מאמר זה הינו חלק מסיכום הקורס מבוא להיסטוריה מודרנית, תת פרק תהליכי איחוד בגרמניה ואיטליה
נקודת ההתחלה לתהליך האיחוד של איטליה היא פוליטית. מדובר על הסכם שחתם קאבור עם נפוליאון השלישי ב- 1858 בהסכם הזה נאפוליון התחייב לצאת למלחמה נגד אוסטרו-הונגריה בתמורה לכך שצרפת תקבל את הנסיכויות החוף: ניצה וסובויה ואילו בתמורה ממלכת פיאמנטה תקבל את מחוזות לומברדיה וונציה שנשלטו על ידי האוסטרים .
תחילת הדרך לאיחוד היא השאיפה של פיאמנטה לסלק את האוסטרים מוונציה ולומברדיה ולאחד את כל צפון איטליה לממלכה אחת גדולה. מה שקדם לתהליך הזה מבחינה כלכלית היא העובדה שממלכת פיאמנטה חוברה לצרפת ולשאר חלקי אירופה ברשת מסילות ברזל. היא הופכת להיות מרכז מסחרי חשוב כי יש לה עיר נמל מאוד חשובה. ההתקשרות הזאת עם שאר חלקי אירופה והשגשוג הכלכלי בעקבותיו הביאו את נסיך פיאמנטה וקאבור עצמו, לשאוף לאחד את כל שאר חלקי צפון איטליה ולאחד אותם תחת שלטונה. כדי לעשות זאת פיאמנטה לא יכלה להילחם לבד נגד האוסטרים לא היה לה מספיק כוח צבאי ופוליטי כי מדובר על הפרה של אותו איזון בינלאומי שנרקם ב- 1815 היה צריך לקבל חסות צבאית ופוליטית של מעצמה אירופאית במקרה זה צרפת כדי שצרפת תעשה את העבודה מול שאר המעצמות האירופאיות במקרה הנ"ל פרוסיה ורוסיה בכדי לסכל את האפשרות שפרוסיה ורוסיה תתאחדנה עם אוסטריה כנגדם. בסופו של דבר היה חשש של נפוליאון השלישי שרוסיה ופרוסיה עומדות להצטרף למערכה הצבאית והוא מיהר לחתום על הסכם עם האוסטרים שמבחינת האיטלקים(פיאמנטה) לא נתן להם הרבה והשאיר את האוסטרים בלומברדיה וונציה לעוד כעשור. הכוונה של פיאמנטה הייתה לאחד את האזור הזה להשתלט עליו ואז להתחיל לרדת למטה לנסות לאחד את שאר הנסיכויות לנסות גם לקשור קשר עם מדינת האפיפיור שהשתרעה מחוף אל חוף ומנעה רצף טריטוריאלי בין חלקיה הצפוניים והמרכזיים של איטליה עם חלקיה הדרומיים. מדובר באיטלקים בני אותו עם , אך הקשר של הנסיכות הדרומית עם אזור הצפון מנותק בגלל מלוכת האפיפיור ולכן היה צורך להגיע לפשרה עם מדינת האפיפיור בכדי שתצטמצם ותאפשר קשר טריטוריאלי רציף בין הצפון והמרכז לבין הדרום. הסיפוחים של ערי המדינה באיטליה היו בין השנים 1860-1861 .
ב- 1859 הייתה המלחמה בין צרפת ופיאמנטה לבין אוסטרו-הונגריה- הצרפתים והפיאמנטים ניצחו את האוסטרו הונגרים אבל נפוליאון השלישי בגד בפיאמנטים חשש מהתערבות של שאר המעצמות האירופאיות השמרניות וחתם עם האוסטרו הונגרים על הסכם שהשאיר אותם בתמונה לעוד כמה שנים דבר שהקשה על מלאכת האיחוד של כל חלקי איטליה ז"א האזור הזה נידחה לעוד מספר שנים ולמעשה כשהאוסטרו הונגרים היו חלשים פיאמנטה יכלה לחדור למרכז איטליה ודרומה ולנסות לאחד אותה. בדרום המנהיג היה גריבאלדי שלא פעל בכפיפה אחת עם קאבור. לאחר שנתיים של פעילות אינטנסיבית פוליטית
נסיכות אומבריה ומדינת האפיפיור נכבשו באמצעות כוח צבאי בסוף שנת 1860. שאר הנסיכויות סופחו באמצעות משאלי עם ומהלכים פוליטיים. סיציליה ונאפולי שוחררו על ידי גריבאלדי היה לו כוח צבאי משלו והוא לא שיתף פעולה עם קאבור שראה בו כוח מאיים . בינואר 1861 יש התכנסות ראשונה של הפרלמנט האיטלקי החדש שמאחד את הנסיכויות לשעבר הפרלמנט התכנס בטורינו (בשטח מדינת פיאמנטה) כאשר רומא עדיין מחוץ לאיחוד אבל המסגרת הטריטוריאלית שלה מצומצמת יותר כתוצאה מהכיבושים והאיחוד עימה יתרחש בשלב יותר מאוחר. קאבור נפטר ב- 1861 זמן קצר לאחר שהשלים את חזונו.
