השימוש באינטרנט לצרכי בריאות
הסיכום לפניכם הוא חלק מסיכומי הקורס "חברה ואינטרנט" כחלק מאסופת הסיכומים בסוציולוגיה באתר.
האינטרנט הפך מידע רפואי שהיה פעם נחלתם של רופאים לזמין לכולם. לפי Google יש כיום מעל 200,000 אתרי אינטרנט המוקדשים לרפואה ולמידע הקשור למחלות. חולים ובני משפחתם יכולים היום ללמוד על מצב רפואי, טיפולים אפשריים ואפילו ניסויים קליניים. למידע הרב באינטרנט פוטנציאל ליצור צרכני בריאות מיועדים ולהעצים חולים להיות שותפים אקטיביים בטיפול שלהם. על-אף הזמינות הגבוהה של מידע בריאותי באינטרנט יש לא מעט אוכלוסיות מודרות בגלל היעדר נגישות למחשבים ולחיבור לאינטרנט או בשל אוריינות דיגיטלית (כסוג של אוריינות תקשורתית) נמוכה. גם בקרב האוכלוסייה החשופה למידע הבריאותי יש שונות רבה באוריינות הבריאותית הנחוצה כדי למצות את המשאבים הבריאותיים האלקטרוניים באופן נאות. המחקר הנוכחי בחן את השימוש באינטרנט לצורכי בריאות בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל, את התוצאות הנתפסות של השימוש ואת המאפיינים של המשתמשים. לצורך ביצוע המחקר נערכו שבע קבוצות מיקוד ואחר-כך נערך סקר טלפוני בקרב 4286 משתתפים (80% מהסקטור היהודי) כדי להגיע למדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, בחתכים המבוססים על נתוני הלמ"ס לשנת 2007. המשתתפים נבחרו אקראית. הסקר בחן את התדירות ותכני השימוש באינטרנט בכלל ולצורכי בריאות בפרט, את תהליך השימוש ואת תוצאותיו. נבחנו האוריינות הדיגיטלית והבריאותית של המשתמשים ומאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים. נשאלו שאלות כמו "באיזו תדירות אתה מקבל מידע בריאות מהמקורות הבאים? והוצגה רשימה של שישה מקורות מידע בריאותי והמשיבים הגיבו בהתייחס לכל אחד מהם (הרשימה כללה גם רדיו, טלוויזיה וכדומה מלבד האינטרנט). נשאלה השאלה "במטרה למצוא מידע בריאותי ברשת אתה נוקט בפעולות הבאות" על מנת לבחון את אסטרטגיות חיפוש מידע בריאותי. בשלב הראשון נערך ניתוח גורמים מאשש אשר בדק אם המדדים מהווה גורמים נפרדים. נמצא כי אכן המדדים בודקים מהויות שונות ובעקבות זאת חושבו משתני על. רק ב-33% משתמשים באינטרנט לצורכי בריאות (1300 משתמשים). ל-48% מהנסקרים אין כלל גישה לאינטרנט ו- 19% הם בעלי נגישות לאינטרנט אך אינם משתמשים בו לצורכי בריאות. המחקר בחן את מאפייני שלושת הקבוצות שהתקבלו בסקר ה: הקבוצה שאינה עושה שימוש כלל באינטרנט, הקבוצה העושה שימוש באינטרנט אך לא לצורכי בריאות והקבוצה העושה בו שימוש גם לצורכי בריאות. הקבוצה שאיננה משתמשת באינטרנט היא בעלת ממוצע הגיל המבוגר ביותר, מאופיינת בהשכלה נמוכה ותופסת את מצב בריאותה כנמוך ביותר מבין שלושת הקבוצות. שיעור החולים במחלה כרונית באוכלוסייה זו הוא 40% והוא הגבוה מבין שלושת הקבוצות. למעשה ניתן לומר כי זוהי הקבוצה שהשירותים הבריאותיים המקוונים יכולים להביא לה תועלת יותר מכל הקבוצות האחרות. גם בין שתי הקבוצות האחרות נמצאו פערים: הקבוצה המשתמשת באינטרנט לצורכי בריאות היא בעלת מספר מחשבים רב יותר, הגלישה באינטרנט זמינה עבורה ביותר מקומות בהשוואה לקבוצה האחרת, יש לה הערכה עצמית גבוהה יותר של מיומנויות שימוש באינטרנט והיא צורכת הרבה יותר מידע בריאותי ממקורות שונים. שיעור המדווחים בה על מחלה כרונית הוא 26%. המצב הבריאותי של קבוצות אוריינות הבריאות המקוונת העלה הבדלים מובהקים ביניהן. משיבים שדיווחו על היותם חולים כרוניים נמצאו כנמוכים באופן מובהק באוריינות בריאותית מקוונת בהשוואה למשיבים ללא מחלה כרונית מדווחת. לצד זאת, 58.6% מקרב קבוצת הנמוכים באוריינות בריאותית מקוונת דיווחו על היותם סובלים ממחלה כרונית בהשוואה ל- 41.4% בלבד מקרב קבוצת הגבוהים באוריינות בריאותית מקוונת. יחד עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים במונחים של בריאות נתפסת. קבוצת הגבוהים והנמוכים באוריינות בריאות מקוונת דיווחו על רמה דומה של דירוג בריאות. אוריינות בריאות מקוונת נמצאה קשורה לתפוצת מחשבים ואינטרנט ושימוש מושכל בהם. למשיבים מקבוצת הגבוהים באוריינות בריאות מקוונת הייתה גישה רבה יותר באופן מובהק למחשבים ושימוש באינטרנט בהשוואה לקבוצת הנמוכים באוריינות בריאות מקוונת: ערך הנגישות הממוצע של הגבוהים באוריינות בריאות מקוונת עמד על 6.16, בהשוואה לממוצע של 5.87 בקרב קבוצת הנמוכים באוריינות בריאותית מקוונת. לצד זאת, האוריינות הדיגיטלית עליה דיווחו הגבוהים באוריינות בריאות מקוונת הייתה גבוהה במובהק בהשוואה לזו שעליה דיווחו הנמוכים באוריינות בריאות מקוונת. הסיבות לשימוש באינטרנט הן בעיקר נוחות: נגישות וחסכון בזמן. האינטרנט הוא אחד ממקורות המידע העומדים בפני הציבור. מקורות המידע שמשתתפים נשאלו עליהם הינם מודפסים או מדוברים, ונמצא שהציבור בכללו צורך יותר מידע כתוב מאשר מידע המועבר בין אישית או משודר (למשל, רופא, אחות, רוקח, טלוויזיה או רדיו). נמצא כי האינטרנט מהווה תחליף למקורות מידע אחרים ונתפס כמקור מידע דומה בחשיבותו לזה של הרופא. נמצא שיש הבדל בצריכת מידע מודפס בין אנשים הגבוהים באוריינות בריאותית מקוונת לבין הנמוכים בה ושהאינטרנט מהווה תחליף למקורות מידע אחרים יותר בקרב משתתפים הגבוהים באוריינות בריאותית מקוונת מאשר בקרב הנמוכים בה. תכני המידע שאנשים מחפשים באינטרנט מתחלקים בין תכני בריאות וחולי. כלל האוכלוסייה מחפשת יותר מידע על אורח חיים בריא מאשר על מחלות, טיפולים רפואיים, שירותים או תמיכה חברתית בהקשר למחלה. בחלוקה של האוכלוסייה לאלו שהגדירו עצמם כחולים במחלה כרונית לכאלו שבריאים לא נמצא הבדל מובהק בין החולים לבריאים בחיפוש של תכני אורח חיים בריא, אולם כן נמצא הבדל מובהק במידת הצריכה של תכנים קשורי חולי, כך שמשתתפים הגדירו עצמם כחולים צרכו תכנים אלו יותר. השימוש באינטרנט בקרב גבוהים ונמוכים באוריינות בריאות מקוונת שונה במונחים של אסטרטגיות חיפוש והערכה של מידע. אלה הגבוהים באוריינות בריאות נוקטים יותר באופן מובהק בכל אסטרטגיית חיפוש בהשוואה לנמוכים באוריינות בריאות מקוונת. כך למשל, הם משתמשים בקישורים, שואלים בפורומים, פועלים בהתאם להמלצותיהם של קרובים או רופאים ומשתמשים ברשימת 'המועדפים' שלהם באופן מובהק יותר בהשוואה לאלה בנמוכים באוריינות בריאות מקוונת. לצד זאת, השימוש שלהם באינטרנט מאופיין במידה רבה יותר של ביקורת, זהירות והערכה של המידע שהם שולפים. למשל, הם מחפשים כתובת ליצירת קשר, תוהים לגבי מהימנות המקור ורמת הדיוק של המידע ומגבשים דעה לגבי נגישות וזמינות המדע באתר בו הם פוגשים. התרומה המרכזית של השימוש באינטרנט היא הבנה טובה יותר של המצב הבריאותי, חסכון בזמן ושאלת שאלות שלא נשאלו קודם בביקור אצל הרופא. יש לציין שהשימוש באינטרנט איננו מגביר את מיצוי זכויות החולה. שוב, אלה הגבוהים באוריינות מקוונת הפיקו באופן מובהק יותר חיפוש המידע שלהם. מבחינה קוגניטיבית, אנשים הגבוהים באוריינות בריאות דיגיטלית הגיעו להבנה טובה יותר של מצב בריאותם, התסמינים ואפשרויות הטיפול. הם הפיקו יותר גם מבחינה אינסטרומנטלית: חיפוש המידע שיפר את יכולתם לנהל באופן עצמאי את צרכי הטיפול הרפואי שלהם, השפיע על התנהגויות הבריאות שלהם ואפשר להם מימוש רב יותר של זכויותיהם הרפואיות-ביטוחיות. התועלת נראתה אף באינטראקציה של המשיבים עם הרופא המטפל שלהם: הם שאלו את הרופא באופן מובהק יותר שאלות, הציגו בפניו את המידע ששלפו, וחשו את עצמם באופן מובהק בעמדה טובה יותר מול הרופא בהשוואה לקבוצת הנמוכים באוריינות בריאות דיגיטלית. זהו המחקר הראשון המציג ממצאים לגבי השימוש באינטרנט לצורכי בריאות בישראל. תוצאות המחקר מראות ששליש מאוכלוסיית ישראל משתמשת באינטרנט לצורכי בריאות, שהשימוש אינו מוגבל לתכני חולי אלא הוא רב יותר בתכני אורח חיים בריא, ולשימוש ה יש תוצאות ברוכות: קוגניטיבית- בהבנה טובה יותר של מצבי בריאות וחולי, אינסטרומנטלית- בשימוש נוח ומושכל יותר של המערכת הרפואית, ושיפור ביחסי רופא-חולה, לפחות בתפיסת הציבור. לגבי שליש מהאוכלוסייה נראה ש"ההבטחה הדיגיטלית" בתחום הבריאות ממומשת. מעיון במאפיינים הדמוגרפיים של המשתמשים (לעומת לא משתמשים) והחלוקה של המשתמשים לגבוהים ונמוכים באוריינות בריאותית מקוונת, נראה כי טכנולוגיית האינטרנט מהווה מנגנון משעתק הבדלים ולא מפצה על הבדלים. הטכנולוגיה יוצרת הבדלים חדשים ולא הזדמנויות. הממצא מדאיג במיוחד בהקשר של מצב הבריאות של המשתתפים: למשתתפים חולים הייתה פחות נגישות לאינטרנט, פחות אוריינות דיגיטלית ופחות אוריינות בריאותית מקוונת. בצד הצרכנים, התרחבות השירותים הניתנים על-ידי גופים שונים באמצעות אתרי בריאות באינטרנט דורשת בחינה לשאלה : "מי דואג לנשארים מאחור?" מערכת הבריאות צריכה לשאול למי יש אחריות למנוע את הדרתן של קבוצות שונות באוכלוסייה ולאפשר להן לקבל שירותים חיוניים, גם אם אין להם גישה לאמצעים הטכנולוגיים המאפשרים שימוש בשירותים אלה. למשל, ניתן לשפר מיומנויות דיגיטליות ואוריינות דיגיטלית מקוונת עבור אוכלוסיית מטרה כמו חולים במחלות כרוניות שיוגדרו באמצעות נותני שירות (קופת חולים), עמותות חולים והתארגנויות נוספות. המחקר ממליץ להחזיר תוכניות התערבות של אוריינות דיגיטלית, כפי שנעשה ברבות מארצות אירופה. בעבר הקרוב היו תוכניות כאלו בישראל, אך הן ננטשו והיום הן מוגבלות רק לילדים. למעשה, ננטשה האוכלוסייה החלשה והמבוגרת וההמלצה היא להקצות משאבים לתחום.
