פעולותיהם של הנציבים הראשונים הרברט סמואל והלורד פלומר בארץ ישראל בשנות העשרים.
פעולותיו של הרברט סמואל לפיתוח הארץ:
רקע: הנציב הבריטי הראשון, הרברט סמואל, הגיע ארצה בקיץ 1920. הוא היה חבר בקבינט הבריטי ומיוזמיה ותומכיה של הצהרת בלפור. הוא נשלח לארץ ישראל מתוך כוונה שיגשים את המנדט ברוח הצהרת בלפור, אך דווקא היותו יהודי גרמה לו לחוש מחויבות גם כלפי האוכלוסייה הערבית.
פעולותיו לפיתוח הארץ:
– חילק את הארץ לארבעה מחוזות, כאשר בראש כל מחוז מושל בריטי.
– הקמת חיל ההגנה לפלשתין שכלל כוחות שיטור ושמירה ערביים ועברים.
– התיר ליהודים לרכוש קרקעות כאשר עלה הביקוש ונרשמה בעלותם על הקרקע.
– סיפק עבודות לעולי העלייה השלישית שנקלעו למצוקה כלכלית, כגון סלילת כבישים.
– שרטט את גבולות הארץ ממניעים ביטחוניים אמנם, אך לשרטוט זה היו השלכות מדיניות מאוחר יותר.
– ביסס את התשתיות של הבנייה העירונית ב"פקודת התכנית לביסוס ערים"; אספקת מים, ניקוז, הרחבת מערכת תחבורה ושיפור התברואה.
– הכיר במוסדות היישוב כבסיס לשלטון העצמי של היישוב היהודי.
– הכיר בירושלים כבירת ישראל, והחלטה זו הביאה לחיזוק האחיזה בעיר גם אצל היהודים וגם אצל הערבים. טיפח את העיר ע"י אספקת מים בעזרת קו מים ממעיינות ראש העין לירושלים ושימר את אופייה המיוחד.
– הכיר בעברית כשפה רשמית.
– עודד את הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים.
– מינה את חאג' אמין אל חוסייני למופתי של ירושלים.
– טבע את המונח "מכסת עלייה". היה מדובר ב- 80,000 אך למעשה ניתנו רק 10,000. הבחין בין עולים בעלי אמצעים שעלייתם הייתה חופשית ובין עולים חסרי כל שעלייתם הייתה מוגבלת.
– ערך מפקד אוכלוסין בשנת 1922.
ניתן לראות כי פעל רבות למען היישוב העברי, אך עם זאת דגל גם בפייסנות כלפי הערבים, כפי שבאה לידי ביטוי במינוי חאג' אמין אל חוסייני וחלוקת אדמות רבות לערבים, כמו גם בהגבלת העלייה לפי כושר הקליטה.
פעולותיו של הלורד פלומר:
רקע: לורד פלומר הגיע לארץ בשנת 1925, והתגלה כמושל יציב ומאוזן שפעל באחריות ובשיכול דעות. במשך שלוש שעות כהונתו בנציב העליון לא התרחשו מאורעות דמים בין ערבים ויהודים.
פעולותיו לפיתוח הארץ:
– עבודות מתוכננות יזומות לפועלים יהודיים עקב בקשה מצד ההסתדרות (לאחר מצוקה כלכלית קשה).
– בשנת 1926 חתם פלומר על הסכם בין מוסדות כנסת ישראל וחברת החשמל (שהוקמה ע"י פנחס רוטנברג) לפיו חברת החשמל מקבלת זיכיון ל-70 שנה לניצול מי הירדן והירמוך להפקת חשמל.
– בתקופתו גברה ההשתתפות המנדטורית בהוצאות החינוך העברי.
– פירק את חיל השיטור של הרברט סמואל והקים את "חיל הספר לעבר הירדן".
– חוקק את חוק האזרחות, לפיו כל מי שישב בארץ למעלה משנתיים יקבל אזרחות ארץ ישראלית.
– הביא להחלטת המנדט בשנת 1927 להנהיג מטבע ארץ ישראלי חדש- הלירה. צעד זה בא להפגין עצמאות כלכלית ולחזק את היישוב היהודי, מפני שעל המטבע נחקק כיתוב בעברית וצוירו עליו סמלים יהודיים היסטוריים.
– בשנת 1927 אישר את התקנות לכנסת ישראל שמהווה אישור חלקי לארגון היישוב ומוסדותיו המדיניים; התשתית למוסדות מדינת ישראל.
– הוציא בשנת 1929 את "פנקס הבוחרים" לפיו כל היהודים בני 18 ומעלה יוכלו להשתייך לכנסת ישראל.
היהודים היו מרוצים משיקול דעתו ההגון של פלומר, אך ציפו כי יפעל יותר למען הבית הלאומי ויקדם התיישבות צפופה בא"י. מנגד, הערבים התאכזבו ממנו עקב דרישתו הנחרצת להשלטת סדר ציבורי וסירובו לעזור להם להשיג את זכויותיהם הקודמות.
