איסור מלאכה ביום טוב
המאמר להלן הוא חלק מסיכום הקורס חגי ישראל: תלמוד, הלכה ומנהג ומאסופת הסיכומים בנושאי יהדות באתר
ביום המוגדר כיום טוב חלים מספר איסורי מלאכה.
גדרי מלאכה ביום טוב
כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב (ראה:איסורי המלאכות בשבת), פרט למלאכת אוכל נפש (כזו הקשורה להכנת מזון) והוצאה מרשות לרשות (שהכרחית להכנת מזון). יש מלאכות כמו בציר, קצירה, טחינה וצייד שעל אף שהן קשורות בהכנת מזון הן אסורות ביום טוב. זאת משום שהן לוקחות זמן רב, והאדם עלול לשקוע בהן ולהימנע משמחת יום טוב. למרות שמותר לבשל ביום טוב כל עוד זה לצרכי אותו היום, אם טיב התבשיל אינו נפגם כשמכינים אותו בערב מראש – עדיף להכינו מראש.
הבערת אש
לצרכי הכנת אוכל מותרת גם ההבערה (הגדלת האש, אבל לא הבערתה מחדש). מותר גם להקטין את הבערה או לכבותה אם זה הכרחי לצורך הכנת המזון, אבל כדי לחסוך במשאבים – אסור. ביום טוב מותר להבעיר ולהוציא מרשות לרשות גם אם זה לא לצורך אוכל.
מתוך שהותרה לצורך – הותרה שלא לצורך
כל מלאכה שאסורה בשבת, אסורה גם ביום טוב אלא רק לצורך אכילה, חוץ מהוצאה מרשות לרשות ומהבערה (כי שניהם לצורך אכילה).
הכנה מיום טוב לשבת
ביום טוב, אסור לבשל ליום הבא אחריו (לא ליום חול ולא ליום שפחות קדוש ממנו).
עונשו של מחולל יום טוב
עונשו של העושה מלאכה ביום טוב במזיד ובהתראה קל מזה של העושה זאת בשבת, ובכל זאת אסורה המלאכה, כדי שהעם יזכור את הניסים ושיהיה פנוי לעסוק בהם ולספר עליהם לבניו.
