תולדות המחשבה המדינית: תומס הובס
סיכום זה הוא חלק מאסופת הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית, וחלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא פילוסופיה באתר.
תומס הובס הוא תוצר מובהק של הרציונאליזם של המאה ה-17 המאופיינת בהמצאות, תבונה, תמורות ופיתוחים (תקופת המהפכה המדעית). תומס הובס מושפע מתפיסת המכונה של גלילאו ונשען עליה בהבניה של תהליך הפענוח של מודל המדינה. הוא מנסה לתת תקיפות מדעית לצורך במדינה ושלטון מסוים. כשאנו מחברים את זה לאירוע הפוליטי שבתוכו הוא כותב- זעזועים שלטוניים קשים באנגליה שמסתיימת במהפכה הפוריטאנית בה מוצא להורג המלך צ'ארלס הראשון, זה מובן. ניתן במידה מסוימת לפרשו כתוצר פוסט טראומתי של התקופה.
הובס ראה בשל המצב בתקופתו, כי הביטחון האישי של האנשים נפגע מכל מי שכוחו בידיו יכול לפגוע באחרים בלי חשבון ופרופורציה- זו סיטואציה המפחידה את הובס.
אין לפרש את הובס רק דרך עיני אדם המגיב תגובה פוסט טראומטית. אנו מפרשים את הובס מתוך הפילוסופיה הפוליטית שהוא מייצר ולא מתוך התקופה ההיסטורית.
לויתן– מטאפורה של הובס המגיעה מספר איוב פרק מ"א בו מדובר על הלוויתן כחיה מיתולוגית בעלת כוח עצום על טבעי שיכולה לבלוע דברים ולקיים אותם. הובס משווה את המדינה לוויתן בכך שאומר כי המדינה הראויה צריכה להיות מדינה שכוחה העצום שווה לדמותו המיתולוגית של הלוויתן. המדינה בולעת את הנתין אולם מקיימת אותו.
הובס מדבר על האחדה בין המדינה לשלטון- בין המסגרת של המושל הווירטואלי כישות, לבין המדינה אותה הוא מאחד לישות אחת, איחוד פיזי וסמלי הם אחד. לא מדובר בשלטון במובן של "המדינה זה אני", אלא להיפך תפקידה של המדינה הוא לדאוג לחברי הקהילה המדינית שאנו קוראים להם נתינים (על אזרחים מדברים אצל לוק) השלטון והמטאפורה ללוויתן הם מטאפורה לכוח אבסולוטי אדיר המכיל בתוכו את הקהילה כקבוצה והפרטים בתוכה על כל המרכיבים המשתמעים כשתפקיד המדינה הוא לשמור ולהגן (לא לפתח) על הזכויות הטבעיות של חברי הקהילה הפוליטית. הובס מדבר על מדינה טוטאלית הבולעת את הנתין ומקיימת אותו.
מצב הטבע –המצב הטבעי על פי הובס הוא מצב היפותטי, תרגיל מחשבתי, חסר ערך היסטורי, סוציולוגי או אנתרופולוגי, פנטזיה (לא בהכרח חיובית) שמטרתו היא לבחון איך מגיב האדם אם ניתן לו להתנהג על פי תכונותיו, מעבדה בה מתנהגים בני אדם ללא מסגרת חברתית וידיעה על החברה.
מצב הטבע על פי הובס-לויתן – עמוד- 115 "מלחמת הכל בכל"
לא מדובר במלחמה פרקטית אלא מצב בו המלחמה היא המהות, כל אדם אויב לכל אדם ללא ערובה לביטחון, אין שוויון, אין צבירת רכוש, אין תרבות או מסגרת חברתית- האדם נמצא בחרדה תמידית ממוות.
מאחר והאדם על פי הובס נולד בצלם אלוהים, הוא נולד עם אבחנה בסיסית בין טוב לרע- אבחנה זו נובעת מאמונתו כנוצרי מאמין.
הרצף הנוצרי המנסה להבין את הטבע האנושי ומקורו:
לוק הובס
בצלם שלילי
נטייה לטוב החטא הקדמון- נטייה לבחור רע
לוק– התפיסה השנייה מדברת על כך כי בגלל שהאדם נולד בצלם יש לו נטייה לטוב.
הטבע האנושי על פי הובס-על פי התפיסה הנוצרית בצד השלילי קיים החטא הקדמון, כיוון שהאדם נולד בצלם אלוהים יש לו יכולת בסיסית להבחין בין טוב ורע אולם הנטייה האנושית לפי הובס היא לבחור ברע. בחירה זו היא מודעת ולא מודעת. בעמוד 115 הוא מסביר למה בני אדם מתנהגים כמו שהם, זה נובע מהטבע שלהם: תחרות, אי בטחון וזחיחות. שילוב זה הוא בעייתי שמוביל אותנו לסיטואציה בה המצב הטבעי הוא מצב של הפקרות מוחלטת וסכנה ממשית לחיי אדם.
בני האדם נולדו שווים:
בעמוד 113 הובס מדבר על המצב הטבעי- בני אדם נולדים שווים ( השפעות לדמוקרטיה) יש לבני האדם אותן נטיות, שביניהן הנטייה לבחור ברע. המילה היותר נכונה במקום שוויון היא דימיון-כלומר בני האדם דומים זה לזה. ניתן להבחין בטענת יסוד/ אכסיומה ברורה שממנה יוצא הובס:
- קיים טבע אנושי
- יש טבע אנושי אחד (בניגוד ליוונים)
הובס טוען כי אם ניתן לאנשים להתנהג על פי טבעם יהיה קטסטרופה לכן, מצב הטבע הוא מצב נוראי אותו צריך לפתור על מנת שלא כולם ימותו. ידיעה זו יחד עם התבונה הבסיסית הטמונה אצל בני אדם מביאה אותם להבנה כי אין להם ברירה אלא לייצר אמנה חברתית.
יצירת אמנה חברתית:
לפי הובס שילוב החשש לאי הישרדות לבין הידע הרציונאלי של בני האדם מוביל אותם להבין כי הם צריכים לייצר אמנה חברתית שמטרתה לייצר נורמות חברתיות.
הסכם זה חייב להיות קונסנזואלי ( אחרת אם אדם אחד חורג מההסכם הוא יעורר אחרים להתנהג כמותו). ההסכמה היא קודם כל היא לחיות בחיים חברתיים ולאחר מכן להסכים בין הפרטים על המלכת ריבון.
הסדר החברתי לא נגמר בחברה אלא מדובר בסדר פוליטי המייצר מדינה שמהותה המרכזית היא שיש לה שליט. ההסכמה היא אך ורק על יצירת מסגרת ריבונית- מסגרת מדינה, אין הסכמה על הריבון עצמו, הריבון כישות אינו חלק מהאמנה החברתית, הוא לצידה, הוא מישהו מהקהילה ששולט וכשמסיים חוזר אליה.
לריבון אין מחויבות כלפי הנתינים מאחר והוא לא הבטיח להם דבר- הבעייתיות במודל זה הוא כי תפקיד האמנה החברתית והמדינה היא הגנה על הזכויות הטבעיות כלומר מקור הסמכות של הריבון היא הגנה על הזכויות הטבעיות ובאותה נשימה נאמר כי הוא אינו חייב לנתינים כלום. כלומר הריבון יכול להיות עריץ, דיקטאטור וכו'.. וזה עדיין עדיף על חוסר ריבונות שהוא מסוכן יותר. כשאין ריבון אין נורמות חברתיות, אין כוח אכיפה, יש חוסר ודאות מאיפה תבוא הרעה, אלימות מינית.
המלוכה האבסולוטית כפתרון:
חוסר בשלטון הוא המצב המפחיד את הובס לכן הפתרון שלו הוא המלוכה האבסולוטית המונעת וואקום בהחלפת השלטון.
מבחינת הובס מושג החירות הוא שלילי- חירות היא דבר רע משום נטייתנו הטבעית לבחור ברע. בעמוד 120 נותן הגדרה של חירות כ"העדר מעצורים חיצוניים" כלומר בסיטואציה חברתית בה לנתין חירות מסכנת את הזכויות הטבעיות.
מבחינת הובס מדברים על 2 זכויות טבעיות:
- חיים- פיזי
- בטחון- תחושה
תפקיד המדינה והריבון היא הגנה על זכויות אלו- לשמור אותנו חיים ולתת לנו הרגשה כי ביטחוננו מוגן. הריבון אינו זכאי להתערב בתחום הפרטי הנחשב מבחינתו לתחום אה פוליטי. הביטחון המדיני הוא במרחב הציבורי דרך המשטרה והצבא… כלומר שמדובר בביטחון ברמה החברתית ולא ברמה הפרטית- מותרת למשל אלימות במשפחה. לריבון יש זכות לפגוע בחיים ובביטחון של מסוימים בשם ההגנה על הזכויות הבסיסיות.
מאחר והריבון הוא המגן של הזכויות הטבעיות המעשה הכי בלתי מוסרי היא הורדת שליט עריץ, כל מרידה בשליט היא מבחינתו עבירה מוסרית- אין למרוד בשום צורה. בולטת העובדה כי הובס אינו מדבר כלל על חובותיו של השליט אלא מזכיר אך ורק את זכויותיו.
הלגיטימציה לשלטון נובעת מ-2 אלמנטים הדדיים:
à עצם ההחלטה התיאורטית לבחור בריבונות- החלטת הפרטים להמליך עליהם ריבון, הרצון שיהיה שליט נותן לו לגיטימציה.
à עצם זה שאתה קיים הופך אותך ללגיטימי- אני שולט משמע אני לגיטימי.
זכויות הריבון: (168-179)
o הוא שלושת הרשויות יחד: שופטת מבצעת ומחוקקת
o מגייס צבא על פי שיקול דעתו
o שליטה במונחי הקניין כלומר הוא יכול לקבוע את כללי הקניין (חלוקה מחודשת של הקניין, עשיקה, חלוקה מחודשת- הוא בעל קניין לא בעל הקניין)
o הוא בוחר את בעלי התפקידים.
o מתגמל ומעניש.
o קובע היררכיה פוליטית.
o סמכויות השליט לא ניתנות לחלוקה- שלטון יחיד אבסולוטי.
o "עצם השלטון המדיני לא ניתן לחילוט" לחלט- להוציא מקניין הפרט לקניין המדינה מה שהיום קוראים הלאמה. הכוונה של הובס היא כי אין לנו זכות ליטול שלטון מידיו של שליט ולהחזיר אותו לידי הקהילה לפתוח בדיון על איזה שליט וסוג שלטון הם רצויים.
מה כן יכול לעצור את אותו שליט? מה מונע אותו מלהפוך עריץ? איפה הגבולות?
חשוב להדגיש כי ניסיונו של הובס מוגבל- הוא לא ראה משטרים עריציים רבים. הוא טוען כי יש 2 דברים המגבילים שלטון עריצות:
- הוא מאמין כי בכל אדם יש אלמנט אמוני (הוא עדיין חי בחברה שבה כולם מאמינים) שיגביל את העריצות.
- פרקטית– שלטון עריצות ימוטט את עצמו מבפנים. איך? הוא גורם להתנגדות סבילה המחלישה את המדינה מבפנים- לא משתפים פעולה עם השלטון. כלומר, הנתינים לא מתאמצים, הם עושים מינימום כדי לא להקים עליהם את השליט, הם אינם תורמים תרומה מכרעת למדינה ורואים בשלטון אויב שלא צריך לשתף איתו פעולה- גם שליט אבסולוטי זקוק לשיתוף פעולה מצד הנתינים.
ההשפעות של תומס הובס על התפתחות הדמוקרטיה המודרנית:
לא מדובר באדם דמוקרט מבחינה טכנית, אולם בהגות יש אלמנטים שמוצאים בדמוקרטיה המודרנית:
תפקיד המדינה ותפקיד הריבון הדואגים לטובת הנתינים.
דאגה לפרט.
לגיטימציית המדינה.
הסכמיות כמושג בסיסי בסדר מדיני.
זכויות טבעיות.
נקודות מהותיות שכדאי לקרוא בלויתן של הובס:
הבטחת קיומה של אמנה 136-137
כיצד נוצרת הקהילה הפוליטית 165-167
תפקידי הקהיליה הפוליטית 161
בטחון מסוג מדיני 161
מדוע דווקא קהיליה מדינית 162-163
זכויות הריבון והיחס אליו 168-179
סוגי קהילות 180-185
