אם מונעים מילדים דבר- מה הם יריבו ביניהם, אם מונעים מילדים אהבת הורים (תסכול), הם יטו לאלימות וכו'.
- הן ניתנות לבחינה אמפירית. גם השערות שהן תיאורטיות, אך ניתן לגזור מהן השערות אופרציונלית- עומדות בקריטריון הבחינות האמפירית, הבחינות האמפירית מאפשרת להפריך או לאשש תיאוריות. למשל, התיאוריה של פרויד על חרדה היא חסרת בחינות אמפירית, היא כוללת את המונחים התיאורטיים "הדחקה" ו"תת מודע" ועד היום איש לא הצליח להעניק להם הגדרה אופרציונלית מספקת.
השערות כלליות מדי קשות מאוד לבחינה. לדוגמא "סמכותיות בכיתה מדכאת דמיון" לשאלה מהן סמכותיות ודמיון יכולות להיות הרבה תשובות. מצד שני השערות צרות מאוד יהיו קלות יותר לבחינה, אך יתרמו מעט מאוד לידע בתחום. יש למצוא את הפשרה בין השניים.
סיווג מחקרים לפי השערות
סוגי מחקרים: (סלטיץ)
- מחקר גישוש– מחקר שמטרתו להכיר את התופעה באופן כללי, כדי לנסח השערות למחקרים נוספים.
שיטת המחקר היא בד"כ גמישה- מאפשרת להתבונן בו זמנית במספר רב של תופעות. זה לא מחקר מדעי במובן המקובל, משום שהוא לא בוחן השערות אלא רק מסייע לאתרן.
- מחקר תיאורי– הדגש הוא על תיאור מהימן של התופעות. מחקר כזה הוא בעל אחת מ-3 מטרות:
א. לתאר תכונות של יחיד, מצב או קבוצה. למשל, מחקרים אתנוגרפיים.
ב. להגדיר שכיחות של תופעה כלשהיא. למשל, סקרים המתארים התפלגות משתנים שונים באוכלוסייה.
ג. לקבוע את עוצמתו של קשר בין משתנים- מחקרי מתאם.
- 3. מחקר הבוחן השערות על סיבתיות– בחינת קשר סיבתי בין משתנים.
- במחקר תיאורי אין קושי להחליט מה הם הנתונים שיש לאסוף ואלו מדדים לחשב. למשל, כדי לבחון השערה, כי יש קשר בין מוצא עדתי לעמדות, ייאספו נתונים לגבי 2 משתנים אלו, ויחשבו בהם מדד קשר כלשהו.
באופן כללי, החלטות הקשורות במערך המחקר הן פשוטות יחסית.
- במחקר סיבתי הדבר שונה. כדי לבחון אם משתנה A משפיע על משתנה B, לא מספיק לבדוק את הקשר ביניהם ע"י איסוף נתונים קיימים מאוכלוסיה. לעתים קיים מתאם, אך A לאו דווקא גורם ל-B. ייתכן ש- B גורם ל-A.
כדי לבחון השערה סיבתית יש:
- להבטיח סדר זמנים: A התרחש לפני B.
- להפריך הסברים חלופיים– למשל , שמשתנה שלישי השפיע על שניהם. לכן יש צורך במניפולציה, ולא רק באיסוף נתונים קיימים.
למשל, במחקר ששאל האם תסכול גורם לתוקפנות נחשפו 2 כיתות לערכים שונים של המשתנה הבלתי תלוי (תסכול או העדר תסכול). לאחר מכן נמדדה רמת המשתנה התלוי בכיתות (תוקפנות). בדרך זו דאגו החוקרים ש:
- המשתנה הב"ת יקדים את התלוי.
- תפעול ערכי המשתנה הב"ת על קבוצות שונות.
כך ניתן לומר שההבדל בערכי המשתנה התלוי בין 2 הכיתות נבע מהפעלת המשתנה הב"ת. מסקנה זו נכונה בתנאי שיופרכו הסברים חלופיים להבדל (למשל, שהכיתות היו שונות מלכתחילה ברמת תוקפנותן).
זוהי הגדרה של ניסוי– הפעלת משתנה אחד ובדיקת השפעתו על השני.
בחזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית – סיכומים
