מ-1378 יש שני אפיפיורים ומ-1409 יש שלושה אפיפיורים. לאור מצב זה מתגבשת בקרב תיאולוגים בכירים בכנסייה (מהתנועה הקונסיליארית) לפיה ניתן לשנות את המצב רק ע"י כינון ועידה פנימית. המכשולים בהקמה של ועידה כזו היא כי לאשר כינוס כזה יש לקבל אישור מהאפיפיור והתפישה המכשילה השנייה היא כי אפיפיור אינו נשפט ע"י בני אדם. מתוך כך לקח לתנועה הקונסיליארית זמן רב להתגבש. הויכוח בחלקו הוא מפשפטי על החוק הקנוני. ישנם אלמנטים בחוק זה המאפשרים הדחת אפיפיור בתנאים מאוד מסויימים. גראטינוס (גדול המשפטנים הכנסייתים שפעלו במסגרת החוק הקנוני) טען כי גם אם הסמכות הרוחנית העליונה שוגה או אף כופרת היא נשפטת רק בידי האל. הקונסיליארים מעלים גם עקרונות מטא משפטיים. למשל, הבחנה בין הכנסייה האוניברסלית ובין הכנסייה הרומית. הכנסייה הרומית היא הכנסייה הקונקרטית ואילו הכנסייה האוניברסלית היא הכנסייה הנצחית שבראשה עומד ישו בלבד. עקרון מטא משפטי נוסף- equity- עקרון האומר כי יש לנסח חוק אוניברסלי עבור מקרים פרטיקולריים, מה שנקרא בעברית להשתמש ברוח החוק. רוח החוק נועדה לדאוג לטובת העולם הנוצרי. אם ישנו חוק שבצורתו הפרטיקולרית אינו מנוסח לטובת העולם הנוצרי יש לנסחו מחדש בצורה אוניברסלית. בסופו של דבר ב-1414 מתכנסת יעודת קונסטאנס בשוויץ. אחד האפיפיורים (האפיפיור של פיזה), בעקבות לחץ של הקיסר הסכים לכנס את הועידה. ועידה זו מדיחה את האפיפיור שכינס אותה עקב התנהגות שערורייתית. האפיפיור הרומאי הבין את העומד להתרחש, כינס ועידה נוספת והדיח עצמו. התקבלה החלטה כי תהיה ועידה שתתכנס כל כמה שנים והמטרה היתה להשאיר את הסמכות העליונה או לפחות סמכות שווה בידי הועידה- ישנה הכרזה כי ועידה זו חוקית לפי רוח הקודש, היא מייצגת את הכנסייה הקתולית, שואבת סמכותה ישירות מישו, כולם מחוייבים לציית לה כולל האפיפיור, באי ציות יוטל עונש. ב-1431 מתכנסת ועידה חדשה בבאזל, האפיפיור דאז מצליח לפרק את הועדה על ידי קריאה לחלק מחברייה לועידה שהוא עצמו מכנס.
