יחס האוכלוסייה במדינות הכיבוש אל היהודים
יחס האוכלוסייה האזרחית אל היהודים בארצות הכבושות והנגררות נגזר משילוב של 4 קטגוריות מרכזיות.
- מסורת אנטישמית- גורם בעל ישיר בעל חשיבות רבה היה היקף האנטישמיות בקרב האוכלוסייה המקומית. למשל פולין הייתה מדינה מאוד אנטישמית ואי עצמאות השלטון השפיע על היחס הקשה ליהודים. הפולנים לא שיתפו פעולה ברובם עם הגרמנים בהסגרת יהודים, אך נותרו אדישים לגורלם, לא סייעו להם להינצל ולא התקוממו נגד מעשי הרצח. אדישותם של הפולנים נבעה מסבלם עקב הכיבוש הגרמני, מבורותם של האיכרים ומהאנטישמיות שלהם. דבר זה גרם לכך שהושמדו למעלה מ2 מיליון יהודי פולין.
- מסורת דמוקרטית – מדינות עם מסורת דמוקרטית נודעו בהתנגדותן לגירוש והשמדת היהודים, מפני שככל שהדמוקרטיה הייתה דרך חיים אמיתית והאזרחים היו בעלי "תרבות דמוקרטית" (ולא סתם דמוקרטיה פורמלית וחסרת שיניים), האזרחים התקוממו נגד העוולות כלפי היהודים, שנגדו ערכי מוסר דמוקרטיים בסיסיים. כך למשל בהולנד, מדינה דמוקרטית, למרות שהייתה תחת כיבוש נאצי מוחלט, עדיין היו רבים שסייעו ליהודים.
- מידת העצמאות של השלטון – ככל שהשלטון היה תלוי יותר בנאצים, האוכלוסייה סייעה יותר לנאצים בהשמדת היהודים. מדינות עם שלטון עצמאי יחסית (כמו הסיפור המדהים של יהודי בולגריה!) הצליחו להציל את היהודים. כאשר כן התרחש שיתוף פעולה יש להבחין בין שיתוף פעולה אידאולוגי לבין שיתוף פעולה מכורח. כלומר – כשהאוכלוסייה שיתפה פעולה ק מפני שלא נותרה לה ברירה היקף ההשמדה היה נמוך יותר משהיה כששיתוף הפעולה לווה בהתרגשות אידיאולוגית אנטישמית.
- התנגדות מחתרתית או גלויה לגרמנים – ככל שההתנגדות לנאצים גברה במדינה מסויימת, כך בדרך כלל ניצלו יותר יהודים. לדוגמא ניתן להביא את דנמרק, ששיתוף הפעולה בין המחתרת ליהודי המדינה הביא להצלתם, כמו גם גודלה הזעיר של הקהילה. עם זאת, כדוגמא שלילית ניתן לתת את פולין, שלקראת סוף המלחמה גברה התנגדות המחתרתית לנאצים, אך הסיוע ליהודים לא גבר בהתאם. אדרבא; המחתרת הפולנית אף הפקירה את היהודים ונטשו את המורדים בגטו ורשה זמן מועט לפני תחילת המרד, בניגוד להבטחתם המפורשת להצטרף למרידה וללחימה.
פולין היא דוגמא טובה ליחס שלילי של האוכלוסייה ליהודים; מידת העצמאות במדינה הייתה מינימלית, וכל אזור גנרלגוברנמן היה בשליטה נאצית מלאה. המסורת האנטישמית במדינה, שהיו הל שורשים דתיים רבים, הייתה חזקה ביותר. ניתן לציין גם את הבורות העצומה של האוכלוסייה הנחשלת בפולין. המסורת הדמוקרטית בפולין כמעט שלא הייתה, ולמדינה הייתה מסורת של אוטוריטריות ארוכת שנים ובוז לערכים דמוקרטיים כמו זכויות יסוד, יחס שווה למיעוטים, פלורליזם וכולי. ההתנגדות המחתרתית, כפי שצויין, הייתה קיימת, אך דווקא לא סייעה ליהודים כלל, עקב האנטישמיות החזקה במדינה.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי / השואה
