א. פיאודליזם:
שיטת ארגון כלכלית, חברתית, מדינית וצבאית, המתבססת על קשרים אישיים.
המלך מקצה אדמה לשימוש הכפופים לו ישירות (אצילים), המקצים חלקים לשימוש לנמוכים מהם בדרג החברתי וכן הלאה. כל זה יוצר היררכית מעמדות : מלך—אציל—ואסל—אריס(עובד אדמה).
התמורה לשימוש: מס שמעביר כל אחד מן הכפופים לגורם שמעליו.
הבעיה: מחסור בממון בידי השכבה הגבוהה גורם להשתתת מיסוי על הנמוכה ממנה וכן הלאה.
יחסים אלה בין האדון לואסל הוסכמו על ידי חוזה וטקס הנקרא הומגיום (=שבועת הנאמנות היוצרת (1) חוזה אישי בין בעל הזכות לשימוש בקניין (פיאודל) לבין האדם הכפוף לו (ואסאל Vassal), וכן (2) חובה הדדית להגנה ולעצה).
בהסכם הפיאודלי אין ניידות בין המעמדות, אף לא באופן פוטנציאלי, מלבד נישואים (שלעולם יורידו את בעל המעמד הגבוה ולא יעלו את הנמוך).
הפיאודליזם משמר חברה יציבה ומאורגנת עקב ההסכמים בין המעמדות.
ב. הכנסייה:
הכנסייה באותה תקופה בעלת כוח רב, אומנם היא נמצאת במאבקי כוח תמידיים עם השליט החילוני (המלך) שמאיים על קיומה. גם לכנסייה יש אדמות אותן היא מחכירה תמורת מיסים גבוהים. הכנסייה אחראית על החיים הפרטיים (לידה, נישואין ופטירה אך גם על מסגרות החיים הציבוריים (חגים). כמו כן אחראית על נזקקים (עניים, יתומים, אלמנות, חולים) במוסדות הקרויים Hospitals. עצם העובדה שבגדר אחריות הכנסייה תחומים רבים הופכת היא לגורם מלכד בחברה.
הכנסייה מנסה להעצים את כוחה ומעבירה את רעיונותיה הדתיים אל הציבור בכל אמצעי אפשרי (גודל, ציורים, פסלים, מוזיקה, ריח). אירופה עוברת גל של שיפוצי כנסיות ונוצרים מבנים גדולים ומרשימים. האדם מתגמד אל מול עוצמתו של האל. הכנסייה דורשת מהאדם להאמין ומצויה עמו בקשרים הדוקים, אך משתמשת בlingua franka שהיא השפה הלטינית שאינה מוכרת לאדם הפשוט מה שגורם לריחוק מסוים.
הכנסייה מוכרת משרות כנסייתיות למרבה במחיר – אדם עשיר יכול להחזיק בכמה משרות
במאה ה-11 קובע האפיפיור כי "ישו הוא האמת", משמעות דבר זה היא שמכאן והלאה אין המאמין רשאי לערער על קביעות הכנסייה וכאן כוחה העצום.
ג. חינוך: המאה ה-12 הכנסייה מקימה אוניברסיטאות בצמוד לכנסייה ( כיוון שהמשכילים נועדו לשרת את הכנסייה (כמרים) ) שם מגיעים ללמוד את "שבע האמנויות" (artes liberales) בכמה שלבים כדלקמן:
שלב א (מעין תואר ראשון): התחלה בגילאי 16-14.
לימודי "השלישייה" (trivium): דקדוק, רטוריקה, דיאלקטיקה
שלב ב (מגיסטר): התחלה סביב גילאי 20-18.
לימודי "הרביעייה" (quadrium): אריתמטיקה, גיאומטריה, מוזיקה, אסטרונומיה
בהמשך ניתן להתמחות (דוקטור) בתיאולוגיה, רפואה או משפטים.
#אירופה נמצאת במצב של שגשוג בין השנים 1000-1300 האוכלוסייה גודלת מ-42 מיליון ל-73 מיליון ומתחילה גם תקופת העיור הראשונה.
ד. אמונה: במאה ה-12 הכנסייה מפיצה את רעיון ה- purgatorium – כור היתוך שעובר המאמין בדרכו לעולם הבא. בפורגטוריום נבחנים מעשיו של אדם ושם מוחלט אם ילך לגיהינום או לגן עדן. חרדת המוות הייתה גדולה ולא לחינם – אחוזי תמותה גבוהים. לכן חייב האדם לחטוא כמה שפחות, ואם חטא אז לעשות הכול על מנת לכפר על חטאיו.
ה. גודל האוכלוסייה: באותה תקופה היו אחוזי תמותה גבוהים (פגעי טבע, תנאים סניטאריים קשים וכו'..) לכן הייתה התעסקות מוגברת במוות. עד המהפכה התעשייתית על כל 1000 לידות היו 200-300 מיתות לכן הייתה התעסקות מוגברת במוות.