סיבות מדיניות הפיוס של בריטניה וצרפת כלפי גרמניה

מדיניות הפיוס של צרפת ובריטניה רצתה להשיג שלום מתוך חרדה עמוקה מפני מלחמה נוספת ולכן היה רצון אדיר למנוע מלחמה כזו בכל מחיר.

מאז סיום מלחמת עולם ראשונה, המדינות התאמצו מאד לשמור על ה"ביטחון הקיבוצי". על פי רעיון זה, למדינות המשתפות פעולה ביניהן יש יכולת לשמור על השלום ולמנוע משברים וסכסוכים בינלאומיים.הדרך העיקרית הייתה על ידי חבר הלאומים שתפקידו הייתה לפתור סכסוכים בדרכי שלום ולמנוע מלחמות. הבעיה הייתה שלחבר הלאומים לא הייתה שום עוצמה ולכן לא יכל לשמור על הביטחון הקיבוצי באירופה.

מדיניות הפיוס באה לידי ביטוי בחוסר תגובה או בתגובה מאד מתונה למעשי תוקפנות, בותרנות והעלמת עין ממעשים תוקפניים והפקרת הסכמים ומדינות ידידות.

הסיבות למדיניות הפיוס של בריטניה

  1. ביקורת על חוזה ורסאי– לדעת בריטניה, הסכמי ורסאי היו מחמירים מידי עם גרמניה (בגלל הלחץ של צרפת אשר ביקשה לנקום בגרמנים) ולכן הגיע הזמן לפצות את גרמניה על הסבל שנגרם לה בעקבות ההסכם. מפלגת העבודה הבריטית טענהשיש לגלות הבנה לעוולות שנעשו לגרמניה.
  2. מדיניות מאזן הכוחות- עוד מסוף מלחמת העולם הראשונה האמינה בריטניה ב"משחק הוגן" שמבוסס על מאזן חימוש. כאשר המעצמות באירופה יהיו במעמד שווה מבחינת כוחן הן ינטרלו אחת את השנייה וכך תמנע מלחמה. לפיכך, הבריטים ביקשו ליצור קשרים עם גרמניה כדי לנטרל את צרפת. שר החוץ הבריטי אמר בשנת 1935: "עובדה היא שאין אירופה יכולה להישאר חלקה חופשייה וחלקה כבולה בכל הנוגע לחימוש..רק כאשר תוכר זכותו של צד זה(גרמניה) להיות שווה לאחרים..רק אז נוכל להגיע להסכמה ביחס להגבלות..:
  3. הטראומה ממלחמת עולם ראשונה-  דעת הקהל הבריטית הובילה לכך שמלחמת עולם ראשונה הייתה טעות שאפשר היה להימנע ממנה ועליהם לעשות הכל כדי לא להיגרר למלחמה שכזו שוב. הלכי הרוח בבריטניה הדגישו את המסרים שהלחמה היא איומה ומיותרת ושהאדם הקטן משני הצדדים נופל קורבן לפוליטיקאים ולגנרלים. ראש ממשלת בריטניה רצה להיות זה שיציל את העולם ממלחמה.
  4. "חוק 10 השנים"-  בשנת 1919 ממשלת בריטניה קבעה שבעשר השנים הקרובות בריטניה לא תהיה מעורבת בשום מלחמה גדולה ולכן אפשר לקצץ בצורה משמעותית את תקציב הביטחון.. בשנת 1928 חדש צ'רצ'יל (שר האוצר) את החוק ואף טען שאפשר לחדש חוק זה באופן אוטומאטי מכל מועד נתון. המשמעות של חוק זה היא שבריטניה מאד אופטימית בהערכתה את גרמניה וכוונותיה העתידיות.

הסיבות למדיניות הפיוס של צרפת

  1. חולשתה של צרפת-  צרפת נמצאת בעמדת מפתח כזו שאינה מסוגלת להטוות מדיניות אלא  צריכה להיגרר אחרי מדיניותה של בריטניה אשר הייתה מאד פייסנית וסלחנית כלפי גרמניה.
  2. בעיה דמוגרפית- בעקבות מלחמת עולם ראשונה, שיעור התמותה בצרפת גדול משיעור הילודה ולכן לצרפת אין עוצמה צבאית משמעותית. היא לא יכלה להרשות לעצמה להסתבך בעימות נוסף מול הגרמנים.
  3. בעיות פנים של כלכלה וצבא- בצרפת משבר כלכלי חמור אשר  היא אינה מצליחה להתאושש ממנו. (היא אינה מסוגלת להתארגן  נכון עם התקציבים) כתוצאה לא יכלה צרפת להקים ולאושש את הצבא שלה.
  4. בעיות פוליטיות-  מבחינה פוליטית צרפת שסועה  במאבק קשה בין מפלגות הימין למפלגות השמאל.הממשלות מתחלפות בזו אחר זו מה שמביא לחוסר יציבות פוליטית. צרפת עסוקה במלחמות פנים ואינה בנויה ואינה מעונינת במלחמת עולם נוספת.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / גרמניה 1933 – 1939

שפרה ופועה מורדות בפרעה וגם בעמרם

מי היו שפרה ופועה כוכבות שמות פרק א'? מה משמעויות השמות שלהן וכיצד הן קראו תיגר (פמיניסטי) גם על המלך פרעה וגם על הבעל/אבא עמרם.

עוד דברים מעניינים: