סיכום בהיסטוריה: עליות למדינת ישראל מ-1948 ועד 1970
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה
עליות למדינת ישראל מ-1948 ועד 1970
מיד עם הקמתה של מדינת ישראל במאי 1948, נפתחו שעריה בפני עולים יהודים מכל העולם. במגילת העצמאות נכתב כי "מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות"""".
ערב הכרזת המדינה חיו בישראל כ-650,000 יהודים, ובמהלך השנתיים שלאחר מכן, עלו לישראל כ-700,000 יהודים שהגיעו מאירופה (מחנות העקורים), עיראק ומרוקו. במהלך המחצית הראשונה של שנות ה-50 הגיעו לישראל כ-210,000 עולים, בעיקר ממרוקו, מצרים ומזרח אירופה (פולין ורומניה). במחצית הראשונה של שנות השישים הגיעה הגיעו לישראל כ-200,000 עולים, כאשר רובם הגיעו ממרוקו, רומניה וארגנטינה.
במהלך המחצית השנייה של שנות השישים, בעקבות הניצחון של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, עלו לישראל עוד כ-200,000 עולים. הישגי המלחמה, ותחושת האופוריה שהגיעה אחריה, לא רק שחיזקו את מדינת ישראל, אלא גם את זהותם היהודית של יהודים רבים ברחבי העולם. רוב העולים הגיעו ממדינות מערביות כמו: ארה"ב, קנדה, מערב אירופה, דרום אפריקה, ומדינות אמריקה הלטינית.
ב-1968 בעקבות גלי העלייה הגדולים, הקימה ממשלת ישראל את המשרד לקליטת עלייה. המשרד הקים ברחבי הארץ מרכזים לקליטת עלייה, בהם קבלו העולים מקום מגורים, סיוע במציאת עבודה ושיעורים ללימוד השפה העברית. ב-1970 הוחלט להעניק לעולים סל קליטה למשך שלוש שנים. סל הקליטה כולל זכויות והטבות מיוחדות שנועדו להקל על העולים, את תהליך הקליטה במדינת ישראל. הסל כולל הטבות בתשלום מס, סיוע בשכר לימוד ורכישת דירות.
