האוכלוסיה החרדית בירושלים וסביבותיה – סיכום

מבוסס על: לופו , י. וחן , נ. (2008). האוכלוסייה החרדית בירושלים וסביבותיה. מתוך :א. אחימאיר וי. בר סימן טוב (עורכים) 40 שנה בירושלים, עמ' 65-95. ירושלים :מכון ירושלים לחקר ישראל.

החרדים מיהם ? הגדרת האוכלוסייה החרדית /יעקב לופו וניצן חן

תיאור הציבור החרדי- חסידים,ליטאים,ספרדים

חסידים

מאמינים ברבי – האדמו"ר ( אדוננו, מורנו ורבנו) =משמש כמתווך בין החסיד לאלוקיו ובעל סמכות תורנית עליונה
עבודת השם באמצעות תפילה ,יראה ורגש ועל יחסים חברתיים בתוך הקהילה.
החסיד חי כל ימיו בקהילה והיא מספקת כמעט את כל צרכיו
תנועת התחדשות דתית חברתית
קמה במזרח אירופה באמצע המאה ה-18 – על רקע משבר בפולין
הדגישה את חשיבות כוונת הלב יותר מלמדנות והקפדה על קיום מצוות
רבי ישראל בעל שם טוב- המנהיג הראשון ,גיבש דמות חדשה של מנהיג ביהדות : צדיק, כריזמטי ,מעניק הדרכה אישית
מסוף המאה ה-19 התפצלה לקבוצות נבדלות במנהגים ובאישיות המנהיג
הלבוש החסידי שונה מחצר לחצר
בירושלים שבע חסידויות מרכזיות
חסידות גור : הגדולה ביותר בפולין, חרבה בשואה ונבנתה מחדש בישראל , בניגוד לאדמו"רים אחרים קרא הרבי מגור לחסידיו לעלות לארץ ישראל, בעלת קרקעות רבות עליהם נבנו שיכונים וקריות חסידיות , ישיבות ,תלמודי תורה ובתי ספר לבנות, מתאפיינת בנוקשות גדולה ומשטר קפדני ,מעורבות פוליטית חברתית גבוהה (חלק מאגודת ישראל)
חסידות בעלז : חסידות מתחדשת אשר הפכה לאחת הגדולות , מתנהלת באופן עצמאי , בעלת מערכת קהילתית מלאה (בד"ץ עצמאי, מערכת כשרות , מרפאות ,מוסדות חינוך וישיבות עצמאיות ), באה במגע עם הציבור החילוני (צוהר) , בקריית חסידי בעלז נמצא בית מדרש הנחשב לבית הכנסת הגדול בעולם.
חסידות ויז'ניץ : מהגדולות בעולם , נוסדה בעיירה ויז'ניץ שברומניה ע"י רבי מנחם מנדל , אהדה את רעיון היישוב בארץ , מרכזה יושב בבני ברק , בעלת נטייה לפיצולים בלתי פוסקים בתוכה , פוליטית היא המתונה מבין החצרות ומשתייכת לאגודת ישראל , משלבת חרדיות קלאסית יחד עם פרנסה , פחות מעורבת בפוליטיקה.
חסידות קרלין : החסידות הליטאית הראשונה, מיסיונרית , מייסוד הרבי אהרון מקרלין , חילונים מתקבלים בסבר פנים יפות ובטישים (שולחנות) , שמים דגש מיוחד על מערכת חינוך לאלפי ילדים ממדינות חבר העמים.
חסידות ברסלב : נוסדה ע"י רבי נחמן מברסלב , חסידות ללא רבי (לאחר שנפטר לא הוכתר יורש) , קבור בעיר אומן שבאוקראינה וחסידיו עולים לקברו פעם בשנה , עוסקים בקירוב חילונים לדת , מקיימים מרכזים בהם שיעורים ותפילות לציבור הרחב , נחשבים היפים לבושם – מערבבים את כל פרטי הלבוש של הזרמים האחרים , מחולקת לקבוצות ללא קשר ביניהן, הזרם המרכזי יושב במאה שערים (הקיצוני שבהם).
חסידות תולדות אהרון : מקורה בהונגריה , נולדה במעין מרד פרטי של הרב אהרון ראטה והתפרסמה בזכות נוסח תפילות מיוחד , מושתת על עקרון האחדות – כל החברים מחויבים זה לזה , בעקבות מות האדמו"ר התפצל\ה והחצר הקטנה שנותרה במאה שערים מתבדלת מהעולם החיצון , לבוש – בגדים קלאסיים של ארץ ישראל = לבוש ערבי מפוספס , משמרים את הווי היישוב הישן בירושלים , עצמאית ואינה נתמכת ע"י מוסדות המדינה , מפעילה את משמרות הצניעות .
חסידות חב"ד : נוסדה ע"י רבי שניאור זלמן מלאדי , מחבר ספר התניא , מהראשונים שהניחו את יסודות החסידות בארץ ישראל , פתוחים באופן יוצא דופן לחילונים , מאמינים כי החזרה בתשובה היא תנאי הכרחי לביאת משיח , אינם תומכים במפלגה כלשהי, נחשבים מודרניים ,רבים מחזיקים במקצועות חופשיים , התנועה דוגלת בטכנולוגיה ובפרסום חוצות להפצת מסרים

ליטאים

אין אדמו"ר אלא רב – ראש ישיבה – הסמכות הלמדנית והכתובת לשאלות ולכל אורחות החיים
האידיאל = להיות תלמיד חכם – עילוי
חיים אינדיווידואליים – לאחר סיום הישיבה הופך לעצמאי
מקור הליטאים הוא בהתנגדות לחסידות שייסד הבעש"ט – טענו כי החסידים מעוותים את עיקרי היהדות .
אבות הזרם הליטאי – הגאון מוילנא ותלמידו רבי חיים מוולוז'ין

החרדיות הספרדית

בעלי זיקה גדולה לעולם הליטאי , אך אין הם מעורבים בקרבם , כמעט ואין נשואי תערובת בין הקהילות .
הילדים לומדים במוסדות חינוך ספרדים , פרט למכסה שהוקצה בישיבות העלית הליטאיות
המסגרת החינוכית הנפרדת של ש"ס נבעה מתחושת קיפוח ורצון להיפרד מהמגזר האשכנזי (מעיין החינוך התורני)
ש"ס נולדה ב-1984 – סיפקה בית חם לחרדים ספרדים.

זרמים נוספים בציבור החרדי בירושלים

העדה החרדית : ארגון גג של מרימי הבחירות . מורכב מחסידי סאטמר, תולדות אהרון ,בריסק ועוד
נטורי קרתא– ממוקמים מימין לעדה החרדית .למתסיסים את הרחוב החרדי
חוג החזון איש : אנשיו אינם משתמשים בשבת בחשמל של חברת החשמל , לבושם שמרני מאוד
חרדיים לאומיים (חרד"לים) – חלק מהציבור הדתי לאומי שעבר הקצנה תרבותית, פוליטית וחברתית . מבקשים לנהל אורח חיים חרדי תוך שילוב אידיאולוגיה ציונית ימנית .

אירועים ירושלמיים מכוננים בחברה החרדית

הפגנה בשנות ה-50 נגד גיוס בנות חרדיות לצה"ל אשר הביאה לאיחוד כל השורות ברחוב החרדי – למלחמה משותפת נגד הכוחות המשחיתים את צביון המסורת היהודית . מאז הפגנה זו הוחלט כי גם נשים יכולות השתתף.
1999 – הפגנת חצי המיליון נגד בית המשפט העליון והתערבותו בחיים הדתיים
הקרע בין חרדים לחילוניים הלך והעמיק עם השנים : עליית לא יהודים , נישואים אזרחיים , מכירת בשר חזיר , תקציבי ישבות וכוללים, חוק טל.
2006- הפגנה נגד מצעד הגאווה- הפלגים השונים שלא רצו למשוך תשומת לב אל המצעד , על מנת לא לחשוף את הילדים למשמעויות השונות הביאה לכישלון המאבק.

ההיבט הדמוגרפי

גיל נישואין ממוצע -19.8 (27.2 באוכלוסייה הכללית)
שיעור ילודה ממוצע – 7.7 לידות (2.6 בחברה הכללית)
רמת פריון גבוהה יחד עם גידול מתמיד במספר הנשים הנמצאות בגיל הפריון יוצר אפקט שמביא לכך שלאוכלוסייה החרדית תהיה בעתיד ריבוי טבעי גבוה מאוד.
הגידול בירושלים איטי , מאחר וזוגות צעירים חרדים עוזבים לערי לוויין על מנת למצוא פתרונות דיור הולמים .(ביתר עילית ,בית שמש, קריית ספר).
ככל שגיל התלמידים יורד, כך גדל חלקם של התלמידים במגזר החרדי.
האוכלוסייה צעירה – גילאי 0-14 מהווים 50% ממנה , הגיל החציוני הוא 15 שנים .(30 באוכלוסיה הכללית) , הסיבות לכך : ילודה גבוהה , מאזן הגירה שלילי בקרב האוכלוסייה הכללית .

ההשקפה המעצבת

מאז המחצית השנייה של המאה ה-19 נאלצו היהודים בתפוצות להתמודד עם השאלה : כיצד לשלב את החיים המודרניים (השכלה כללית, טכנולוגיה , הישגיות חומרית) עם אורח החיים הדתי.
בקרב יהודים מארצות האסלאם – נמצאה דרך לשלב בין קודש לחול .בקרב יהודים אשכנזים התפתחו גישות המאפשרות עירוב קודש וחול ברמות שונות
לאחר השואה והקמת המדינה – הפלג החרדי השמרני מהקהילה הליטאית בחר לשקם את עולם לימוד התורה – לטענתו לדור תלמידי החכמים הנוכחי תפקיד מטה היסטורי להבטיח את קיום העם . האחריות הוטלה על כל הגברים והמתבגרים במגזר החרדי – הזכות ללמוד תורה הפכה לחובה .
הקיום הכלכלי יובטח בדרך כלשהי כתוצאה מן ההתמסרות ללימוד תורה
במקביל להפנמת הערך של תורה בלבד , הופנה הנורמה הפוסלת הקדשה לזמן-לימוד לצורך השתדלות (=פרנסה)
האחריות על פרנסה הוטלה על האישה .
מאז ראשית קיומה של המדינה , החל תהליך החזרה לישיבות – הפיכת החברה לחברת לומדים
המהפך הפוליטי ב-77 וכניסת אגודת ישראל לקואליציה יחד עם יסוד ש"ס הביאו לצבירת כוח פוליטי רב – מאז הפכו הממשלות הן מימין והן משמאל לשותפות בבניית עולם התורה על פי ערכים שהובילו הליטאים .
הסתגרות של בני נוער וגברים בכולו קודש אומצה על ידי כלל החרדים
הרב שך ,גדול הדור, חייב את כל בני הקהילה להתמסר רק ללמודי קודש והרב עובדיה יוסף אימץ את הגישה .
בעשרות השנים האחרונות התמעטה בהדרגה השתתפותם של הגברים החרדים במעגל העבודה – תופעה זו התאפשרה בזכות הקמת הכוללים = מסגרות לימוד לגברים חרדים נשואים , המעניקות שכר חודשי ללומדים .
תעסוקת הנשים מתרכזת בעיקר בתפקידי הוראה – רמות השכר נמוכות עקב : הריונות תכופים, חופשות לידה , טיפול במשפחה .
מספר עקרונות מגוננים על השקפת הפרנסה בחברה החרדית : עקרון ירידת הדורות = ירידה מתמדת במהלך הדורות ,בכל התחומים הרוחניים , עיקרון שני = תביעה מהמדינה לכלכל את לומדי התורה, עקרון שלישי = כל ניסיון התערבות של העולם החילוני נתפס כעוין ומיוחסת לו כוונת זדון .
ההתנהלות הבדלנית יצרה מסגרות חיים מנתקות את רוב הציבור החרדי מכל מידע על הנעשה מחוץ לעולמם – העיתונות אינה חושפת את החברה והמדינה – רוב הצעירים אינם מתגייסים לצבא ואינם משתתפים בשוק העבודה .
בעבר הלא רחוק מצאו לעצמם רוב האברכים משרות תורניות – רוב בוגרי הישיבות הצליחו לפרנס עצמם באמצעות קצבאות הכולל ף קצבאות הילדים ופטורים – עיקר הנטל לקיום עולם הישיבות נפל על הממשלה ותרומות מחו"ל .
בשנים האחרונות חלה האטה בקצב הגידול של עולם הישיבות ויחד עם זאת גדל מספר האברכים – המדינה הפחיתה משמעותית את תמיכתה ופחתו במידה רבה סיכוי האברכים למצוא משרה תורנית – כל אלה הובילו לעלייה חדה במספר המשפחות העניות .
השתלבות נרחבת במעגל העבודה אינה אפשרית ממספר סיבות – נוצרה תהום ברמת נגישות של גברים לשוק העבודה (ללא הכשרה מתאימה) , נוצר קיפאון = אברכים בתחילת דרכם בכולל נמנעים מלהכשיר עצמם לשוק העבודה וכשהם מתבגרים הם מבוגרים מדי לעשות את השינוי – נאלצים להזדקק לצדקה וסיוע מארגוני חסד והרווחה שבציבור החרדי

תהליכים ושינויים המערערים את ההשקפה

לא נמצא יורש ראוי לגדול הדור ,הרב שך ונוצרים פיצולים רבים בחברה החרדית
העוני הרב, מצוקת הדיור גרמו לנטייה ליציאה מהגטו
הרצון לרכוש מקצוע הפך למקובל יותר
במקצועות הנשיים חלה החרבה שכללה מקצועות מודרניים : מחשבים, עיצוב פנים , אופנה, עבודה סוציאלית ועוד
רבנים התירו שימוש במחשבים ולעיתים גם אינטרנט . כמוכן הרוחב השימוש בטלפונים סלולאריים
קמו מכללות להשכלה גבוה לנשים ולגברים
עליית יהודים חרדים ממדינות המערב (חוצניקים) והקמת ישיבות תיכוניות חדשות
תופעת החרדי המודרני= חרדי בהשתייכותו החברתית ומבקש להיות מעורה בחברה המודרנית תוך שמירה על אורח חיים חרדי
ההתערות באה לידי ביטוי בהקמת : "הצלה " זק"א, "חסד של אמת ", "יד שרה " , "עזר מציון" – זרועות אלה מעניקות תמיכה לכלל האוכלוסייה
אנשי תקשורת חרדים פונים כלל הציבור
התפתחות תעשיית קולנוע חרדית
התערות במוסדות המדינה – בעקבות פועלה של ש"ס וכניסתם של מאות פעילים לשירות המדינה
השתתפותו של יהודה משי זהב בהדלקת המשואות ביום העצמאות .

הניסיונות לשינוי ביחס להכשרות מקצועיות והשתלבות בשוק העבודה

בשני העשורים האחרונים עשרות אלפי בני תורה הצטרפו לישיבות ולכוללים .
אל חברת הלומדים הצטרפו אלפים שאינם מוכשרים או אינם רוצים ללמוד רק תורה – תלמידים אלה מוצאים במוסד החינוכי מקלט מהשירות הצבאי ומהצורך להתפרנס.
בלב המנהיגים גברה ההכרה שעדיף להפנות צעירים אלה למסלול של הכשרה מקצועית
1996 – מיתון כלכלי ובלימת צמיחת המשק- פחתה האפשרות לגייס משאבים ממשלתיים למערכות החינוך – כמו כן ירידה דרסטית במספר המשרות בהוראה הפנויות לנשים
שגשוג תחום ההיי טק בסוף שנות ה-90 הוביל לתחושה שבני ישיבות יכולים להצטרף לתחום מכיוון שעם מחשב ניתן היה לעבוד מהבית ובנוסף מחזיקים בכישורים אנליטיים מעולם תלמוד הישיבות .
1996 – פורש הרב שך מהנהגה בפועל – יש הרואים במהלך זה כהסרת החסם המרכזי בפני הנהגת לימודים אקדמיים בחברה החרדית
המפנה בא בשינוי יחסה של החברה החרדית לבנים שאינם רוצים/יכולים להקדיש את עצמם לתורה – הוקמו קורסים להסבה מקצועית ומסלולים אקדמיים סלקטיביים במגזר
בקרב הנשים בא השינוי לידי ביטוי בלימודי מקצוע או לימודים אקדמיים מחוץ לסמינר בית יעקב , כמו כן הורחב מגוון המקצועות שהותר להן ללמוד
גם בתקופה בה מיעוט הפרנסה הפך לבעיה קריטית , עדיין נותר מעמדו של המשתדל (מתפרנס) נחות לעומת האברך .
השתלבות אברכים בעולם העבודה עלולה ליצור דינאמיקה שתוביל לפריצת סכרים מוחלטת – התמודדות עם תחושות אלה נעשתה במספר דרכים : פיקוח הדוק על הפרויקטים , אין הרשאה ללמוד כל מקצוע אלא מקצועות אינסטרומנטאליים בלבד כ – רוקחות, טבחות ואפייה (מסורתיים) , מחשבים, משפטים, כלכלה, ראיית חשבון ( המודרניים) – מנגנון הפיקוח המרכזי = ועדה רוחנית . היתר ללימודים ניתן לאברכים שסיימו לפחות עשר שנות לימודי קודש , נשואים ובעלי משפחות שגילם לפחות 23-24.
1999 – כתבו חברי הועדה הרוחנית מכתב בשם גדולי הדור המתיר לימודים לתואר ראשון לגברים באישור המועצה להשכלה גבוהה , אך ורק למקצועות במדעי המחשב ,חשבונאות ומנהל – חל איסור מוחלט ללמוד מקצועות מדעי הרוח .
המומנטום הלך ודעך בשל מספר גורמים : התנגדות פנימית חריפה לשינוי משמעותי באורחות החיים של הגברים , התפוצצות בועת ההי טק ואדישות שגילו מערכות השלטון ומוסדות ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית .
פעילי ש"ס נענו בחיוב ליוזמות של טורו קולג' ( הקפיד על התאמות בהפרדה בין גברים לנשים , לימודי ערב המאפשרים לעסוק ביום בלימוד תורה ועוד) :בקרב יהודים ממוצא מזרחי לא היה מעולם נתק טוטלי מלימודים כלליים , לפעילי המפלגה גישה גבוה למשרות הדורשות תארים , רשת מעין החינוך התורני התרחבה ונזדקקה לכוח אדם מקצועי כמפקחים ומנהלים בתחום החינוך.
חגיגת התקשורת סביב נושא הרחבת החינוך יחד עם אישורו של חוק טל (2002) נתפסו בחוגים מסוימים כמהפכה שתשים קץ לעולם התורה – נפתחה מלחמת חורמה נגד תופעת הלימודים הכלליים תוך שימוש בפשקווילים , חרמות ,איומים ואלימות – חוג בריסקרס היו האלימים יותר .
בעקבות התגובות הקשות נאלצו רבנים לסגת מעמדה ראשונית של תמיכה הן בלימודים כוללניים והן בחוק טל .
נוצר קיפאון שהחל לגרום לדעיכה ברוח השינוי שנשבה בשנים 1996-2000 , הסיבות : תגובות קיצוניות של המתנגדים , המאמץ בפיקוח , דרישות אקדמיות מחמירות .
התפוצצות בועת ההי טק גרמה לכך שאלפי עובדים נפלטו לשוק העבודה – שהשוק החל להתאושש , החל לקלוט עובדים בהקפדה יתירה – בוגרי מוסדות מוכרים ,מכך נפגעו בוגרי המגזר החרדי .
מאז 96 התמסדו מספר מכללות , מוסדות להכשרה ותוכניות מיוחדות לאוכלוסייה החרדית בירושלים – "המכללה החרדית " בתמיכת בר אילן , ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה שהלימודים בו הופרדו בין נשים וגברים בפיקוח התמ"ת , מכון "לומדה " מטעם משרד התמ"ת., האוניברסיטה הפתוחה, מכללת הדסה .
בחלוף 10 שנים מאז המפנה בקרב הגברים – ניתן לומר שלא חל שינוי של ממש . באזור ירושלים עבור הכשרה מאות בודדות של גברים . מספר קשיים : היעדר השכלה כללית (בגילאי החינוך היסודי עוסקים רק בלימודי קודש) , אין ידע בסיסי באנגלית ,מתמטיקה ובעברית כהלכתה , היעדר אמצעים למימון לימודים , קשיי השמה – מקומות עבודה רבים אינם מתאימים בשל אופי האווירה ומעסיקים רבים עלולים לסרב להעסיק חרדים , החרדי העובד לפרנסתו נחשב לנחות ונדחק לשוליים (ילדיו אינם רצויים במוסדות מכובדים ואין לו מעמד בשכונה ובבית הכנסת) , בחלק גדול מהקרים מדובר בהתנגדות האישה שיחלמה להינשא לתלמיד חכם , האברכים חוששים לאבד את מעמדם הממלכתי – תורתם אומנותם – חשש לאבד הטבות בארנונה ובעיקר הגיוס לצה"ל .

התוצאה הכלכלית חברתית הנוכחית והצפויה

מדד יחס תלות = אומד את עומס הפוטנציאל המוטל על האוכלוסייה בגילאי העבודה ,כשנדרשת לתמוך כלכלית בקבוצות שאינן מפרנסות – ילדים וקשישים . יחס התלות בחברה החרדית = 176 . כלומר 100 תומכים ב- 176 נתמכים .
השנים האחרונות – חלה הרעה משמעותית במצב הכלכלי של אלפי משפחות בקהילה החרדית בירושלים – שינוי גישה של ראש הממשלה נתניהו שהובילה לקיצוץ משמעותי בתקציבים לחרדים משפחות רבות הידרדרו לעוני.
הוכפל – מספר המשפחות שנכללו ברשימות של ועדות צדקה שונות
מספר בעלי החובות גדול מאוד – הלוואות בגמ"חים ניתנות ללא ריבית למטרת חסד , הלווה אינו נדרש להוכיח יכולת החזר אן למשכן נכס , תנאים אלה הביאו לכך שאנשים צברו חובות ללא יכולת ריאלית להחזירם לעולם – כדי לפרוע חוב משתמשים בהלוואות חדשות . חלק מכך נעוץ בצורך לקנות דירות לילדים כפי המקובל במגזר.
בין משפחות המצוקה- ניתן למצוא אנשים מכל שכבות האוכלוסייה
המודעות לחשיבות החסד – המושרשת בתרבות היהודית ובחברה החרדית , וסכומי הכסף הנתרמים הוא גבוה ביחס להכנסה הנמוכה = מספר המתנדבים לסיוע פיזית לנזקקים הוא רב מאוד .
בעבר הייתה ההזדקקות- לצדקה כרוכה בכלימה , אולם התרחבות התופעה הקטינה את הבושה

קווים לדמותה של המנהיגות החרדית הירושלמית

הרב יוסף שלום אלישיב ז"ל

היה הפוסק הליטאי החשוב ביותר – דעתו נחשבת דעת תורה ששומה להישמע לה
סגנון ההנהגה של הרב מסוגר- אינו מרבה להופיע בציבור , אינו כותב ספרים ואינו חבר מועצת גדולי התורה , חסר כריזמה.
שמרן ומתנגד לכל שינוי באופייה של החברה החרדית וסולם ערכיה .
יצא בחריפות נגד יוזמת ההידברות בין חילונים לחרדים , תקף את תופעת המכללות האקדמיות החרדיות והגביל השתלמויות של מורות – דבר שפגע בשכרן.
לזכותו נזקפים פסקי דין מתקדמים כגון התרת גט לאישה שבעלה פגוע נפש או עקר , מייחסים לו הסכמה שבשתיקה לנח"ל החרדי .
העיתון יתד נאמן הוא שופרו .
נולד בליטא , עלה עם משפחתו בגיל המצווה ישירות למאה שערים ולא עזב אותה מעולם
כיהן בבית הדין הרבני האזורי בירושלים ובבית הדין הרבני הגדול
כונה פוסק הדור ושימש כמנהיג הרוחני של הציבור הליטאי בעולם כולו.
בשנים האחרונות לחייו החלה חצרו להתערב בנושאים אישיים . תמכה ברבנים ודיינים מלשה כ יונה מצגר ( הרב הראשי) ואורי לופליאנסקי (ראש עיריית ירושליים )
החסידים וש"ס אינם מקבלים את הנהגתו בבחינת נעשה ונישמע .
נחשב למנהיג בתקופת ביניים שבין נטייה להתבדלות לבין נטייה כלפי החברה המודרנית .

מנחם פורוש

עסקן פוליטי
אינו משתייך לחצר ספציפית ,אלא מסתפח לפי צרכיו .
אבטיפוס לפוליטיקאי חרדי
הרב פורוש ובנו ממשיכו איבדו בשנים האחרונות חלק מכוחם בירושלים , מכיוון שחסידות גור ובית הרב אלישיב הפכו דומיננטיים יותר.
הבסיס הפוליטי של משפחת פורוש הוא סיעת "שלומי-אמונים" שמאגדת חלק מהחסידויות הקטנות באגודת ישראל .
משפחת פורוש היא מודל מובהק לאידיאולוגיה חרדית היודעת להפיק את המרב מהחיבור לשלטון.

אורי לופליאנסקי

מייסד יד שרה
נולד בחיפה למשפחה ציונית דתית
ראש עיריית ירושליים
בעיני חילוניים בעיר היה דגם לא מרתיע של חרדי שאינו מאיים על האופי של העיר ולא יפגע בסטאטוס קוו .
יותר מ-50 שנה סירוב חרדים ,בהוראת רבנים ,לשאת בתפקידים המטילים עליהם אחריות למתרחש במדינה החילונית – ראש העיר מצא עצמו אחראי בין השאר לתופעות שהדת אינה סובלת : מצעד הגאווה, חילול שבת, מכירת בשר חזיר .
האם משמעות בחירתו היא השתלבות של הציבור החרדי בחיי המדינה ? או שמא נועד להטות את משאביה של העיר לטובת החרדים ? ההנחה הראשונה מתחזקת מעצם קיומה של ש"ס ומעורבותה הפוליטית עודדה כהונת שרים מטעמה .

מנהיגות ספרדית צעירה בירושליים :

נסים זאב

עסקן שאינו שותק מול הקיפוח של הציבור החרדי ספרדי בהקצאת משאבים ומקומות לימוד
מעורב בייסוד ש"ס

אריה דרעי

זן חדש של פוליטיקאי – חרדי המתמודד כשווה בין שווים עם עמיתים חילוניים בזירה הפוליטית ולא נרתע מלמלא תפקידים שנחשוב חילוניים .
הצלחת ש"ס הביאה לשינוי תודעתי בקרב ההנהגה האשכנזית
בנוסף לשניים פורוש הבן נחשב לעסקן שקשר קשרים אמיצים עם ציבור המתיישבים ביו"ש ועם הימין הקיצוני .
דור זה של עסקנים , המעורב הרבה יותר בהוויה הישראלית מקודמיו, עדיין מקבל הוראות ישירות מרבותיו.

ראה גם: חקר החברה החרדית בישראל: מאפיינים, השגים ואתגרים \ קימי קפלן