הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה וסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה
הפרעת דחק פוסט טראומטית (נקראת בשפה העממית "פוסט טראומה") היא הפרעה נפשית מסוג הפרעות החרדה.
הבחנה מקצועית בין מצבי לחץ למצבי משבר: הגדרת מצב לחץ – קורה לכולנו ביום יום. לעומת זאת מצב משברי -קורה רק לחלקינו ולעיתים רחוקות. מצבי פוסט טראומה הם פסיכו פתולוגים מובהקים ולכן נכנס לDSM . להלן התייחסויות -ממצבי לחץ ועד מצבים חמורים יותר של PTSD
מצבי לחץ– ההתייחסות מתחילה מהפילוסופיה בהגדרת אוטווינניגר אבי תורת AS IF : לאירוע האובייקטיבי יש השפעה קטנה עלינו. לעומת זאת הגורם הדומיננטי שמשפיע על ההתנהגות זו התפיסה הסובייקטיבית של האדם את האירוע. קונקרטית למצבי לחץ ומצבים משבריים-אבחנה בין מצב משברי למצב לחץ לא תלויה בטיב האירוע (מה באמת קרה) אלא בפרשנות הסובייקטיבית שאדם ייתן לאירוע.למשל, שתי נשים הפילו את העובר בחודש חמישי. לאחת 7 ילדים. השנייה בהריון הראשון.ההיגיון האובייקטיבי הוא שזו שבהריון הראשון תעבור משבר קשה יותר. אך לפי גישת אוטוווינניגר חשוב לבחון מה תפיסת האימא ל- 7 הילדים. אולי היא זו שתהיה במשבר חמור יותר– תלוי בהקשר האישי שלה שגורם לתפיסתה הסובייקטיבית .
הבחנה בין מצבי לחץ ומצבי משבר:מצבי לחץ –מבחנים,גידול ילדים,בעיות גיל ההתבגרות, חובות, פרידות, הגירה.אלה מצבים נורמטיביים,אם כי לא נעימים שאנשים רוצים להיחלץ מהם. בכל זאת זהו לא מצב משברי. במצב לחץ יש גם יתרון.לקראת מבחן יש חרדה שמגייסת אנרגיות ועוזרת לנו ללמוד למבחן.זאת בתנאי שמצב הלחץ נותר ברף נורמטיבי.אם בשלב מסוים רף החרדה יהיה מוגזם יאבד היתרון ויהיה נזק. מבחינה מחשבתית מצבי לחץ הופכים את חלקנו ליצירתיים ועוזרים לנו לאלתר פתרונות. גם רגשית מצב לחץ מגייס בנו אינטליגנציה רגשית ואחרי שהתמודדנו עם מצב לחץ, חלקנו הופכים ליותר בוגרים מבחינה רגשית.
מצב משברי= מצב טראומתי– מצב טראומטי משברי הוא אינו הגנה אלא התמוטטות של הגנה. אין לו פונקציונאליות. זוהי תוצאה של חוסר יכולת להתמודד עם הסיטואציה. מוגדר כמצב הכולל שלושה מרכיבים:
- פתאומיות לא צפויה אחת החוויות בטראומה היא הרגשה שמשהו בלתי צפוי קורה פתאום הדגש הוא על– הפתאומיות והעובדה שהדבר לא צפוי.(למשל בחורה שעקבה אחר מפגע שנכנס לקניון והתפוצץ- חשדה בו ועקבה אחריו עשר דקות אך לא התריעה.כשהתפוצץ זה היה בחוויה שלה פתאומי ולא צפוי למרות שחשדה בו כ10 דקות. לעומת זאת אדם שאבד קרוב משפחה שגסס לאורך זמן וצפה את מותו– זו לא טראומה. אך אדם שאבד קרוב במוות פתאומי– זו טראומה.
- תחושת הצפה/הפצצה בגירויים – המרכיב השני של מצב טראומתי שגורם לתחושת אובדן שליטה. המערכת שאמורה לעשות סדרי עדיפויות בין הגירויים בין עיקר וטפל לא מתאפשרת ובבת אחת האדם צריך להתמודד עם עוצמה וכמות גירויים, אך לא מסוגל. חווית האב טיפוס שמזכירה את תחושת ההצפה של יילוד שרק נולד ויוצא ממקום מוגן ברחם לעולם חיצוני עם הרעשים והאור החזק בחדר הלידה. אוטו רנק טען שכל טראומה מאוחרת היא שחזור של טראומת הלידה.
- שיתוק המערכת התגובתית האוטומטית.לכל אחד רפרטואר תגובות שרכש בחייו. משלב מסוים הופך להיות ברפרטואר האוטומטי- אינסטינקטיבית בלי לחשוב.בטראומה הטייס האוטומטי מושבת. מה שעזר בחיי להתמודד עם סיטואציות בעיתיות לא עובד כרגע ואז עוברים חוויה טראומטית.
יש אנשים בסיכון גבוה יותר להיכנס למצבים טראומטיים. זה תלוי בסגנון החיים של האדם. למשל אנשים עם צורך בלתי נלאה בשליטה בסיטואציות, נמצאים בסיכון גבוה יותר להיכנס למצב משברי.