כמיליון וחצי יהודים לחמו בצבאות בעלות הברית. התרומה הבולטת ביותר הייתה "בצבא האדום". רבים הצטרפו לצבאות השונים כיחידים ולא הצהירו על יהדותם, ולכן מספר החיילים היהודים בצבאות הזרים בעת המלחמה בנאצים אינו מדויק.
הצבאות אליהם הצטרפו היהודים הלוחמים בקרב בעלות הברית
• הצבא הפולני וצבא אנדרס (יוצאי פולין): כ-10% מכלל המגויסים לצבא פולין היו יהודים, כ-120 אלף לוחמים. חלקם נפלו בקרבות, נשבו ע"י הגרמנים ורבים ברחו מזרחה לתחומי ברית המועצות. אחרי מבצע ברברוסה, אפשר סטאלין להקים צבא פולני על אדמת ברית המועצות שנקרא צבא אנדרס על שם מפקדו. כ-40% מכלל מגויסיו היו יהודים. צבא אנדרס נלחם בחזית איטליה תוך שיתוף פעולה עם הצבא הבריטי.
• "הצבא האדום": מעל חצי מליון יהודים שירתו בצבא האדום ונלחמו בכל החזיתות, רבים חשו כי הגנו על ביתם ומולדתם, היו מהראשונים ששחררו את מחנות ההשמדה וכבשו את ברלין. בצבא האדום היו אלפי קצינים יהודים ולמעלה מ-100 גנרלים יהודים. כמעט 160,000 יהודים זכו באותו הצטיינות. כ-200,000 יהודים נהרגו במהלך הקרבות.
• צבא ארה"ב: כ-550,000 שירתו בצבא ארה"ב בכל החזיתות, 40 הגיעו לדרגות הפיקוד הגבוהות ביותר. כ-20 אלף יהודים נהרגו וכ-36 אלף זכו בעיטורי גבורה. בחיל האוויר האמריקאי מספר היהודים היה הגבוה ביותר, כל טייס חמישי היה יהודי. רבים מהלוחמים היהודים היו פליטים מאירופה שהקדימו לברוח עם עלייתו של היטלר לשלטון, ועזרו בריגול, תרגום והדרכת הכוחות בשטח. גם כ-300 רבנים הצטרפו לכוחות הלוחמים, ועזרו לשארית הפליטה באירופה עם שחרור הגטאות ומחנות ההשמדה באמצעות קשריהם עם הצבא.
• הצבא הבריטי: חלק מהיהודים ששירתו בצבא הבריטי היו פליטים ממדינות אירופה שהורשו להצטרף לצבא ומכל העולם (לדוגמא, באוסטרליה גויסו כ-3,000 יהודים לצבא הבריטי). היהודים בא"י לחצו על הבריטים להקים בריגאדה יהודית בצבא הבריטי, וזו הוקמה לבסוף ב-1944. הייתה זו חטיבה לוחמת שכל חבריה היו יהודים בלבד, בעלת סמלים יהודי ומשמעות לאומית רבה. בין מקימה נמנה משה שרת, ששימש כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בסה"כ, שירתו בצבא הבריטי כ-62 אלף לוחמים יהודים, בנוסף לכ-40 אלף איש תושבי היישוב היהודי שהצטרפו לצבא הבריטי.
המניעים להצטרפות היהודים לצבאות בעלות הברית
• פטריוטיות לאומית: נלחמו מתוך מסירות למולדתם כאזרחי המדינה שנלחמו בצבאה.
• מלחמה למען העם היהודי: הלוחמים היהודים האמינו כי הם לוקחים חלק במלחמה על הישרדות העם היהודי. הם האמינו כי לחימתם תתרום לתבוסת הנאצים ולהקלה ועזרה ליהודי אירופה. רבים מתוכם ברחו מאירופה בשנות ה-30 ואיבדו בני משפחה וחברים.
• הגנה על ארץ ישראל: עד הקרב באל-עלמיין באוקטובר 1942, התקדם הצבא הגרמני במהירות לכיוון מצרים. בישוב היהודי עלה החשש כי הגרמנים עשויים לכבוש את מצרים ומיד אחריה גם את ארץ ישראל, ולכן דרשו ראשי היישוב לשתף פעולה עם צבא בריטניה על מנת לבלום את התקדמות הגרמנים.
• נקמה והצלת שארית הפליטה: לקראת סיום המלחמה ראו היהודים בצבאות השונים וגם ב"בריגאדה היהודית" דרך לנקום בגרמנים את נקמת הנרצחים ולהציל את היהודים ששרדו.
תרומת הלוחמים היהודים וחשיבות פעילותם
• הלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית השתתפו בלחימה בכלל החזיתות: אירופה, מזה"ת, צפון אפריקה ובמזרח הרחוק.
• הלוחמים היהודים שירתו בכל החיילות ובכל התפקידים – רופאים, לוחמים, אנשי מודיעין ובחילות עזר.
• היהודים שירתו בכל הדרגים – מלוחמים פשוטים ועד מפקדים בכירים בדרגים הגבוהים ביותר.
ראו גם: לוחמים יהודים בקרב צבאות בעלות הברית
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי / השואה
