סמואל הנטינגטון והתנגשות הציווליזציות

סמואל הנטינגטון כתב על מאזן הכוחות העולמי ותאר מצב שבו מאזן זה משתנה וכוח עובר מציוויליזציה אחת לאחרת. טענתו המרכזית היא שיחסי העוצמה בעולם החל משנות ה-90 הם יחסי עוצמה בין ציוויליזציות. לכן עלינו לחקור יחסים אלו ולא לחקור יחסים בין מדינות שכן תרבות וזהויות של ציוויליזציות מעצבות את יחסי הכוחות בעולם.

הבסיס לטענותיו של הנטינגטון הוא שחברות שיש להן מאפיינים דומים נוטות לשתף פעולה זו עם זו. הוא מזהה מדינות ליבה בכל ציוויליזציה אך בראיה רחבה הוא טוען שהשחקנים המרכזיים בעולם הם אינם אותן מדינות אלא הציוויליזציות.

בין הציוויליזציות יש הבדלים של ממש בכמה אלמנטים וביניהם בהנחות הפילוסופיות, בערכים הבסיסיים, מנהגים והשקפות כלליות על החיים. הציוויליזציה היא הישות התרבותית הרחבה ביותר והנטינגטון מחשיב את סין, יפן, הינדים, מוסלמים, אורתודוקסים, מערביים, לטינים, אמריקאים ואפריקאים כציוויליזציות שונות הקיימות בעולם.

ניתן למצוא הרבה מצבים בעולם שבהם מדינות מסייעות למדינות שלא בהכרח שייכות לציוויליזציה שלהן. אך מצב זה קורה רק בשל אינטרסים כאלה ואחרים של המדינה המסייעת.

הקונפליקטים הצפויים לעתיד  על פי הנטינגטון:

• הקונפליקטים העתידיים יהיו בין תרבויות.
• זהו שלב בהתפתחות זירות הקונפליקטים:                                                                       קיסרויות- מדינות- אידיאולוגיות- מעצמות-  מעבר ליחסי גומלין מזרח-מערב.

טבע התרבויות

• כיום חלוקת המדינות הוא לא עולם ראשון, שני ושלישי – היום העולם מחולק לתרבויות ותרבויות.
• תרבות, סיביליזציה  – המכנה המשותף התרבותי הכי בסיסי ורחב שיש. היא מוגדרת על ידי סממנים דומים (מבנה חברה, שפה, מנהגים…) ועל ידי ההגדרה העצמית של האנשים הנמצאים בה.
• מכיוון שההגדרה העצמית של אנשים משתנה, כך גבולות התרבות משתנות.
• תרבות יכולה להיות גדולה ולהכיל מספר מדינות (דוג'-מדינות ערביות), או קטנה (דוג'-יפן) ומכילה מדינה אחת.
• ההיסטוריה של המין האנושי עוסקת בעיקר בתרבויות.

למה תרבויות מתנגשות?

1. ההבדלים בין התרבויות יסודיים ובעיקר דתיים– נושא שמשליך על כל היבטי החיים. אין ערובה שקונפליקט כזה ייצור מלחמה – אך ההיסטוריה מלמדת שנושאים אלו גרמו לקונפליקטים הכי אלימים.
2. במציאות המודרניות יש מגע בין התרבויות (תקשורת, הגירה, מסחר ועוד). המגע הזה מבליט ומעצים את ההבדלים בין התרבויות.
3. חזרה לדת – השינויים החברתיים והכלכליים מנתקים את האדם מהזהות 'המקומית' שלו. הדת ממלאת את הריק שנוצר.
4. התודעה העצמית של התרבויות התעצמו ככל שהמערב מתעצם .
5. גישור ופישור בסכסוך בין תרבויות קשה יותר מסכסוכים כלכליים ואחרים. כמעט בלתי אפשרי לשנות סטאטוס ולעבור צד.
6. המערכות הכלכליות נהיות אזוריות – המערכות האלו נוצרות על ידי תרבויות דומות.

–          התפרקות בריה"מ ומדינות מזרח אירופה, פתח את הפתח למאבק בין תרבויות במזרח אירופה.

–          מאמצי המערב לשמור על השפעה באזור זה גרמו לתגובות נגד.

–          על מנת לגייס תמיכה, מנהיגים וממשלות מגייסים תמיכה על בסיס פנייה לפן הדתי והתרבותי.

המאבק בין התרבויות מתרחש בשני רמות:

1)       רמת המיקרו – חברות הנמצאות בגבולות סמוכים של תרבויות נאבקות מאבקים מקומיים. (בעיקר שליטה על שטח).

2)       רמת המאקרו – מדינות מתרבויות שונות נאבקות ביניהן על קידום האינטרסים שלהן.

גבולות התרבויות באירופה

• גבולות התרבויות מחליפים את הגבולות הפוליטיים והאידיאולוגים שהיו במלחמה הקרה.
• הגבול המובהק בין שתי התרבויות באירופה עובר בגבול המזרחי של הנצרות המערבית בשנת 1500. ממערב לקו זה –  הרוב קתולי או פרוטסטנטי, עם עבר משותף של התהפוכות הפוליטיות שעברו על אירופה, יותר מבוססים ממזרח לקו ויותר נוטים למשטרים דמוקרטיים. ממזרח לקו זה – הרוב נוצרי אורתודוכסי או מוסלמי, עם עבר של שייכות למשטר הצאר או העותומאני, פחות מבוססים כלכלית, הסבירות להתפתחות משטרים דמוקרטיים נמוכה.
• "מסך הקטיפה של התרבות החליף את מסך הברזל של האידיאולוגיה כקו המפריד באירופה".

התרבויות הגובלות עם האסלאם

• מאז ייסוד האסלאם ישנו מאבק בין המערב לאסלאם. האימפריה העותומאנית והמערב נאבקו על שליטה בארצות רבות. עד סוף מלחמה"ע ה-2 המערב גבר.
• מאז ישנם מאבקים רבים בין העולם הערבי למערבי. מלחמת המפרץ 1 הייתה שיא.
• הרבה מדינות ערביות מתקדמות טכנולוגית וכלכלית, שואפות למשטר דמוקרטי – השאיפות הדמוקרטיות מזינות זרמים הפוכים של אנטי-מערביות בעולם הערבי.
• ההגירה המוסלמית לאירופה מעצימה את הקונפליקט הערבי-מערבי.
• חוקרים רבים רואים את הקונפליקט הערבי-אירופי כקונפליקט הגדול הבא.
• בגבול הצפוני של התרבות הערבית ישנו קונפליקט עם תרבות נוצרית-אורתודוכסית. ההתעוררות הדתית המוסלמית, גורמת לרוסיה לחזק את גבולה הדרומי.
• הקונפליקט המוסלמי-הינדי באסיה הוא לא רק בין המדינות פקיסטן להודו, אלא גם בתוך הודו עצמה בין שני התרבויות.

–          בתוך סין יש קונפליקט בין הממשלה לשכנותיה הנמנות על תרבויות שונות.

–          בעקבות סיום המלחמה הקרה שבות וצפות מחלוקות בין סין לארה"ב בנושאים שונים (זכויות אדם, סחר חופשי..) – יש המכנים את התהליך הזה – 'המלחמה הקרה החדשה'.

–          ישנן מחלוקות בין יפן לארה"ב שמתעצמות בגלל שהתרבויות שלהן מאוד שונות.

–          יחסי הגומלין בין התרבויות תלויות בנטייתם לאלימות – "גבולות האסלאם רוויות דם" (ציטוט מהמאמר).

תופעת תרבויות-אחיות

• קבוצות או מדינות מתרבות אחת הנקלעות למלחמה מקבלות תמיכה אחת מהשנייה.
• במלחמות האחרונות היו אלמנטים של מלחמות בין תרבויות ושיתוף פעולה בין מדינות מאותה תרבות:מלחמת המפרץ, סכסוכים בבריה"מ לשעבר, עימותים ביוגוסלביה.
• גם מדינות החברות באותה תרבות עשויים להיקלע לעימותים ולמלחמות, אך סביר שעימותים אלו יפתרו בקלות יותר מאשר עימותים בין תרבותיים.
• מנהיגים מכל הסוגים מעוררים את הפן התרבותי-דתי על מנת לגייס את תמיכת עמם.
• אם תהיה עוד מלחמת עולם, היא תפרוץ על רקע תרבותי-דתי.

המערב מול השאר

• המערב כרגע הוא בשיא כוחו. הוא שולט במנגנונים בין לאומיים ומציג את האינטרסים שלו כאינטרסים של 'העולם החופשי'.
• השליטה הזה נתנה לגיטימציה לפעולות כגון המלחמה בעיראק והטלת סנקציות על לוב.
• הרבה מדינות לא-מערביות רואות את המערב ככופה את האינטרסים שלו על העולם באמצעות המנגנונים הבינ"ל (לדוג' האו"ם).
• ההבדל היסודי בין המערב לשאר הוא לא רק בכוח צבאי והשפעה אלא בתרבות וערכים שונים. המושגים הערכיים המערביים שונים ממושגים של מדינות לא מערביות. (ליבליזם, סחר חופשי, הפרדת דת-מדינה ועוד..)
• המושגים הכי חשובים למדינה מערבית, הם לעיתים הכי לא חשובים למדינה לא מערבית.
• העימות העתידי מסתמן להיות 'בין המערב לשאר העולם'.
• 3 תגובות של מדינות להשפעות מערביות:

1)       שאיפה לבידוד מהמערב – תגובה שלרוב לא מצליחה ומעט מדינות נוקטות בשיטה זו.

2)       קבלת ההשפעה והערכים המערביים.

3)       מודרניזציה אך ללא קבלת המערביות – בניית כוח צבאי וכלכלי, שיתוף פעולה עם מדינות לא מערביות עם שמירת הערכים התרבותיים של המדינה.

מדינות חלוקות

• מדינות המחולקות מבחינה תרבותית (רוסיה, יוגוסלביה..)  עומדים בסכנת חלוקה או עימותים פנימיים קשים.
• טורקיה היא דוגמה למדינה כזו – היא מדינה מודרנית ששואפת להיות מערבית, ויחד עם זאת מדינה מוסלמית מזרח-תיכונית. המערב לא מקבל את טורקיה בצורה מלאה. לדעת טורקיה הסיבה נעוצה בכך שטורקיה היא מוסלמית. עקב כך, טורקיה מנסה ליצור לעצמה זהות חדשה.
• רוסיה היא המדינה המחולקת תרבותית הגדולה ביותר. מערבית מחד, ומנהיגת המדינות הסלאביות מאידך.
• על מנת להגדיר לעצמה זהות חדשה, מדינה מחולקת צריכה לעמוד בשלושה תנאים:

1)       האליטה הכלכלית והפוליטית צריכים לתמוך במהלך.

2)       הציבור צריך לקבל את ההגדרה מחדש.

3)       הקבוצות הגדולות צריכות לקבל את השינוי ברצון.

שיתוף פעולה מזרחי-אסלאמי

• ישנם מכשולים רבים למדינה לקבל ולהצטרף לתרבות המערבית.
• מדינה שלא מקבלת את התרבות המערבית, מנסים להתחרות מולה.
• המערב במגמת צמצום כוחו הצבאי, לעומתו מזה"ת- במגמת התעצמות צבאית. מצב זה יוצר – 'מדינות נשק' והגדרה מחדש של יחסי כוחות.
• העימות בין המערב לגוש מזרח-אסלאם מתמקד ברובו בצבירת נשק אסטרטגי מכריע כגון נשק גרעיני, כימי וביולוגי.
• המערב מנסה למנוע הפצת נשק להשמדה המונית על ידי סנקציות כלכליות ושיטת 'המקל והגזר'. ככל שהמערב מנסה למנוע זאת המזרח עומד על זכותו לצבור נשק.
• המדינות האסלאמיות צוברות נשק על ידי קנייתו ממדינות במזרח הרחוק.
• מרוץ הנשק החדש הוא בין המזרח-אסלאם לבין המערב שהאחד מנסה להתחמש והשני מנסה להוריד מכוחו הצבאי.

השלכות כלפי המערב

• הנחת המאמר היא שהעימות בין התרבויות יהווה גורם מרכזי בעימות בפוליטיקה הבינלאומית.
• המדינות הלא-מערביות עברו לעמדת 'שחקנים' ולא רק בעמדת 'צופים'.
• העימות המרכזי הבא הוא בין המערב למדינות הלא מערביות ובפרט בין המערב לגוש המזרחי-אסלאמי.
• ההשלכות למדינות המערביות:

 ראה גם: התנגשות הציביליזיות- הנטינגטון – סיכום

 קץ ההיסטוריה או התנגשות הציביליזציות?

הסיכום לעיל מהווה חלק מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה: סיכום הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל וכן מאגר סיכומי מאמרים במדעי המדינה.