החל משנת 167 לפנה"ס הנהיג את העם ביהודה בית חשמונאי. זה התחיל במרד בהנהגת מתתיהו החשמונאי והתפתח להקמת מדינה עצמאית – המדינה החשמונאית. .
המרד בהנהגת מתתיהו החשמונאי התאפיין בניתוץ מזבחות לעבודת אלילים, ברדיפת מתיונים, ובעידוד היהודים לא לציית לגזרות אנטיוכוס ולקיים את המצוות. בהנהגתם של בני מתתיהו התפתח המרד למלחמה בצבא הסלווקי.
יהודה המכבי רצה לבטל את גזרות אנטיוכוס ולטהר את בית המקדש שחיללו המתייוונים בתמיכת המלך.
הסיבות למרד החשמונאים:
1. קניית הכהונה הגדולה בכסף בתקופתו של יאסון ומנלאוס והתערבות השלטון בכהונה.
2. גזירות הדת של אנטיוכוס אפיפנס – זהו אמצעי שנקט המלך כדי לשבור את ההתנגדות של נאמני התורה, אשר פתחו בהתקוממות נגדו ונגד תומכיו עוד לפני הטלת הגזרות. יתכן כי המלך רצה לאחד את העמים בממלכתו ולהפיץ את ההלניזם ולא יכול היה להבין את התנגדות היהודים לתרבות יוון ולכן כפה אותה עליהם בכוח. יתכן כי המתייוונים עצמם יזמו את הגזרות כדי לסלק מדרכם את המכשול העיקרי – היהדות.
מטרת הגזרות: לדכא את מרד היהודים.
הגזרות הם: (שלוש שנים נמשכו הגזרות, מסוף 167 עד 164 לפנה"ס)
* הופסק/בוטל קרבן התמיד.
* על עם ישראל נאסר ללמוד תורה וספרי תורה נשרפו.
* נאסר לשמור שבת.
* אסור למול את הבנים. כלומר, נאסר לשמור את מצוות התורה.
* המקדש נטמא.
* היהודים נאלצו להוכיח כי ויתרו על יהדותם על ידי השתתפות בטקסים אליליים ואכילת בשר חזיר.
הסיבות למתן הגזרות :
* השפעת המתייוונים הקיצוניים על אנטיוכוס, ורצונם לבצע בירושלים רפורמות הלניסטיות.
* תגובה למרד של היהודים בשלטון המתייוונים, החשש של אנטיוכוס מפני התפשטות המרד והאפשרות שהוא יעורר תסיסה נגדו.
* הקנאות של אנטיוכוס אפיפנס לתרבות ההלניסטית ורצונו להפיצה בין נתיניו כאמצעי לאיחוד ממלכתו.
* היהודים היו היחידים מבין כל נתיניו שהתנגדו להלניזם ולכן הנהיג אותו בכפייה.
המרד היה אחד התגובות לגזרות ופרץ מתוך הכרה דתית עמוקה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה עמדה היהדות בפני סכנת כליון מוחלט ומכאן חשיבותה העליונה של המרידה – הצלת היהדות.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / מרד החשמונאים
ראו גם: מרד החשמונאים: בין מאבק דתי למאבק פוליטי
יהודה המכבי כמנהיג צבאי: ניתוח האסטרטגיות הצבאיות של מרד החשמונאים
