לגדול עם הטלוויזיה: הגישה המגוננת ואלימות בטלוויזיה

לגדול עם הטלוויזיה: הגישה המגוננת ואלימות בטלוויזיה

סיכום זה הינו חלק מאסופת הסיכומים בקורס "לגדול עם הטלוויזיה", מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.

הגישה המגוננת מניחה שלטלוויזיה השפעה חזקה מאוד על הצופים ובמיוחד על הילדים, בשל ההטיות הקוגניטיביות שיש לילדים, כמו הקושי להבדיל בין דמיון למציאות, הקושי להבחין בין ז'אנרים, הקושי להבין את מרכיבי העלילה ובגלל הקשיים האלה הילדים יתרשמו יותר מאלימות.

הגישה המגוננת לאורך כל יחידה 3 בוחנת 3 טענות:

א.     באיזה תחומים השפעת הטלוויזיה מודגשת לדוג' – סוזן נוימן ששערה באיזה תחומים הטלוויזיה תפגע ומחקרי העיירה נוטל הראו לנו מה קורה כשאין טלוויזיה בסביבה.

ב.      כיצד מתבצע תהליך הלמידה מהטלוויזיה ואת זה יכולנו לראות במחקרי השפעה קצת מועד.

ג.      ניסיון לבחון את היקף האלימות בטלוויזיה, להראות שכמותית יש הרבה מאוד אלימות בטלוויזיה.

משתנים מתווכים

הטענה המרכזית היא שהטלוויזיה היא לא הגורם היחיד שמשפיע על התנהגות הילד אלה מהווה גורם אחד מתוך מכלול שעשוי להסביר התנהגות אלימה:

א.     גם כאשר אפשר לראות השפעה ישירה של הטלוויזיה על התנהגות שלילית של ילדים כמו אלימות, הרבה פעמים פעולת החיקוי מהווה סימפטום לבעיות אחרות, כמו למשל: בידוד חברתי, ילדים מוצאים את הטלוויזיה על פני החברה.

ב.      השפעת הטלוויזיה תלווה במשתנים סביבתיים .

גורמים מתווכים – התא המשפחתי מצב סוציו אקונומי, יחס המשפחה לאלימות.

מאפיינים אישיים – הדיאלוג בין הילדים להורים, מקום הטלוויזיה במשפחה.

הבדלים מגדריים – בנים מול בנות, זה נובע גם מסוג התכנים וגם מסוג הפעולות בחברה שזה גורר אליהם. בנות יותר ביקורתיות כלפי אלימות תופסות אלימות טלוויזיונית כפחות מציאותית מאשר בנים.

רמת ההתפתחות הקוגניטיבית של הצופה – גיל הילד כמשתנה שמסביר את מידת ההבנה של הילד ואת היכולת שלו להבחין בין עיקר לתפל, מציאות לדמיון ככל שהילד תופס את האלימות כיותר מציאותית כך הוא יותר נוטה לחקות אותה.

ג.      תפיסת המציאות של הטקסט(תוכן) ,ילדים מעדיפים תכנים ריאליסטיים, לא כל אלימות תאומץ על ידי ילדים, אפשר לדבר על סוג של נוסחה, באיזה נסיבות ילדים יקבלו את מה שהם רואים כדבר מציאותי.:

1. האלימות עצמה נראית או מתאימה לעקרונות של אקטואליה פיזית, אפשרית מבחינה פיזיולוגית.

2. אלימות שנעשית מושא להערצה שאפשר להזדהות איתה.

3.אלימות שמתוגמלת בצורה חיובית, איש לא נפגע ממנה.

4.רמת ההתפתחות הקוגניטיבית, ילדים שונים ברמת הבשלות השכלית שלהם, כשמה שמפריד בין הגישה המגוננת לפרשנית היא שמהגישה הפרשנית אין טענה שחוסר בשלות קוגניטיבית נובעת רק ממשתני גיל.

 5.רמת העוררות של הצופה, עד כמה הצופה מביא איתו לצפייה רגשית של תסכול, חוסר אמון בידוד חברתי, רקע זה משפיע על איך הוא יאמץ את התכנים.

ד.      רמת עוררות של הצופה  – ככל שרמת העוררות גבוהה יותר הסיכוי לאלימות

       גבוה יותר.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: