תולדות האמנות: קוביזם מוקדם
סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בנושא תולדות האמנות כאן באתר
הקוביזם המוקדם הוא שלב בתולדות המאפיין את ראשית לידתה של התנועה הקוביסטית באמנות. הקוביזם המוקדם (בדומה ושונה מהפרוטו-קוביזם) מתאפיין בראשיתה של שפה "מודרנית" באמנות הזונחת את מושגי היופי של הדורות הקודמים ומעבר לעבודה עם מישורים וראשית תפיסה רב מימדית של אובייקטים עם דגש על ייצוג נפח דווקא דרך השטחת התמונה. בקוביזם המוקדם הונחו היסודות למה שיאפיין את הקוביזם ויקנה לו את שמו- העבודה עם צורות מרובעות.
# סזאן, מחצבת ביבמוס (ליד ל'אסטאק), 1895 בערך – יצירה שמבשרת במידת מה את הקוביזם
עיבוד בסלעים החצובים ע"י משיחות מכחול ריבועיות. השטחה.
# פיקאסו, שלש נשים, 1907-8
הנשים נטמעות ברקע. מונוכרומאטיות גדולה. תחושת תלת המימד נובעת מהמונו כרום. הדמויות עצומות עיניים, כמו בתהליך של לידה, רכות. יצירה זו נקראת לעיתים שלוש נשים ביער. גווני החום, כתום וירוק שבראק ופיקאסו משתמשים בהם מגיעים מסזאן.
# ז'ורז' בראק, עירומה גדולה, אביב 1908
דמות הנראית צועדת. קווי מתאר ברורים, הידיים, הכתפיים והראש רחבים. נראה כאילו יש לה 4 ידיים. תנועה סימולטנית באופן בולט. צורות גיאומטריות. חדשנות בתפיסת הרקע.
Braque, Viaduct at L’Estaque, Paris 1908 // בראק, אמת מים של לאסטראק
הפלטה הצבעונית מאוד דומה לשל סזאן. בראק ופיקאסו מאמצים את מערך הגגות והבתים ומפשיטים את זה עוד יותר. נקודת המבט על האקווידנט היא מלמטה.
George Braque, Houses at L’Estaque, August, 1908, 73×60 cm
הבתים מופשטים מאוד. אין פרטים. אין חלונות. מונוכרומאטי. הבתים נפחיים- בצורות גיאומטריות מופשטות. הקו והצבע מאוד מפשטים את התיאור. בעצים נוטים באלכסון, נטמעים עם הבתים שלמעלה. העץ בקידמה לא מסתדר עם הבתים.
Picasso, House in the Garden, La Rue-des-Bois, August, 1908, פיקאסו, בית בגן
פיקאסו בהשוואה לבראק- שומר על הצבעים, משטחים יותר ברורים של צבע, כוח הכבידה ברור יותר. גם פיקאסו ממשיך את עניין ההפשטה.
Braque, Road near L’Estaque, summer 1908, 60.3×52 cm
דרך שמורמת ע"י טרסה בהר. הדרך נבלעת בנוף העצים. העצים הם קווים מופשטים. הדרך עצמה היא מעיין מלבנים ומקביליות.
יחד עם המופשט אמני הקוביזם המוקדם מציירים גם טבע דומם:
# ז'ורז' בראק, כלי נגינה, 1908
מנדולינה, רמז לחצוצרה, מחברת תווים ואולי רמז לאקורדיון. כשהוא מצייר טבע דומם הוא משתמש באותם אמצעים אומנותיים של תיאורי הנוף. מימין למטה זווית של השולחן שמרימה את הקומפוזיציה למעלה. זווית הראייה של הכלים עצמם מוזרה, יש הסתרה של החפצים, אין תחושת נפח בחוברת התווים. תפיסת חלל לא שגרתית.
