אריסטו הוא ללא ספק אחד הפילוסופים המשתייכים אל הפילוסופיה היוונית המשפיעים ביותר בהיסטוריה האנושית אם לא המשפיע שבהם. במשך אלפי שנים הייתה הפילוסופיה של אריסטו האורים והתומים לדורות על גבי דורות של הוגים שהשתייכו גם לתרבויות שהיו שונות מאוד מאלו של יוון העתיקה ותחומים שונים מאלו של פילוסופיה יוונית בה נולדה הפילוסופיה של אריסטו.
אריסטו הנחיל לעולם כמה מושגי יסוד חשובים ביותר ולהלן נסקור את הבולטים שבהם הנוגעים בעיקר לדרך שבה תפס אריסטו את המציאות החומרית:
חומר וצורה
לשיטתו של אריסטו כל יש בעולם הוא שילוב של שני היבטים: חומר וצורה.
הצורה היא מהותו של כל עצם, היא מכלול התכונות שמהוות עצם אחד ומבדילות אותו מכל העצמים האחרים בעולם. הצורה היא שמקנה לעצם את הממשיות שלו ולא יתכן כלל עצם ללא צורה. צורה היא למעשה תבנית ולעיתים ניתן לחשוב עליה בתור קטגוריה כללית ולא פרטית (כמו צורה של אדם ולא האדם הספציפי)
החומר, לעומת זאת, הוא היסוד שעליו מוחלת הצורה בכדי להוות את העצם עצמו. כמו צורה, גם לא ייתכן עצם ללא חומר, אך חומר ללא צורה אינו יכול להיות עצם. כך כל עצם הוא למעשה שילוב הכרחי של חומר וצורה שבלעדיהם הוא אינו יכול להתקיים. למעשה החומר והצורה אינם יכולים להיות נפרדים במציאות אלא רק בתודעתנו. כל חומר בא לידי ביטוי בצורה מסוימת וכל צורה היא צורה בחומר, ההבדלה בין השניים יכולה להיעשות אך ורק בתודעה של האדם.
הנגזרות הפילוסופיות מהתפיסה הזו של אריסטו הן ראשית שאין בריאה של יש מאין. כל התהוות או כליה של עצם היא למעשה לבישה או פשיטה של צורה של אותו חומר.
אחד ההיבטים המעניינים בפילוסופיה של אריסטו בהקשר זה הוא כי האלוהים הוא למעשה רק צורה ללא חומר, וזוהי צורת הקיום המופשטת היחידה שאריסטו מוכן להכיר בה.
היבט נוסף חשוב של הפילוסופיה של אריסטו הוא ההבחנה בין "בכוח" לבין "בפועל". הכוח הוא למעשה הפונציאל הגלום בכל עצם וה"פועל" הוא התממשות הפוטנציאל הזה. כל זרע הוא בכוח עץ, אך רק כאשר הוא נזרע באדמה וצומח הוא יכול להיות עץ בפועל.
רעיונות אלו של אריסטו הם בין אבני הפינה של הפילוסופיה היוונית, אך הם שייכים לתחומים הגותיים רחבים יותר מרק פילוסופיה יוונית שכן הם המשיכו להשפיע על דורות רבים של הוגים עד לעצם ימינו.
