הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה וסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה
הפרעת המרה היא הפרעה סומטופורמית הבאה לידי ביטוי בכאב או אובדן תפקוד של אחר מאיברי הגוף על רקע נפשי. בתקופת פרויד נקראה הפרעת ההמרה "נוירוזה היסטרית". פרויד טיפל בנשים וחשב שרק נשים נפגעו מהפרעה זו . הוא קשר את התופעה לנושאים הקשורים ברחם. –רחם ביוונית =היסטרוס. מכאן השם המיתולוגי יווני של ההפרעה. כיום ברור שאין קשר בין הפרעה זו לרחם.
מאפיינים שיש לזהות כדי לאבחן הפרעת המרה:
- אובדן תפקוד פיזי או שינוי בתפקוד.חלק מהגוף משותק(למשל כף היד).האדם באמת לא משתמש בו
- אין שום הסבר פיזיולוגי שיכול לאשש את הסימפטומים-מאפיין שני שיש לזהות לאבחון ההפרעה .
- יש הוכחה שגורמים פסיכולוגים יצרו את הסימפטום. במפגשים מגלים למשל תחושות אשם נוקשים או פנטזיות מיניות קשות וכו.
- אדישות המטופל לסימפטומים של תופעת ההמרה והיעדר ביטויי חרדה פרופורציונאליים לעוצמת הסימפטום. המטפל חש שהמטופל לא מספיק מוטרד מהסימפטומים. דוגמא: אדם בן 40+ ילדים שבעבר התפרנס באופן נורמטיבי,הגיע עם ברך "שלא ננעלה",עבר בדיקות אורטופדיות ומשלא עלו ממצאים פיזיולוגים הועבר לתחנה לבריאות הנפש. יעקב דפנה בדק אותו ובשיחה הסתבר כי פתאום "ננעלה ברכו" וכך באופן מיידי הפך ממפרנס לנזקק של ביטוח לאומי עם קושי כלכלי. אדם זה שהיה ברמה אישית נמוכה ולא הסתיר את תחושותיו (יישר קו עם ציפיות המראיין) התוודה באופן אוטנטי שאין לו בעיה במצבו החדש שמאפשר לו לבלות בבתי קפה במקום לעבוד. מכאן למד דפנה שהאיש לא באמת סבל (בגישה הדינאמית הסימפטום משרת מטרה מסוימת.למשל יכול להוריד חרדה..)
- היעדר שליטה רצונית מודעת על הסימפטומים של המרה. גם אם נקרב אש לאדם שחש משותק ברגלו, הוא לא יצליח להתרחק מהאש.
כדי לאתר הפרעת המרה יש לעשות אבחנה בינה לבין מקרים אחרים וסוגי הפרעות שאינן מ"משפחה" זו:
- ראשית יש לזהות שזו לא התחלות (שאינה פסיכופתולוגיה). אנשים מתחלים לקבל טובות הנאה למשל מביטוח לאומי.
- לעשות הבחנה בין המרה ל"הפרעה מזויפת" FACTITIOUS הפרעת מינכאוזן Munchausen Syndrome על שם הברון מינכאוזן שנהג לספר בדיות. כאן החולה בודה/מייצר סימפטומים באופן מודע אך מאחורי זה יש הפרעה/מופרעות אמיתית. למשל בחורה בת 20 שספרה ליעקב דפנה שבגיל 16 הרבתה לעבור טיפולי שיניים ובשעתו הרבתה לדמם בחניכיה. היא ספרה שלמעשה חתכה את חניכיה בסכיני גילוח טרם הלכה לרופאים.דוגמא אחרת– אימא הרעיבה את תינוקה ונתנה לו כדורים משלשלים. כשנחשפו מעשיה,הסתבר כי זה היה לה צורך לחזק את תלות התינוק בה-הייתה מסורה מאד לתינוק.תופעה זו נקראת תסמונת מינכהאוזן באמצעות צד שלישי" (Munchausen Syndrome by Proxy או MSbP,-לסיכום מופרעות אמיתית עם סימפטומטולוגיה מזויפת.
- הפרעות פסיכוסומאטיות– פגיעה פיזית אמיתית ממקור פסיכולוגי. אמנם יש לחץ דם גבוה אך ממקור נפשי ללא ממצא פיזיולוגי.הראיה– כשאדם לא מתוח לחץ הדם יורד וכשאדם מתוח לחץ הדם עולה.
- הפרעות פיזיות אמיתיות שבטעות לא אובחנו -אדם מתלונן על בעיה. לא מגלים אותה ובסוף מסתבר שבאמת יש לו מחלה פיזיולוגית.
