מקומן של נשים במחשבה המדינית של אריסטו

מקומן של נשים במחשבה המדינית של אריסטו

הסיכום שלפניכם הינו חלק מאוסף הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית, תת נושא אריסטו. וחלק ממאגר הסיכומים בפילוסופיה באתר.

בפרק ב' של "פוליטיקה" של אריסטו אנו מוצאים תפיסה מוקדמת כי אנו חייבים להביא ילדים לעולם. "זיווג הזכר והנקבה" ומיד אח"כ "זיווג שליט ונשלט" "זיווג עבד ואדון" לסדר המילים יש חשיבות זכר ונקבה- שליט ונשלט- עבד ואדון. שלוש אנלוגיות.  עיקר הטקסט הוא דיון מגדרי ובתוכו נכנסת אמירה (עמוד 9) שיש לה רוח גזענית: "מטבעם הברברים בעלי נטייה להיות נשלטים"

המסקנות מהטקסט:

• הטבע האנושי הוא מולד.

• נשים נוטות לנשלטות גברים לשלטון

• קיימת תפיסה מוקדמת כי מתפקידם של בני האדם להתרבות.

• אופים של בני האדם הוא מולד.

לפי אריסטו יש סוגים שונים של אנשים שאופיים מולד. החלוקה היא בין שליטים ונשלטים. צריך להבחין בין המיקום של סוגי אנשים שונים לפי התכונות שלהם (גם אפלטון אומר זאת) . אריסטו עורך אבחנה בין ציבורי לפרטי:

לכאן משתייכים הנשים והעבדים. פוליטי- בתוכו מכניס אריסטו את העניין העסקי. הוא מסביר כי אנשים המתאימים לשליטה צריכים להתנהל בעולם זה. אלו האנשים המתאימים לשליטה וצריכים להתעסק בפאן הציבורי.

מקור תופעת העבדות היא במידה מסוימת באריסטו. הוא טוען כי יש קבוצות אתניות אצלם הנטייה לעבדות היא יותר גבוהה.

• החלוקה צריכה להיות מבוצעת על פי תכונות מולדות אולם קיימת הסתייגות כי בדרך כלל מי שאינו יווני אינו נולד למנהיגות.
• היחיד שיהפוך את העבד למאושר הוא שיהיה מי שיעצב את האופן בו הוא מתנהל- האדון – דמיון לאפלטון לגבי מימוש המהות העצמית על מנת להיות מאושר.

המשמעות במערב- מכאן יוצאת התפיסה כי נשים לא מתאימות לפוליטיקה- אישה יכולה להיות מנהיגה אך רק בעולם הנשי לפי אריסטו אך לא מעבר לזה. רק גבר, בדרך כלל לבן עם תוספת של רכוש הפרטי (אנשים הבאים ממשפחות עם כסף וממעמד חברתי גבוהה) יכול להיות מנהיג.

אצל אפלטון תפיסת המעמדות היא אינה מתאימה- הפילוסופים שהם במעמד העליון אינם במצב כלכלי טוב, הם סובלים. התפיסה כי קיימת הלימה בין הון ושלטון היא במקור מאריסטו.

הנשים אצל אריסטו: התפיסה כי נשים מטבען אינן מתאימות לשלטון השתנתה רק בעידן הפמיניסטי- מראה עד כמה השתרשה התפיסה. התפיסה אומנם הייתה קיימת לפני אריסטו אך הוא נתן לה תוקף מוסרי פילוסופי- לעומת זאת אצל אפלטון גם נשים יכולות להיות פילוסופיות מנהיגות. תפיסה זו במהותה היא קריטית בעיצוב הפוליטיקה המערבית גם בהקשר הנשים וגם בהקשר של התפיסה ההיררכית כי יש אנשים המתאימים לשלטון ויש אנשים שלא. גם ז'אן ז'אק רוסו טוען כי נשים מסוכנות לפוליטיקה. את מקורותיו המקצועיים הוא שואב מאריסטו.  המשמעות של מידור נשים היא שפוליטיקה מוגדרת באופן מוסרי כמערכת נעלה מכאן, לאחר שהוצאנו את החלשים והנשים הדרך לעשות חיבור בין רכוש, הון ועשייה פוליטית היא קצרה- בזה עיצוב אריסטו הוא מרכזי.