רבן גמליאל היה בנו של רבן שמעון בן גמליאל שהיה ממנהיגי העם בזמן המרד הגדול ומשושלת הלל. בגלל השתתפות אביו בממשלת המרד לא יכל לתפוס מיד את ההנהגה לאחר המרד. כנראה שעם חילופי שושלת הקיסרים ברומא הוא נוטל את ההנהגה. רבן גמליאל מונה לנשיא ע"י הסנהדרין במקומו של רבן יוחנן בן זכאי. כנשיא עמד רבן גמליאל בראש שני מוסדות שהקים רבן יוחנן בן זכאי: בית המדרש ובית הדין. הוא הרחיב את מפעלו של רבן יוחנן בן זכאי בשיקום חיי האומה ללא מקדש ופעל לליכודו של העם.
מעמדו של רבן גמליאל כנשיא:
בימיו המרכז ביבנה הגיע לשיא בהשפעתו והיווה מקום מרכזי בחיי האומה היהודית בא"י ובתפוצות. הוא זכה לתמיכה והכרה רומית וכן להכרה של כל שכבות הציבור היהודי.
הגורמים למעמדו המוכר והחזק של רבן גמליאל בקרב היהודים:
רבן גמליאל היה מצאצאי הלל, ולכן ראו לעמוד בראש הסנהדרין (בניגוד לרבן יוחנן בן זכאי).
הוא נהנה מתמיכה ושיתוף פעולה של חכמי הדור וכל שכבות הציבור. יש לציין כי כבר זמן מאז חורבן המקדש ויש "השלמה" עם מעבר הסנהדרין ליבנה. משפחתו השתתפה במרד הגדול בניגוד לרבן יוחנן בן זכאי שעזב את ירושלים.
הוא קיים קשר עם היהודים בא"י ובגולה, דבר אשר תרם לביסוס מעמדו כמנהיג העם כולו. כנשיא הסנהדרין הייתה לו סמכות למנות חכמים לדיינים בקהילות היהודיות בא"י. כמנהיג האומה כולה הייתה לו הסמכות למנות חכמים לשליחים בתפוצות במטרה להורות תורה ולעדכן את הקהילות בהלכות החדשות שנקבעו ביבנה.
ביטויים למעמדו של רבן גמילאל
רבן גמליאל עמד בראש בית המדרש ובית הדין ביבנה אשר ראה בעצמו מוסמך לפסוק בעניינים הדתיים והחילוניים. הטלת המרות על א"י, פיקוח על בתי מדרש מקומיים, מינוי חכמים לדיינים ופקידים מקומיים.
פיקוח על היהודים בגולה ע"י ביקורים בקהילות, שליחת שליחים להוראת תורה, עדכון הקהילות במה שמתרחש ביבנה. עריכת מסע בא"י ובתפוצות המטרה לחזק את הקשרים בין א"י והתפוצות ואת הפיקוח של א"י.
מעמדו בקרב השלטון הרומאי:
ביטויים בכך שהשלטון הרומאי הכיר ברבן גמליאל כנשיא היו המפגשים שלו עם ראשי השלטון ברומא וכן מסעות שערך ברומא.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה
