א.השפעת מלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה על צרפת:
למרות שניצחו הצרפתים את גרמניה, הצרפתים חשו רצון לנקום בגרמנים.
הרצון לנקמה בגרמניה נבע בעיקר מההרס הרב , שגרמו הגרמנים לצרפת במהלך המלחמה.
עיקר מלחמת החפירות התנהלה על אדמת צרפת , והמספר העצום של האבדות בנפש (1,385,000) החריף את הטראומה הצרפתית.
הצרפתים חששו מאוד מגרמניה , וחששם בא לידי ביטוי ב- 3 מישורים:
א. צרפת דרשה לקבל פיצויים גבוהים מגרמניה על הנזקים שגרמה לה.
ב. צרפת כרתה הרבה בריתות על מנת לכתר את גרמניה.
ג. צרפת בנתה קו ביצורים בגבול המזרחי , שנקרא קו מאז'ינו, שבא להרתיע את הגרמנים לפלוש לצרפת מגבול לורין.
לאחר מלחמת העולם הראשונה היה נראה כאילו צרפת חזרה להיות מעצמה מרכזית באירופה.
פריז הפכה לבירת העולם.פריז אף נבחרה כמקום הכינוס של המדינות המנצחות לשם החתימה על חוזי השלום.
אך ההיפך הוא הנכון-צרפת נחלשה מאוד לאחר המלחמה.
לאחר המלחמה עמדו בפני צרפת עשרות בעיות ומשברים- משברים כלכליים , שערוריות שחיתות, מאבקים פוליטיים בין הימין לשמאל. למרות כל המשברים הדמוקרטיה בצרפת לא התמוטטה.
ב.הבעיות העיקריות בצרפת בתחומים: שלטון , חברה , כלכלה ובטחון ודרכי ההתמודדות עם בעיות אלה:
הבעיות בשלטון:
בצרפת הייתה תחלופה גדולה של ממשלות קואליציוניות .בין השנים 1918-1931 כיהנו בצרפת כ-30 ממשלות, כאשר בכל פעם ניצחה מפלגה אחרת מגוש הימין או מגוש השמאל.
חילוף הממשלות הרב נבע בעיקר מריבוי המפלגות ,שהביא להקמת ממשלות קואליציוניות מורכבות ומסובכות .
לממשלה לא הייתה כל השפעה על בית הנבחרים משום שלא היה ביכולתה לפזרו, ולכן לא יכלה הממשלה לטפל בבעיות הקשות אשר היו קיימות בצרפת.
בית הנבחרים הוא שהכתיב את המדיניות לממשלה ולא הממשלה עצמה.
המאבק הישן בין הימין לשמאל נמשך , ולא היה אף מנהיג פוליטי שיכול היה לפשר בין הצדדים.
ב- 1936 נבחר לראשות ממשלת צרפת לאון בלום (שהיה יהודי ) .בלום היה סוציאליסיט , שיצר קואליציה של מפלגות השמאל ודגל בחקיקה סוציאליסטית כמו הנהגת שבוע עבודה בן 40 שעות.דווקא החקיקה הסוציאליסטית גרמה לקרע גדול יותר בין הימין לשמאל.
הממשלה של בלום נכשלה מכיוון שהיו בתוכה חילוקי דעות קשים , וגם מפני שהממשלה לא הצליחה להתמודד עם בעיות פנים וחוץ.
נוסף לכך , בפוליטיקה התגלו שחיתויות רבות שזעזעו את העם הצרפתי .
פרשת סטוויסקי – סטוויסקי היה בנקאי יהודי ,שנעזר בשרותי הממשלה כדי לעודד את מכירת מניותיו ובכך עשה הון רב.כשנעצר סטוויסקי הוא התאבד.בעקבות התאבדותו פרצו מהומות קשות ברחוב.בעקבות גילויי השחיתות אצל הפוליטיקאים קמו גופים וארגונים ימניים כמו "צלב האש" שהיו לאומנים ופטריוטיים.השמאל בצרפת ראה אותם כארגונים פשיסטיים.
אופן ההתמודדות:
פואנקרה, רה"מ צרפת ב1926, מנצל את גיבוי בית הנבחרים, ומצמצם את המנגנון הפקידותי. בכך הוא מצמצם שחיתות פוליטית במדינה, ואף מצמצם את הגירעון. הפיקוח הכלכלי על הכסף והמנגנונים הממשלתיים מיטיב הן עם הכלכלה והן עם השלטון.
הבעיות הבטחוניות:
הצרפתים חששו מפלישה גרמנית וממלחמת חפירות נוספת.
הצבא הצרפתי לא היה נייד.
הצרפתים חששו מבידוד מדיני (אי יצירת קשרים עם מדינות אחרות וכו'..)
נוסף לכך הצרפתים חששו מהתפשטות הקומוניזם.
אופן ההתמודדות:
הצרפתים הקימו את קו מאז'ינו-קו ביצורים ,שנבנו בהוראת הגנרל אנדרה מאז'ינו , לאורך הגבול הצרפתי משוויץ ועד לוקסומבורג , המורכב מבונקרים , מעברים תת קרקעיים , מעוזים , מכשולים נגד טנקים, גדרות תיל , מוצבים קדמיים ועורפיים.
על מנת לבסס את מעמדה גיבשה צרפת קו מדינה של התקשרות בחוזים עם בעלות ברית שונות , למשל בלגיה ופולין (1920)- הסכמים צבאיים. עם צ'כוסלובקיה , יוגוסלביה ורומניה נחתמו הסכמים מדיניים צבאיים כדי ליצור חיץ(הפרדה) בין צרפת לבריה"מ.
ב-1926 חתמו הצרפתים על הסכם עם בריטניה על שיתוף פעולה עם גרמניה לאור תוצאות הפלישה הצרפתית לחבל הרואר – הפלישה כשלה כשהאו"ם דרש מצרפת לצאת משם, והיא נאלצה להיעזר בתיווך בינלאומי (כלומר בבריטניה) כדי לצאת מן התסבוכת.
הצרפתים חתמו על הסכם נוסף עם גרמניה אשר על פיו ישמרו הגבולות והאזורים המפורזים (אינם שייכים לאף מדינה ריבונית ומתוקף כך נקיים מחיילים ונשק…).
ב-1928 חתמו על הסכם , שנקרא הסכם פאריז, בהשתתפות 45 מדינות, שגינו את המלחמה ודאגו למילוי תנאי פירוק נשקה של גרמניה.
בעיות כלכליות ואופן ההתמודדות:
התעשייה בצרפת התאפיינה בעיקר במפעלים קטנים ובינוניים, וחוץ ממספר מפעלי תעשייה מרשימים בגודלם , כמו רנו וסיטרואן, כמעט ולא היו מפעלים גדולים.
לאחר המלחמה המצב בצרפת היה קשה:
- האזורים תעשייתיים היו הרוסים.הפגיעה בתשתית הכלכלית הייתה קשה.
- בזמן המלחמה היה אובדן בכוח אדם, ולאחר המלחמה כשחזרו החיילים הדבר יצר אבטלה קשה.
- צרפת השתלטה על מפעלים בבריה"מ בהם השקיעה כספים, ואז המהפכה הקומוניסטית בשנת 1917 מוטטה את כל השקעות החוץ ברוסיה, כך שצרפת יצאה נפסדת.
- משקיעים צרפתיים העדיפו להשקיע את כספם בחו"ל, וגם השקעות הון חיצוניות חדל ו להגיע לצרפת.
דרכי ההתמודדות:
צרפת נחלצה מההרס הכלכלי לאחר המלחמה , על אף הקושי לקבל את כספי הפיצויים מגרמניה, בזכות אזורים עשירים במחצבים , כמו אלזס לורין שקיבלה צרפת לאחר המלחמה, וגם חבל הרואר הגרמני שעליו השתלטו.
הצרפתים פיתחו טכנולוגיה חדשה שייעלה והגבירה את הייצור.
ממשלת פואנקרה לא הטילה מס חדש (אלא מיתנה את המיסים) עקב הבעיות הכלכליות , והשתמשה בכספי ההלוואות ושימוש בגרעון התקציבי ובכך ייצבו את התקציב ואת שער הפרנק.
בנוסף לכך ממשלתו קיצצה בתקציב המדינה ע"י צמצום המנגנון הפקידותי.
צרפת הפחיתה את שיעור הריבית על הלוואות וחתמה על הסכמים בינ"ל כדי להגדיל את הסחר הבינ"ל לצרפת.
המשבר הכלכלי הגדול ב-1929 לא גרם לזעזוע עמוק בכלכלת צרפת מכיוון שבצרפת היה איזון בין החקלאות לתעשייה.
הבעיות החברתיות:
הייתה פגיעה מוראלית קשה בעם הצרפתי בעקבות המספר הרב של ההרוגים במלחמה (1,000,400) והפצועים (1,000,500).
כ-2 מיליון תושבים נעקרו מבתיהם.
העם הצרפתי רצה לנקום בגרמנים , והרגיש פספוס לאור הסכמי ורסאי.
עם הבעיה החברתית לא היו דרכי התמודדות יעילים, ולכן כל תחושת הנקמה והזעם שלוו בתסכול גדול הביאו לבשלות גבוהה למלחמה הבאה, מלחמת העולם השנייה, שהצרפתים ראו מלכתחילה כבלתי נמנעת.
