הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה וסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה
הפרעת המרה היא הפרעה נפשית הבאה לידי ביטוי בכאב או שיתוק של איבר פיזי. להלן נעסוק באבחון וטיפול בהפרעת המרה בעיקר על פי הגישה הפסיכואנליטית של פרויד.
אבחון של הפרעת המרה
- אובדן תפקוד פיזי(שיתוק בכף היד,חרשות ועוד).כלומר שיתוק פיזי ללא הסבר פיזיולוגי. מבחינה פיזיולוגית הכל תקין. לכן יש להניח שיש גורם פסיכולוגי למצב (למשל תחושת אשמה של האדם).
- האדם אדיש לסימפטום ולא מבטא חרדה באופן פרופורציונאלי לסימפטום. הוא חש משותק אך אין לו בעיה עם המצב.
- יש היעדר שליטה רצונית מודעת כלומר אם נכאיב לו הוא לא יברח וגם לא יחוש כאב.
בנוסף עסקנו בהפרעה מזויפת והפרעה פסיכוסומאטית וציינו שמדובר בהפרעה פיזית בלי שאיתרנו את המקור שלה. ההסבר הפסיכואנליטי/דינאמי להפרעות אלה הוא הפופולארי ביותר– (פרויד בנה את התיאוריה שלו על מקרים אלה) הוא הניח את ההנחה הבאה: יש קונפליקט לא מודע שמעורר חרדה. הדרך לסכל את החרדה היא סימפטום פיזי. כלומר יש שלושה תהליכים
- משאלה אסורה חודרת לתת מודע (תת מודע נקרא גם סף מודע) וגורמת לי חרדה
- החרדה מתנתקת מהגורם המקורי–מהקונפליקט ומתחברת לאובדן גופני כלשהו.אי יכולת תפקוד. האנרגיה הנפשית שהייתה בקונפליקט =החרדה, מועברת לאובדן האיבר הפיזי ולכן זה נקרא המרה.
- זה עובר לאיבר שבאופן סימבולי מבטא את הקונפליקט.
דוגמאות: אם הקונפליקט היה מריבת הורים שלא רצה לשמוע, התוצאה תהיה אובדן שמיעה או של ראיה של משהו שגרם לטראומה.חרדי שאונן– זה הועבר לשיתוק כף היד.באופן פחות בעייתי הוא מפסיק לצייר ציורים. לסימפטומטולוגיה זו יש שני רווחים
- רווח ראשוני –איני בחרדה מהקונפליקט . עשיתי המרה ואני לא מודע לו.
- הרווח המשני – אדם כזה יכול לזכות בפריבילגיות, באופן לא מודע, בגלל הנכות החדשה.
טיפול בהפרעת המרה על פי הפסיכואנליזה (פרויד)
– כשמזהים קונפליקט מנסים לרדת לשורשיו בעזרת תובנה. תובנה היא מטרה מרכזית בטפול דינאמי
- מזהים את הקונפליקט.מבינים את הקשר שלו לאירועים בהווה ועוזרים למטופל להבין את הקונפליקט (למשל עוזרים לאדם להבין שהוא חושש מסמכות).
- בנוסף מביאים אותו להיתלוות רגשית להבנה זו. (עוזרים לו באופן רגשי שירשה לעצמו את החוויה לעמוד מול דמות סמכותית ויסרב לה).
