דיני תאגידים: פס"ד אלגור
הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה
פס"ד שניתן בשנת 2009.
כמו במקרה של פס"ד אייזנברג, גם במקרה זה של פס"ד אלגור היתה רכישת מניות עם הסכם הצבעה לתמיכה בעסקה, וגם כאן ביהמ"ש קובע שיש עניין אישי.
בפרשה זו מרחיב ביהמ"ש את ההלכה גם לעניין יחסים עסקיים מתמשכים, שאלה שהושארה בצ"ע באייזנברג. ביהמ"ש קובע כי קשרים שכאלו יכולים להוות עניין אישי של בעל מניות. אולם, ביהמ"ש מחדד ואומר כי יש לבחון את עוצמת קשרים אלו, וכי העוצמה של קשרים אלו הנדרשת להחתים בעל מניות צריכה להיות יותר חזקה מהעוצמה של בחינת עניין אישי בעסקה ספציפית.
במקרה זה לא היה ספק כי נעשה שימוש באיש קש – הנדלס. אולם ביהמ"ש דן בשאלת מודעות נושאי המשרה להיותו כזה.
עו"ד שץ היה בעל קשרים בעבר עם בעלי השליטה, שהופסקו כמעט לחלוטין- ולכן עובדה זו לא מספיקה כדי לקבוע שהוא בעל עניין אישי מקשר עסקי מתמשך.
דרך אחרת לבחון את שני פסקי הדין (אייזנברג ואלגור) היא לקרוא אותם ככאלו שאומרים לבעלי השליטה: אתם לא יכולים לבוא ולהתחיל לייצר רוב במצב של העדר השליש הדרוש, שכן זה מאיין את מטרת הסעיף לבחינה אמיתית ואובייקטיבית של עסקאות. האינטרס החברתי בשוק הון הוגן ושקוף הוא לא לעשות ניסיונות של בעלי שליטה לייצר לעצמם את הרוב הנדרש.
