סיכום הספר הלבן בקרימינולוגיה: פרק 5- המשפחה ותהליך הסוציאליזה כגורמי עבריינות

השפעת המשפחה על הילד- קובעת את הרקע הכלכלי והחברתי של הילד ואת תכונותיו התורשתיות, בה הוא רוכש ערכים, נורמות ודפוסי ההתנהגות שלו.

ע"פ בנדורה האדם הוא יצור מתבונן. הילד מלא סקרנות, בני משפחתו מהווים עבורו מודלים לחיקוי. הלמידה היא על ידי חיקוי. (ילד במשפחה אלימה).

התהליכים המביאים ילד לקלוט את הדמויות המשמעותיות סביבו, נעשים באמצעות:

1. קשב.
2. זכירה.
3. מוטיבציה- ירצה לחקות.
4. מן הכוח אל הפועל.

בנדורה טען שרוב התהליכים הם קוגנטיביים. הילד קולט את הסביבה מושפע ממנה ומשפיע עליה.

תהליכי דחייה בבית ע"י הדמות המשמעותית יכולים להתבטא בגנבה של הנער ארנק או חפץ מהבית. נער דחוי ע"י אביו או אמו יכול להתיק את הכעס כלפי הוריו למסגרות אחרות בהן הוא נמצא, כמו בית ספר, למורים ועוד.

שיעורי הגירושין הגבוהים במשפחות מודרניות מובילים לכך שהילד גדל בסביבה נקבית, האם המורה, העוזרת. שפרסונס קורא לזה "המרד הזכרי" אחת הדרכים להיות "קשה "חזק" ו"להוכיח שאני גבר היא ביצוע מעשים קיצוניים וביניהם עבריינות. כהן  ממשיך את דבריו ואומר שלהיות "טוב" זה להתנהג התנהגות נשית ולהיות "רע" זה להיות גבר.

בשנים הראשונות של הילד אין לו פיקוח מוסרי על מעשיו, הוא לא יודע מה מותר ומה אסור, כל הגורם לו הנאה הוא "טוב", וכל המכאיב לו הוא "רע". החוק המוסרי הבסיסי שלו הוא "עין תחת עין".

הילד לפי פיאז'ה ממשיך להיות אגוצנטרי עד לגיל 7.

ההפנמה של כללי ההתנהגות: תחילה הילד נשמע לכללי ההורים, כי יש להם סמכות בעיניו, במשך הזמן הוא מגבש מערכת אוטונומית בתהליכי ניסוי וטעייה.

בסיום תקופת ההתבגרות הוא רוכש מה שנקרא ע"פ אריקסון "זהות אני", שהיא זהותו החברתית של המתבגר. תוך השגת "זהות האני" הוא מתמודד עם מערכת הנורמות של המבוגרים, ומדי פעם קורא עליה תיגר כדי להוכיח את עצמו, מה שמוביל למרד נעורים והתנגדות לממסד. תקופת ההתבגרות עלולה לגרור אחריה סיבוכים רבים שקשורים לפשיעה, אלימות וסטייה. 

המשפחה העבריינית- גם עבריין אחד במשפחה יכול להיות סיבה לעובדה שחבר משפחה נוסף יגיע לעבריינות. ברט גילה ששיעור העבריינות הנוספת במשפחות של עבריינים גדול פי 5 ממשפחות של לא עבריינים.

הקשר בין משפחה ועבריינות לפי רנקין וולס:

1. ילדים מחקים הורים.
2. ככל שהקשר בין ההורה לילד טוב יותר ככה יהיה פחות עבריינות.
3. ככל שיש יותר פיקוח ישיר על הילד ככה יהיה פחות עבריינות. במשפחה עבריינית הפיקוח יכול להיות דווקא חיזוק חיובי להתנהגות העבריינית של הילד ויתרום להרגשת השייכות שלו.
4. קונפליקטים בין ההורים יגדילו את הסיכויים לעבריינות.
5. מוות, גירושין ופירוד של ההורים יגדילו את הסיכויים לעבריינות.

האווירה המשפחתית (אהבה, תמיכה…) חשובה מאוד לצמצום או העצמה של שכיחות ההתנהגות העבריינית, אפילו יותר חשובה ממשתנים דמוגרפיים ומבניים (גודל המשפחה, סדר הלידה, מצב כלכלי ועוד).

שוהם אומר אם אדם בעל דימוי עצמי שלילי זה בגלל שההורים שידרו לו דחייה והוא גדל לתוך החברה בתחושה של חוסר התאמה, הוא לא יודע להתייחס לעולם בצורה חיובית, הוא מרגיש חסר ערך. כשהוא רע ואלים כולם מתייחסים אליו. אני פושע- אני קיים.

ילד שהוכה בילדותו, מייחס את ההכאה של ההורים כיחס ההורים אליו, כשיגדל הוא עלול לבטא אהבה באלימות. משפחות מתעללות מגדילות את הסיכוי להתנהגות עתידית עבריינית ואלימה של הילדים במשפחה.

המשפחה הרב בעייתית- חוקרים רבים ציינו את המשפחה ההרוסה כגורם לעבריינות.

לפי מק- קורד וזולה הגורם הקריטי הוא לא העובדה שהילדים חיים עם הורה אחד או שההורים גרים בנפרד, אלא היחס והתגובה של הסביבה לפירוק המסגרת המשפחתית. נמצא אחוז גבוה של עבריינים ממזרים, ואחוז נמוך של אחד ההורים מת.

מתחים במשפחה-

לפי וסט השפעה של פרידה וגירושין על הילד תהיה יותר חזקה. זאת מכיוון שילד שחי עם הורים בעלי מערכת יחסים יציבה עד מות אחד מהם יהיה מסוגל לעמוד במשבר יותר טוב מילד בבית ששורר מתחים ומריבות קודם הפרידה. משפחות שבהן ההורים לא מרוצים מהנישואים מועדות ליותר עבריינות. לפי מק-קורד וזולה מתחים ומריבות במשפחה משפיעים על עבריינות יותר מגירושים. נוכחות של הורה אוהב, די בה כדי להקל ואפילו לבטל את השפעתו של הורה עבריין.

החשש מפני תגובה שלילית של ההורים מונעים מהילד לעשות בניגוד לרצונם, כאשר אין פיקוח נאות על הילד הוא לא חושש ללכת בניגוד לרצון ההורים, קל לו לבצע עבירות.

צעירים שאכפת להם מה חושבים עליהם הוריהם מבצעים פחות עבירות. צעירים שמרבים לשוחח עם הוריהם מבצעים פחות עבירות. צעירים שמזדהים עם הוריהם מבצעים פחות עבירות.

הניסוי של סדן-הקשר בין העדרו של האב לבין התפתחות הדימוי העצמי של הילד:

* לא נמצאו הבדלים בדימוי עצמי חברתי.

היעדרות האב פוגעת בהתפתחות הדימוי העצמי החיובי ובהסתגלות הילדים. כאשר ההיעדרות מלווה בתהליכים שליליים (מאסר האב) יש פגיעה יותר חמורה.

גודל המשפחה וסדר הלידה-

עבריינים נוטים לבוא ממשפחות גדולות יותר מלא עבריינים. ההסבר הוא שגודל המשפחה משפיע על המתחים שבה. שיעורי העבריינות עולים בצורה תלולה עם מספר הילדים במשפחה.

משתנה נוסף הוא מקום הילד בין אחיו. ממחקר של בני הזוג גליק נמצא שבקבוצת עבריינים היו יותר ילדים אמצעיים מקבוצת הביקורת.

האח האמצעי, צריך לתפקד כאח גדול וגם כאח קטן, יוצר אצלו קונפליקטים רבים, שמגבילים את היכולות שלו לקבל את הנורמות. הסבר נוסף הוא מיעוט משאבים אצל האח האמצעי בניגוד לאחים הגדולים והקטנים שלו.

תהליך שיגור נורמות וקליטתן-

שיגור נורמות מחייב:

1. ניסוח מפורש של הקבוצה, מה ההתנהגות הרצויה ומה יקרה לסוטה ממנה.
2. פיקוח על האדם.
3. אכיפה של אלה שלא מצייתים לנורמות.

מידת ההסתגלות של הפרט לנורמה:

1. ציות סתמי.
2. הזדהות בגלל תגמולים חיוביים.
3. הפנמת הנורמות (מתפתח בעקבות פחד מפני עונש – קונפורמיות- הסתגלות).

לפי למינג בני נוער יעמדו בקונפליקט מוסרי יותר כאשר יציגו להם בעיות מתוך היומיום שלהם מאשר בעיות בהם הם צריכים לשפוט אחרים, רמת השיפוט שלהם תרד באופן משמעותי.

רוב בני האדם יגנו פגיעה בחף מפשע, ופגיעה באויב פוטנציאלי נחשבת בעיניהם מוצדקת.

השפיטה האי מוסרית-

3 המרכיבים האי-מוסריים של תהליך השפיטה:

1. השפיטה המוסרית- גורם C .
2. השפיטה כפולת הערך – גורם B. למרות חסרונותיו הוא מחזק את השפיטה המוסרית (לפי אדד), בגלל הרכיב המוסרי שלו, הרכיב השני הוא כניעה ללחצי המציאות. (בית חולים מפנה כסף לכאלה שיש להם סיכוי לחיות).
3. השפיטה האינטרסנטית, השפיטה החברתית ותהליך היעדר שפיטה- גורם A. השפעתו חזקה למדי. מטה להתנהגות לא מוסרית ולא נורמטיבית. אינטרסנטי- לרווחת הפרט. אגוצנטרי.

חיבור של B  ו-C  יטה את ההתנהגות לקונפורמיות. אם בני אדם ייטו יותר לכיוון אלו יהיה פחות פשיעה.

ההשלכות החינוכיות-

קבלה עצמית היא תנאי מקדים לקבלת הזולת.

לפי מיל גורמים ראשוניים שמשפיעים על האדם- האדם עצמו שמחזק את הוריו, מוריו ושאר הסובבים אותי. הגורמים המשניים- האוויר, האקלים הקרקע המצב הגיאוגרפי ועוד.

משתני רקע ואופני השיפוט-

שני גורמים שהשפיעו על תהליכי השפיטה של אוכלוסיה:

1. הגדרה כמסורתי- החילוניים נקטו בשיפוט חברתי, והמסורתיים בחרו בהיעדר שפיטה.
2. הערך "ארץ ישראל"- י שבחר בו נקט בהעדר שפיטה יותר מאשר עבריינים.

הצעירים מקבלים את שיגור הנורמות מהסובבים אותם, בית ספר, מורים, הורים וכו'. המבוגרים הישר מהמחוקק.

מצבי קונפליקט בתהליך שיגור הנורמות–

תהליך שיגור הנורמות עלול להיפגם על ידי מצבי קונפליקט, כלומר התנגשות וסתירה בין כללי התנהגות שונים, המתייחסים לאותה סיטואציה בכל אחד משלושת מרכיבי תהליך שיגור הנורמות. חומרת מצבי קונפליקט עשויה לשקף את מידת בשלותו של האדם לתהליכי "ההזדהות וההתחברות הדיפרנציאליות", העלולים להוליכו אל הפשע ואל החיים בתת התרבות העבריינית.

היילי וברונר- להלן רשימת משתנים העשויים להימצא רלוונטיים לבדיקת הקשר בין מצבי קונפליקט בתהליך הסוציאליזציה הראשוני ובין עבריינות:

1. מידת ההסתגלות בחיי הנישואין.
2. חוסר הסכמה בין ההורים לגבי ערכים, כגון סמכות, רכוש פרטי, חינוך, שימוש באלימות ועוד.
3. חוסר הסכמה בין ההורים ובין סוכנויות סוציאליזציה אחרות (בית ספר) לגבי נורמות וערכים.
4. חוסר הסכמה בין ההורים ובין הילדים לגבי נורמות, ערכים ועמדות.
5. מידת העקיבות של ההורים בתגובותיהם על התנהגות ילדיהם.

ההורים הם דגם שממנו לומדים הילדים כיצד להתנהג. חברות הילד על ידי הוריו, משפחתו וכן על ידי סוכנויות סוציאליזציה האחרות מושגת על ידי התניה, חיקוי ולמידה.

"אפקט הראי"- הילדים והנערים מתנהגים כבבואה של "בית הגידול" שלהם ושל סביבתם הקרובה והרחוקה.

ההתנהגות היא תולדה של התנסות חווייתית, המובילה את הילד לבנות לעצמו אוריינטציה של סביבתו ולבחון, ללמוד ולסגל לעצמו את ההתנהגות החיובית או השלילית שתהיה חלק מסגנון חייו.

הילד יכול להזדהות עם יותר מדמות אחת.

ילד, הרואה את עצמו קונפורמי לנורמות קבוצה מסוימת, ירצה להזדהות עם דמויות מקבוצה זו, ולהפך: ילד, החווה דחייה מהקבוצה, יחפש לעצמו קבוצות או דמויות המתאימות לו לשיוך ולהזדהות. תהליך החברות מבוסס אם כן, על שלושה תהליכים בסיסיים:

1. הסתכלות באחרים המשמעותיים וחיקוי התנהגותם על ידי התניה.
2. קליטת התנהגות ההורים ושאר הדמויות המשמעותיות ותהליכי חינוך המלווים בשכר ובעונש.
3. תהליכי הזדהות.

קונפליקטים הפוגעים ביוקרת משגר הנורמות–

לגורמים "חיצוניים" (תיעוש, עיור, הגירה, שינוי חברתי בארצות מתפתחות) יש השפעה חשובה על אטיולוגיות הפשע ברמה האישית. השפעה זו מתגלה בהיווצרות מצבי קונפליקט תוך- משפחתיים בין ההורים המהגרים לבין בניהם, ילידי הארץ הקולטת. קונפליקטים כאלה עלולים לפגוע ביוקרת משגר הנורמות, והכך להפריע לעצם השיגור. הפגיעה ביוקרת משגר הנורמות עלולה למנוע ממנו את האפשרות להבטיח קונפורמיות לא רק בדרך ההפנמה, אלא אף בדרך ההזדהות ואפילו הציות.

"תרבות קרן הרחוב"- פותחת לפני הדור הצעיר הזדמנויות נרחבות להתקשר עם קבוצות עברייניות ולהזדהות עם דמויות עברייניות.

קונפליקט, שתוצאותיו הן פגיעה ביוקרת משגר הנורמות, נגרם גם על ידי חוסר התאמה בין הנורמות שההורים מטיפים להן לביות התנהגותם למעשה. במקרה זה הסיכויים, שהילדים יזדהו עם מעשי ההורים, גדולים מן הסיכויים, שיזדהו עם הנורמות שהללו מטיפים להם.

מצבי קונפליקט במערכת הנורמטיבית של החברה–

גם במערכת הנורמות של החברה, שאותן צריך הנוער להפנים, יש ניגודים המביאים לידי קונפליקט.

כישלונו של הילד נובע מחוסר יכולתו להפנים נורמות סותרות, להסכים עם הצביעות שביסוד תרבותנו, ולהשתמש בסטנדרטים דו- משמעיים. אי יכולתו של הילד להסתגל אל ערכים בלתי ברורים אלה מפתחת בו אישיות נוקשה, העלולה להביאו לא רק לידי מבוכה, אלא גם לידי עבריינות.

דוגמה- הקונפליקט בין החוק הקיים במדינות השונות, המחייב הסגרת העבריין לבין הנורמה הפרטיקולריסטית, התובעת מתן עזרה לחברים ולקרובים הנמלטים מזרועות החוק. קונפליקטים מסוג זה עלולים כמובן לפגום בשיגור הנורמות, ולהפחית את הסיכויים ליצירת מחסום בפני העבריינות.

שכיחים גם ניגודי נורמות, הנובעים מריבוי מוגזם של הוראות, משום הנטייה המודרנית לפקח על תחומי פעילות רבים. ריבוי ההוראות והכללים עלול ליצור קונפליקטים מתוך אי ידיעת משמעות החוקים, זהות מנסחיהם, והמצבים שבהם יש לציית להם.

קונפליקטים כתוצאה מפיקוח יתר–

פיקוח נוקשה על ידי ההורים, הגננות והמורים- במיוחד בגיל הרך- עלול לגרום התפתחויות נפשיות שליליות.

ילד, שמאמציו להגיע לשליטה ולמיומנות במטלות שהטילו עליו אינם עולים יפה, חייב לקבל חיזוקים חיוביים שיביאו אותו להאמין בעצמו. אם יזכה ללעג ולדחייה, הוא ייתפס לחרדה ולחוסר ביטחון.

ילד הגודל בסביבה דוחה, הדורשת ממנו משמעת קשה, שרירותית ו/או בלתי עקיבה, לא יוכל לפתח לעצמו מנגנוני ביקורת ובקרה פנימיים וחזקים, ולא יוכל לבנות לעצמו "מייצבים פנימיים" שינווטו או מבפנים.

פרויד- הוא לא יוכל לבנות לעצמו "אני עליון" פנימי, גמיש ומנווט נורמטיבי יעיל. ילדים אלה, הגדלים בתהליכי חברות לקויים, עלולים להתפתח כדפרסיביים, נוירוטיים, זועמים, מרדנים, סוררים ומתקשים להסתגל למסגרות חברתיות.

הורים אחרים כופים את עצמם על ילדיהם. התוצאה עלולה להיות ילדים ותעירים מדוכאים, חסרי יוזמה וכפייתיים.

קונפליקטים כתוצאה מפיקוח וסנקציות בלתי עקיבים–

אם הציבור בכללו רואה שעילית (עברייני הצווארון הלבן) מכילה עבריינים, ושעבריינים אלה נפטרים בעונשים קלים או ללא עונש כלל, הוא נוטה לשלול את הלגיטימציה מהמבנה הנורמטיבי החוקי. אפוא שעברות אלה, ובייחוד הטיפול הרך במבצעיהן, הם אחד הגורמים החשובים ביותר להתפשטותה של הציניות כלפי החוק וכלפי הממונים על קיומו, ולהפצת אי אמון כלפי הממשלה וזרועותיו המבצעות של החוק.

אפליית בעלי אמצעים מועטים בשחרור בערבות, חסינות יחסית של אנשים העבריינות המאורגנת בפני הליכים פליליים, מדיניות ענישה חמורה יותר לגבי מיעוטים אתניים שונים- מביאים אף הם לידי קונפליקט בכל הנוגע לפיקוח על הנורמות ולהטלת הסנקציות על הפרתן.

עלול דבר זה לפגוע במחסום הנורמטיבי שבפני העבריינות באחת מ-3 הצורות הבאות:

1. אדם , הנמנע מלהפר נורמות מסוימות רק מתוך פחד מפני סנקציות, עלול להגיע לידי מסקנה, כי סיכוייו להתחמק מידי החוק- אם יפר את הנורמות האלה- רבים למדי, וכי למעשה "הפשע משתלם" לא פחות מן העיסוק במשלח יד אחר.
2. אדם בעל נורמות מוסריות עלול לראות עצמו נלעג, משום שהחמיץ הזדמנויות לרווחים קלים ולא התפתה להתעשר שלא כחוק.
3. אדם לא ייטה לקונפורמיות בקשר לנורמות, אם התגובה על התנהגות אסורה (עונש) אינה עקיבה, וחלה רק על שיעור קטן מכלל הפעולות האסורות (עברות).

לבסוף, פגמים בפיקוח על קיום הנורמות ובהפעלת הסנקציות עלולים להגדיל את השפעתו של משוב חיובי ביחס להיקפן של עברות אלו. משוב חיובי נוצר על ידי העבריינים- "כל אחד עושה זאת", ובכך מגדילים את האוכלוסייה העבריינית, ומחזקים את השפעת הגורם האקולוגי- בזאת הופכת הסכימה הסיבתית שלנו למעגל כמעט סגור.

תורת הבלימה- רקלס- ציינה את חשיבות האיפוק הנורמטיבי החיצוני מצד החברה, הלוחצת על אזרחיה לשמור על התנהגות נורמטיבית. האיפוק הנורמטיבית ייבנה מהיסודות:

1. האדם יבנה לעצמו תדמית עצמית חיובית ביחס לבני אדם אחרים וביחד לקבוצות ולמוסדות שהוא רואה את עצמו שייך אליהם, אם אכן ינהג על פי החוק ועל פי הנורמות החברתיות.
2. הוא ילמד לפתח רמה גבוהה יותר של סובלנות. "סף התסכול" שלו יהיה מעתה גבוה יותר, ולכן הוא לא יאבד בנקל את קור-רוחו.
3. הוא ילמד להפנים נורמות התנהגות וכללי מוסר שהחברה רואה בהם חשיבות. הוא ילמד לדעת, שהאדם החפץ לחיות בחברה נתונה חייב לעשות את מה שצריך וראוי לעשות- ולא את מה שהיצר, הדחף והחשק מורים לו.

אדד- הפנמה של ערכים לא עברייניים וכן הפנמה והזדהות עם נורמות מוסריות, המשוגרות על ידי הדמויות המשמעותיות לפרט, מביאות את האדם לפתח את "הסף העברייני" ולבנותו כך שיהיה לסף עברייני גבוה. ככל ש"הסף העברייני" של האדם יהיה גבוה יותר, הוא יזדקק לגרייה חזקה במיוחד, כדי שיהיה מוכן להפר את הנורמות החברתיות.

לסיכום: נראה שגישה זו תואמת היטב את תיאוריית הלמידה החברתית. הכלל הוא שלמידת התנהגות מחייבת שיגור תמסיר ברור, אם בדיבור ישיר כגון "אל תעשה כך!", "אסור לגנוב!", ואם בהדגמה.

למידת התנהגות מוסרית וחוקית מחייבת קרבת מורים או מודלים, שיורו וידגימו התנהגות מוסרית באופן עקיב במשך זמן ניכר ובסיטואציות מרובות, יש צורך שמשגר הנורמות יהיה דמות שהלומד יעריך ומכבד.

קונפליקטים במשפחה עלולים להשפיע על הפנמת נורמות בשתי דרכים–

1. הורים המתקוטטים בנוכחות הילד ואשר דורים דרכי התנהגות שונות, פוגעים בכך בעקיבות של הנורמות המשוגרות.
2. הירשי- הורים שאינם נראים לילד כדמויות מכובדות, או הורים המפתחים קונפליקטים עם הילד, מחלישים את כוחם כדמויות הראויות להערצה ולחיקוי.

ישנן כמה תופעות העלולות לגרום לקונפליקט פנימי אצל הילד, ומצב זה מפריע להפנמת הנורמות: תופעות אלה הן משני סוגים עיקריים:

1. קונפליקטים בתוך מערכת הסוציאליזציה, כגול: בין ההורים לבין סוכנויות סוציאליזציה אחרות, בינם לבין עצמם, או בינם לבין הילד.
2. קונפליקטים וסתירות במערכת הנורמטיבית בין מושגים שעל הנוער לקלוט, להבין ולהפנים.

חזרה אל: סיכום הספר הלבן בקרימינולוגיה

11 ציטוטים ספרותיים על משפחה