לאחר עליית הנאצים לשלטון ועם יישומה של מדיניות גרמניה הנאצית כלפי יהודי גרמניה חלה ההידרדרות במצב היהודים הדרגתית, ויהודים השלימו עם המצב החדש. אך בשנה זו חלה הקצנה. בסיומה, היו היהודים במצב של "מוות אזרחי". על אף נוכחותם בגרמניה, הם הוצאו מכלל מעגלי החיים והתנתקו לחלוטין מהחברה גרמנית בעקבות האיסור על קשר עם ארים.
א. אריזציה
השתלטות גרמנים ארים ואנשי המפלגה הנאצים על רכוש יהודי על מנת להשאיר את היהודים חסרי כל ולגרום להם לעזוב את גרמניה, וכחלק מהכנותיה של גרמניה למלחמה.
ב. תקנות – השפלת היהודים
o כל יהודי נדרש להוסיף לשמו את השם "ישראל" ויהודיות את השם "שרה".
o הטבעת האות J על גבי דרכונים של יהודים כדי שיהיה ניתן לאתר אותם בקלות.
o איסור להימצא במקומות ציבוריים.
o מוסדות הקהילה היהודית לא היו עוד רשויות ציבוריות וכך נמנעה התמיכה הכלכלית בהם.
ג. גירוש זבונשיין
בפולין נחקק חוק השולל מה"אוסטיודן" את אזרחותם (יהודים בעלי אזרחות פולנית שגרים בגרמניה). בתגובה, גירש היטלר כ-17,000 יהודים לפולין, במטרה שיספיקו לעבור לגבולותיה לפני שיתחילו לאכוף את החוק החדש. אך פולין לא אפשרה ליהודים להכנס, והם נשארו בעיירת גבול קטנה בשם זבונשיין. שם שהו במהלך החורף הקשה באוהלים, בדירים ובאורוות ונגרם להם סבל רב.
ד. סיפוח אוסטריה – "אנשלוס" – האיחוד
התקיים במרץ 1938, בניגוד לחוזה ורסאי. המעצמות לא התנגדו למהלך מפני שציפו שהיטלר יסתפק בסיפוח אוסטריה וחבל הסודטים. זוהי הפעם הראשונה בה תורת הגזע והמדיניות האנטי יהודית מיושמות מחוץ לגבולות גרמניה.
ה. ליל הבדולח
הרשל גרינשפיין, צעיר יהודי בן 17, התנקש בחיי דיפלומט גרמני בצרפת כמחאה על ההתעללות בהוריו שהיו חלק ממגורשי זבונשיין. דבר זה היווה הילה לפוגרום שיזם שר התעמולה יוזף גבלס בתמיכתו של היטלר, שהתקיים בלילה בין ה-9 ל-10 בנובמבר. בפוגרום נרצחו כמאה יהודים, מאות חנויות, בתים ובתי כנסת הוצתו ונהרסו וכ-30 אלף יהודים נשלחו למחנות ריכוז למתנגדי השלטון.
הנאצים הציגו את הפוגרום כתגובה "ספונטנית" לרצח הדיפלומט, אך ליל הבדולח, על שם הזכוכיות המנופצות של בתי העסק היהודים, תוכנן שבועות לפני שפרץ. מטרתו הייתה להביא להגירת היהודים, אחרי שהחקיקה לא הביאה למימוש מלא של מטרה זו.
מספר ימים לאחר מכן, הוחלט על שורה של גזירות חדשות שהשלימו את תהליך האריזציה, הוצאת היהודים ממוסדות החינוך ופגיעה כלכלית קשה בעקבות לקיחת כספי הביטוח שלהם. על היהודים היה לשם כנס קיבוצי בגובה מיליארד מארק, ונאסר על הפצת עיתונים יהודים. גם גזירות אלו רצו להחיש את מנוסתם ולהפוך את גרמניה לנקייה מיהודים.
ליל הבדולח כנקודת מפנה:
o לראשונה מתקיימת פגיעה פיזית ביהודים ולא רק באמצעות תקנות וחוקים.
o לראשונה מתקיים פוגרום גדול בהיקף ארצי המגובה ע"י השלטון.
o נידוי סופי של היהודים מחיי הכלכלה של גרמניה באמצעות ההשתלטות על רכושם.
o לראשונה נשלחו יהודים רק בגלל היותם יהודים למחנות ריכוז (יהודים שהוכיחו שיש להם לאן להגר לא נשלחו למחנות).
ו. העברת הטיפול ביהודים לידי ה-S.S
לראשונה קיים גוף המרכז את כל הטיפול ביהודים ולקח את סמכויות המשטרה ומשרדי הממשלה.
התוצאות והמשמעויות של מהלך זה:
o דגש על הגירה בכפייה וגירוש בפועל של יהודים.
o עלייה ברמת האכזריות והאלימות בכל הנוגע לטיפול ביהודים.
o השלמת תהליך איתור היהודים, בידודם וניתוקם מהחברה הגרמנית וממסגרות המדינה.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / גרמניה 1933 – 1939
