סיכום מאמר: המשפחה כמקום המגדר, מעמד והמאבק הפוליטי- הדוגמא של עבודות הבית: היידי הרטמן
מתוך: חברה ומגדר – סיכומים
היידי הרטמן טוענת שהמושג ששוכן בבסיס המשפחה הרואה בה סוכן פעיל בעל אינטרסים מאוחדים, הוא טעות. הרטמן מציעה מושג אלטרנטיבי של משפחה כמקום של מאבק. היא טוענת שלא ניתן לראות את המשפחה באופן נפרד או כיחידה המעוצבת ע"י יחסי קירבה או רגש אלא יש לראותה כמקום בו מתנהלים יחסי תפוקה וייצור (מתקשר לגישת הפמיניזם המרקסיסטי). הרטמן רואה במשפחה מקום דיכוי לנשים. עם היווצרות הקפיטליזם נחרבה המשפחה המורחבת ונוצרה המשפחה הגרעינית. הגישה המקובלת נוטה לראות במשפחה הגרעינית מקום של איחוד אינטרסים ומדגישה את תפקיד המשפחה כיחידה אך נוטה להתעלם להמעיט בערך הקונפליקטים וניגודי האינטרסים בין בני משפחה. הרטמן בוחנת את נושא עבודות הבית וחלוקת התפקידים במשק הבית. מפרספקטיבה כלכלית, היא טוענת, ניתן לחשוב על יצירת המגדר כיצירה של יחידות עבודה בין המינים. ישנן שתי קט' של עובדים. הנשים – עובדות משק הבית – עבודה ללא שכר. הגברים – עובדי ייצור שעובדים בשכר. היא רואה בהתנגדות להפלות, באיגודי המסחר והאיגודים המקצועיים, המשפחה הגרעינית ( נישואין מונוגאמיים הטרוסקסואלים ) המסורתית מנגנונים המדירים את הנשים מעבודות בשכר. הדרה זו מאפשרת לגברים לשמר את השליטה שלהם בנשים ולהנציח את שליטתם החברתית.יחידות העבודה מנוהלות ע"י המגדר ופועלות לטובת הגברים. החברה שלנו מבוססת על קפיטליזם וגבריות, החלוקה המינית של העבודה לפי מגדר הופכת את הגברים לאחראיים על שכר ואת הנשים לאחראיות על ייצור משק הבית. ( כולל גם את ייצור האנשים, עיצובם וחינוכם )קיימת תלות של הנשים בגברים. המשפחה הוא המקום העיקרי המאפשר לגברים להביע את שליטתם. בשל כך קיימת חוסר אחידות בתוך המשפחה. היא טוענת שנשים מקבלות את הניצול הגברי כיוון ש: 1. הן חושבות שהן חייבות לקבלו. 2. כיוון שהן חושבות שלגדל את הילדים יחד חשוב יותר מהחיים עצמן.
על פי הרטמן הצעד הראשון במאבק הוא מודעות והשני הוא הכרה בכך שניתן לשנות מציאות זו. הסיכויים לשינוי תלויים לדעתה בכוחה של התנועה הנשית. לדעתה הסיכוי להעביר חלק מעבודות הבית לגברים נמוך. אולם מאבקן של נשים רבות לעבוד ולהיות עצמאיות מבחינה כלכלית היא שלב אחד בכיוון. היא טוענת שהסיטואציה תמשיל גם בעתיד לייצר מאבק כיוון שיותר ויותר נשים כפופות לנטל הכפול של עבודה בבית ובמשרה חיצונית. בסופו של דבר, המערכת הביתית המבוזרת עשויה להיפגע מהמאבק המגדרי והמעמדי.
ביקורת – שוב מדובר בגבר כמודל אידיאלי אליו האישה צריכה לשאוף. התייחסות לגברים ונשים כאנשים עובדים בלבד. מתייחס לדמיון שביניהם, ובהתעלמות מהשוני נעלמות הרבה בעיות. כאשר מדגישים דמיון בין המינים זה עלול ליצור יותר אי שוויון (כמו בגישה של הפמיניזם הליברלי, והסליחה עם מרקס על ההשוואה). הפמיניזם המרקסיסטי מצביע על אחת הבעיות העיקריות של נשים היום – חוסר האפשרות לעצמאות כלכלית, וזה משליך על כל התחומים האחרים (לדוגמה, מחקר שנעשה מגלה שעיקר החולים באיידס הן נשים, משום שאין להן כוח חברתי להתנגד לגבר, או לעמוד מולו). יש התעלמות מהקשרים אחרים בהן יש אפליה ( גזענות לדוגמא ) המודל לא יכול לענות על מקרה בו גבר העובד בתפקיד נשי. כמו כן הוא לא מתייחס לגברים בני מיעוטים. גם הם מופלים לרעב אבל הם גברים.
