סיכום מאמר: ג'ון רולס / ליברליזם פוליטי
מתוך המאגר: סיכומי מאמרים במשפטים, סיכומי מאמרים במדעי המדינה
Rawls/Political Liberalism, introduction to the paperback edition, xxxv-lv
המבנה הבסיסי
4. חשיבותו של צדק רקע
קיימים מס' שיקולים, שעשויים להוביל אותנו לראות במבנה הבסיסי את נושא הצדק הראשון, לפחות במסגרת תאוריית Kantian (חוזה חברתי). הרעיון הנשקל הראשון הוא שנסיבות חברתיות ויחסים בינאישיים אמורים להתפתח עם הזמן, בהתאם להסכמים חופשיים, הוגנים ומכובדים במלואם. עלינו לדעת מתי הסכמים הם חופשיים והנסיבות החברתיות, שתחתן הם הושגו, הוגנות. בנוסף, בעוד תנאים אלה עשויים להיות הוגנים בשלב מוקדם, התוצאות המצטברות של הסכמים הוגנים רבים, בשילוב עם טרנדים חברתיים ומקרים היסטוריים, עשויות במהלך הזמן לשנות הזדמנויות ומערכות יחסים של אזרחים, כך שהתנאים להסכמים חופשיים והוגנים לא יתקיימו עוד.
תפקידם של המוסדות השייכים למבנה הבסיסי הוא להגן על תנאי רקע צודקים, נגדם ננקטות פעולות של יחידים וארגונים. על מבנה זה להיות מוסדר ומותאם בצורה נאותה על מנת שיישמר. לדוגמא, תרומתן של עסקאות שוק מרצון (גם אם כל התנאים האידיאליים ליעילות תחרותית מושגים) אינה הוגנת באופן כללי, אלא אם כן התרומה הקודמת של הכנסה ושפע, כמו גם מבנה מע' השווקים, הוגנים.
חובה היא שהשפע הקיים הושג בצורה נאותה ולכולם היו הזדמנויות הוגנות להרוויח הכנסה, לרכוש מיומנויות רצויות וכו'. כאמור, ניתן לחתור תחת התנאים ההכרחיים לצדק רקע גם אם אף אחד אינו פועל בצורה לא הוגנת או מודע כיצד התוצאה הכוללת של חילופי סחר בודדים רבים משפיעה על הזדמנויותיהם של אחרים.
אין חוקים סבירים שניתן לקבוע ולבצע למניעת תוצאות לא רצויות אלה. תוצאות אלה הן לעתים קרובות בעתיד הרחוק מאוד או עקיפות מאוד, כך ששאיפה למנוע אותן ע"י חוקים מגבילים על פרטים תהיה מופרזת ואף לא אפשרית.
4 נקודות חשובות לציון:
ראשית, איננו יכולים לומר, ע"י הסתכלות בלבד בהתנהגותם של יחידים או ארגונים, האם ההסכמים המושגים צודקים או הוגנים מנקודת מבט חברתית. הערכה זו תלויה במידה רבה במאפייני המבנה הבסיסי ובמידת הצלחתו בשימור צדק רקע. כך למשל, הסכמי שכר הוגנים יישמרו ע"י מניעת כוח שוק עודף ושימור כוח מיקוח הוגן בין עובדים למעבידים. אולם בנוסף, הוגנות תלויה בתנאים חברתיים בסיסיים כגון הזדמנות הוגנת.
שנית, תנאי רקע הוגנים עשויים להתקיים בנק' זמן מסוימת, אך בהדרגה יחתרו תחתם, אף על פי שאף אחד אינו פועל בצורה לא הוגנת אם נשפוט את התנהגותם ע"י החוקים המתייחסים לעסקאות. העובדה שכל האנשים הרציונליים מאמינים כי פרטים נוהגים בצורה הוגנת ומכבדים את הנורמות אינה מספיקה לשימור צדק רקע. נק' חשובה: כאשר עולמנו החברתי מתמלא במרמה והונאה אנו מתפתים לחשוב שחוק וממשל הינם הכרחיים, רק בגלל נטייתם של פרטים לפעול בצורה לא הוגנת. אולם מצד שני, הנטייה של צדק רקע היא להישחק גם כאשר פרטים נוהגים בהגינות-התוצאה הכוללת של עסקאות נפרדות ועצמאיות רחוקה מצדק רקע ואינה נוטה לכיוונו. אנו יכולים להגיד כי במקרה זה היד הנעלמה מנחה דברים לכוון הלא נכון ומעדיפה מערך אוליגופולי (שוק עם מעט מתחרים) מצטבר, שמצליח בשימור פערים לא מוצדקים והגבלות על הזדמנות הוגנת. לפיכך, אנו דורשים את קיומם של מוסדות מיוחדים לשימור צדק רקע ותפיסה מיוחדת של צדק על מנת להגדיר כיצד להקים ולצייד מוסדות אלה.
שלישית, אין חוקים ישימים ושימושיים, שהגיוני לכפות על פרטים, למניעת שחיקתו של צדק רקע. זאת כיוון שחוקים אלה אינם יכולים להיות מורכבים מדיי או לדרוש מידע רב מדיי. כמו כן, אין הם אמורים לחייב פרטים להתמקח עם צדדים שלישיים רבים ומפוזרים, כיוון שהדבר יהיה כרוך בעלויות עסקה גבוהות מדיי. החוקים המתייחסים להסכמים הינם אחרי הכל פרקטיים ומנחי ציבור, ולא פונקציות מתמטיות מורכבות. לפיכך, כל מבנה הגיוני של חוקים לא יעלה על יכולתם של פרטים לקלוט ולעקוב אחריהם בקלות סבירה, ולא יעיק על אזרחים עם דרישות ידע ותובנות מעל הממוצע. פרטים וארגונים אינם מסוגלים להבין את ההסתעפויות של פעולותיהם הספציפיות ברמה קולקטיבית, ולא ניתן לצפות מהם לחזות נסיבות עתידיות שמעצבות ומשנות נטיות עכשוויות. כל זה הוא נכון אם ניקח בחשבון את ההשפעות המצטברות של רכישת ומכירת רכוש, ומסירתו כירושה לאורך דורות. אין הגיון לדרוש מהורים (כראשי משפחה) להתאים את ירושותיהם ע"פ הערכת ההשפעות של מכלול הירושות בדור הבא או בדורות אחריו.
נק' רביעית ואחרונה-רעיון הפרדת העבודה (labor) בין 2 סוגי חוקים חברתיים. המבנה הבסיסי כולל תחילה את המוסדות המגדירים את הרקע החברתי, וכולל גם את התהליכים שבאופן מתמיד מתאימים עצמם ומפצים על הנטיות הבלתי נמנעות של חוסר הוגנות רקע. לדוגמא, מיסוי על הכנסה וירושה, שנועד לאזן את הבעלות על רכוש.
מבנה זה גם כופה סדרה נוספת של חוקים דרך המערכת המשפטית, שנועדו לשלוט בעסקאות והסכמים בין יחידים וארגונים (חוק החוזים וכו'). החוקים הנוגעים להונאה וכפייה ודומיהם שייכים לחוקים אלו, ועונים על הדרישות של פשטות ופרקטיות. מסגרת החוקים מאפשרת לפרטים וארגונים חופש לפעול ביעילות וללא מגבלות יתר.
לסיכום, אנו מתחילים עם המבנה הבסיסי ומנסים לראות כיצד המבנה עצמו אמור לעשות התאמות הכרחיות לשימור צדק רקע. מה שאנו מחפשים למעשה הוא הפרדה מוסדית של עבודה בין המבנה הבסיסי והחוקים הנוגעים ישירות לפרטים וארגונים, שיש למלא אחריהם בעסקאות ספציפיות. אם הפרדת עבודה זו יכולה להיעשות, אזי פרטים וארגונים נותרים חופשיים לקדם את יעדיהם בצורה יעילה יותר במסגרת המבנה הבסיסי, ולחוש בטוחים שבמקום אחר במע' החברתית נעשים התיקונים ההכרחיים לשימור צדק רקע.
5. כיצד המבנה הבסיסי משפיע על פרטים
תנאי הרקע לשמירה על עסקאות הוגנות בין פרטים, שדנו בהם לעיל, מאפיינים את המצב האובייקטיבי של פרטים זה מול זה. אולם מה לגבי הטבע והאינטרסים של הפרטים עצמם? אלה אינן קבועים או נתונים. תאוריית צדק חייבת לקחת בחשבון כיצד נוצרות המטרות והשאיפות של אנשים. זה שייך למסגרת חשיבה רחבה יותר, בה צריך לסביר את רעיון הצדק.
כעת כולם מזהים שהמבנה המוסדי של החברה משפיע על חבריה, וקובע בחלקו הגדול את סוג האנשים שהם רוצים להיות ואת סוג האנשים שהינם. המבנה החברתי גם מגביל את שאיפותיהם ותקוותיהם של אנשים בדרכים שונות. אנשים ייצרו לעצמם, באופן חלקי, ציפיות הגיוניות ע"פ מעמדם בתוך מבנה זה, וייקחו בחשבון את המשמעויות וההזדמנויות שלהן הם יכולים לצפות בצורה ריאליסטית. כך למשל, משטר כלכלי אינו רק הסכמה מוסדית למילוי רצונות ושאיפות עתידיים.
באופן כללי, המבנה הבסיסי מעצב את הדרך בה המערכת החברתית מייצרת שוב ושוב לאורך זמן מבנה מסוים של תרבות, שהוא מנת חלקם של אנשים עם תפיסות מסוימות לגבי המשאבים שלהם.
כאמור, אין אנו יכולים לראות בכישרונות וביכולות של פרטים מתנות טבע קבועות, גם אם אלה מושפעים בחלקם מגנטיקה. אלה אינם יכולים להתממש בנפרד מתנאים חברתיים, והם תמיד ילבשו צורה אחת מבין רבות אפשריות. בין האלמנטים המשפיעים על מימוש יכולות טבעיות נמצאות גישות חברתיות של עידוד ותמיכה, ונמצאים המוסדות האחראים על אימון ושימוש ביכולות אלה.
היכולות והיעדים הממומשים שלנו, כמו גם יעדינו הסופיים ותקוותינו, משקפים במידה רבה את ההיסטוריה האישים שלנו, הזדמנויות ומעמד חברתי. אין דרך לדעת מה היינו, אם הדברים הללו היו שונים.
לבסוף, סביר מאוד כי המבנה הבסיסי מאפשר אי שוויון חברתי ואי שוויון כלכלי משמעותיים בחיי אזרחים, בשל האמור לעיל. אי שוויונים אלה הם בלתי נמנעים או הכרחיים או בעלי יתרון משמעותי בשימור שתוף פעולה חברתי יעיל. ניתן לברר את טבעם של אי שוויונים בסיכויים בחיים, ע"י השוואתם אל מול אי שוויונים אחרים. דמיינו למשל אוניברסיטה שבה 3 דרגות של פקולטות, וכל אחד נשאר בכל דרגה אורך זמן זהה ומקבל שכר זהה. אזי בעוד שקיימים אי שוויונים בדרגות ובשכר בכל זמן נתון, לא קיים אי שוויון בסיכויי החיים בין חברי הפקולטה. בדומה, יכול להיות הדבר נכון כאשר חברי איגוד מאמצים מבנה של רוטציה למילוי תפקידים יוקרתיים ומתוגמלים, אולי בגלל שתפקידים אלה דורשים אחריות גדולה יותר.
תאוריית הצדק חייבת להסדיר את אי השוויונים בסיכויי החיים בין אזרחים, שנובעים מעמדות פתיחה חברתיות, יתרונות טבעיים ומקרים היסטוריים. גם אם אי שוויונים אלה אינם גדולים מאוד בחלק מהמקרים, השפעתם עשויה להיות גדולה מספיק, כך שלאורך זמן תיווצרנה תוצאות מצטברות משמעותיות.
הצורה הקנטיאנית של דוקטרינת החוזים מתמקדת באי שוויונים אלה במבנה הבסיסי, וטוענת בהאשמה שאי שוויונים אלה הם הבסיסיים ביותר: ברגע שעקרונות מתאימים ייקבעו על מנת לשלוט בהם, ומוסדות נחוצים ייווסדו, בעיית הסדרת אי שוויוניים אחרים יכולה להיפתר בצורה קלה הרבה יותר.
6. חוזה ראשוני כהיפותטי ואנ-היסטורי
בצדק, כגון הוגנות, המוסדות של המבנה הבסיסי מספקים את העקרונות המאפשרים חופש ושוויון לאנשים מוסריים. 2 העקרונות העיקריים הם: א. לכל אדם יש זכות שווה למתכונת הרחבה ביותר של חירויות בסיס שוות, התואמת מתכונת דומה של חירויות לכולם. ב. אי שויונים חברתי וכלכלי מותרים בתנאי שהם: 1. לתועלת הצפויה הגדולה ביותר של היתרון הקטן ביותר, ו-2. מצורפים לעמדות ומשרדים פתוחים לכולם תחת תנאים של שוויון הזדמנויות הוגן.
נבחן כיצד תפקידו המיוחד של המבנה הבסיסי משפיע על תנאי ההסכם ההתחלתי ומחייב שהסכם זה יובן כהיפותטי ואנ-היסטורי. ההנחה היא שהמבנה הבסיסי הוא המע' החברתית הכוללת שקובעת צדק רקע (נשאיר בצד את בעיית הצדק בין מדינות).
קיימת שאיפה ליצור הוגנות בין דורות, אולם הצדדים להסכם אינם יודעים את מצבה העכשווי של החברה. אין להם מידע לגבי כמות המשאבים הטבעיים או הנכסים המועילים או רמת הטכנולוגיה שמעבר להם מושג צדק. הדורות שבאים אחריהם לוקחים בחשבון את התוצאות של מקרים היסטוריים וחברתיים במבנה הבסיסי. כך אנו מגיעים למעטה עבה יותר (במקום דק יותר) של בורות. אומנם, הסיטואציה הראשונית מתייחסת לצדדים בצורה סימטרית, שכאנשים מוסריים הם שווים. במצב התחלתי, בו אין מידע, אנו מאפשרים מספיק מידע ליצירת הסכם הגיוני, אולם עדיין הוא לא תלוי במידה נאותה בהתרחשויות מקריות היסטוריות, טבעיות וחברתיות.
לפיכך ברור מדוע חוזה חברתי חייב להיתפס כהיפותטי ואנ-היסטורי. ההסבר הוא שההסכם במצב המקורי מייצג את תוצאתו של תהליך רציונלי של שיקול דעת, תחת תנאים אידיאליים ואנ-היסטוריים שמבטאים מגבלות סבירות מסוימות. לא קיימת דרך ברת ביצוע להוצאתו לפועל של תהליך מכוון זה ולווידוא שהוא תואם את התנאים שיש לאכוף. לפיכך, לא ניתן להבטיח את התוצאה ע"י צדק פרוצדורלי טהור. במקום זאת, התוצאה חייבת להיקבע ע"י הגיון אנליטי. כלומר, המצב המקורי צריך להתאפיין בדיוק מספק, שניתן לחישוב ע"פ טבעם של הצדדים והמצב מולו הם מתמודדים.
תוכנו של הצדק חייב להתגלות ע"י הגיון, כלומר ע"י פתירת בעיית ההסכם המוצגת ע"י המצב המקורי.
ניקח את המקרה של חסכונות צודקים: כיוון שהחברה היא מערכת של שתוף פעולה בין דורות על פני זמן, נדרש עקרון של חסכון. במקום לדמיין הסכם ישיר (היפותטי ואנ-היסטורי) בין כל הדורות, הצדדים יכולים להידרש להסכים על עקרון של חסכון, בתנאי שהם רוצים שכל הדורות הקודמים יפעלו על פיו. לכן העיקרון הנכון הוא שחברי כל דור (וכך בכל הדורות) יאמצו עקרון שהם מעוניינים שהדורות אחריהם ימלאו אחריו, לא חשוב כמה אחורה או קדימה בזמן.
המצב הראשוני (היפותטי ואנ-היסטורי) אינו מציג קושי, כל עוד מטרתו התיאורטית מובנת בצורה נכונה. המצב הראשוני הוא ניסיון לייצג את האלמנטים הפורמליים והכלליים של מחשבתנו המוסרית, עם פרוש בהיר שקל לטפל בו, במטרה להשתמש באלמנטים אלו כדי לקבוע אלו עקרונות ראשונים של צדק הם הסבירים ביותר.
זוהי הרחבה טבעית של רעיון החוזה החברתי כאשר המבנה הבסיסי נתפס כנושא הצדק העיקרי.
7. מאפיינים מיוחדים של ההסכם הראשוני
ההסכם הראשוני הינו בעל מאפיינים ייחודיים, לעומת כל הסכם אחר. כאמור, ההסבר לכך טמון בתפקידו הייחודי של המבנה הבסיסי: אנו חייבים להבחין בין הסכמים ספציפיים ואיגודים שנוצרים במסגרת מבנה זה לבין ההסכם הראשוני והחברות בחברה כאזרח. נתייחס קודם להסכמים ספציפיים: באופן טיפוסי, הסכמים אלה מבוססים על הנכסים, היכולות, ההזדמנויות והאינטרסים הידועים של הצדדים, אשר עוצבו במסגרת מוסדות רקע. אנו יכולים להניח שבפני כל צד, בין אם הוא פרט בודד ובין אם הוא ארגון, פתוחות מגוון אלטרנטיבות, שניתן להשוות את יתרונותיהן וחסרונותיהן ולפעול על פיהם.
תחת תנאים מסוימים ניתן להעריך מהי תרומתו של אדם לארגון שיתופי כלשהו, בהתאם לערך של הצטרפותו לארגון. אטרקטיביות ההצטרפות לארגון עבור הפרטים עצמם נעשית ע"י השוואה להזדמנויותיהם. לפיכך, הסכמים ספציפיים נקבעים בהקשר של צורות מערכות יחסים קיימות ואפשריות במסגרת המבנה הבסיסי. צורות אלה הן שמספקות בסיס לחישובים מבניים.
ההקשר של חוזה חברתי שונה לחלוטין, וחייב לאפשר, בין השאר, 3 עובדות: החברות בחברה שלנו היא נתונה, כך שאיננו יכולים לדעת איך היינו אם לא היינו משתייכים לה (אולי המחשבה עצמה היא חסרת הגיון), ולחברה כשלם אין יעדים כלשהם כפי שיש לארגונים ופרטים. ניתן להבין עובדות אלה אם ננסה לראות בחוזה החברתי הסכם סטנדרטי ונשאל כיצד שיקולי דעת ודיונים שמובילים אליו מתקיימים.
כיוון שהחברות בחברה כלשהי היא נתונה וקבועה מראש, הצדדים אינם משווים את האטרקטיביות של חברות אחרות. יותר מכך, אין דרך לזהות את תרומתו הפוטנציאלית של אדם לחברה שאין הוא חבר בה. פוטנציאל זה אינו ידוע ואינו רלוונטי למצבם הנוכחי. זאת ועוד, מנקודת מבטה של החברה כשלם אל מול כל אדם בודד, אין סט של יעדים מוסכמים על פיהם ניתן להעריך את תרומותיו החברתיות הפוטנציאליות של אותו אדם.
למרות שמטרתה של חברה היא לתת צדק לכל אזרחיה, אין היא מדרגת את תרומותיהם הצפויות ועל בסיס זה קובעת את תפקידם החברתי או ערכם מנקודת מבט חברתית.
אולם, מושג זה, על פיו תרומתו של פרט לחברה נתפסת כחלק מאיגוד שיתופי (כך שחברה רשאית להציב תנאים להשתתפות בה, הנגזרים ממטרותיהם של אלו שכבר חברים בה) אינו קיים על פי נק' המבט הקנטיאנית. לכן הכרחי לפרש את החוזה החברתי בדרך מיוחדת, שמבחינה אותו מהסכמים אחרים.
בצדק כגון הוגנות, הדבר נעשה ע"י בניית התפיסה של התפקיד המקורי. מבנה זה חייב לשקף את האמור לעיל ולספק את האלמנטים החסרים, על מנת שיושג הסכם רציונלי.
ראשית, הצדדים בעלי התפקידים המקוריים מניחים שחברותם בחברתם היא קבועה. הנחה זו משקפת את העובדה שאנו נולדים לתוך חברתנו ובמסגרתה מסיקים לגבי אחת מני רבות מצורות ישותנו. לא עולה שאלת הצטרפות לחברה אחרת. לכן מטרתם של הצדדים היא להסכים על עקרונות עבור המבנה הבסיסי של החברה שבה סביר שינהלו את חייהם. בעוד שהעקרונות שיאומצו יביאו ללא ספק בחשבון הגירה, הם לא יאפשרו הסדרים שקיימים במקרה של אפשרות הגירה. ההתקשרויות הרגשיות הנוצרות כלפי אנשים, מקומות, תרבות, קהילות וארגונים הם חזקים מכדי לוותר עליהם, ואין לגנותם. לפיכך הזכות להגירה אינה משפיעה על מה שנחשב כמבנה בסיסי צודק.
שנית, הבורות אינה יוצרת רק הוגנות בין אנשים מוסריים שווים, אלא שחסרונו של מידע לגבי היכולות והאינטרסים הממשיים של צדדים מביא לכך שניתוק ממקומנו ועברינו בחברה, לא ניתן לדעת אפילו מהן יכולותינו הפוטנציאליות, וניתן לעצב את אופיינו ואת האינטרסים שלנו.
שלישית, לא קיימים יעדים חברתיים למעט אלה שנוצרו ע"י עקרונות הצדק עצמם או שהורשו על ידם. אך עדיין יש לאמץ עקרונות אלה.
אף על פי כן, למרות שלחישובים שבאופן טיפוסי משפיעים על הסכמים בחברה, אין מקום במצב המקורי, אספקטים אחרים של מצב ראשוני זה מספקים את המסגרת לשיקול דעת הגיוני.
האלטרנטיבות אינן הזדמנויות להצטרף לחברות אחרות, אלא לחילופין רשימה של תפיסות צדק שיסדירו את המבנה הבסיסי של החברה המקורית אליה משתייך כל אדם.
האינטרסים וההעדפות של הצדדים מקורם ברצון לטובין (goods) ראשוניים (משאבים אלה מוגדרים כדברים שמנקודת המבט של המצב המקורי הגיוני שהצדדים ירצו, ללא תלות ביעדיהם הסופיים שאינם ידועים להם). היעדים והמטרות הסופיים שלהם כבר התגבשו, על אף שאינם ידועים להם. אינטרסים אלה, כמו גם תנאים הכרחיים לשימור אישיות מוסרית, הם אלה שעליהם מנסים להגן ע"י מנייתם ודירוגם של רעיונות על בסיס העדפותיהם (במצב המקורי) לטובין ראשוניים.
לבסוף, קיומה של תאוריה חברתית כללית נותנת בסיס מספק להערכת ישימותם ותוצאתם של רעיונות צדק אלטרנטיביים.
מנקודת מבטם של אספקטים אלה של המצב המקורי, הרעיון של החוזה החברתי כרצונלי יכול להישמר למרות אופיו השונה של הסכם זה.
