הסכמי שביתת הנשק בסיום מלחמת העצמאות
השיחות על הסכמי שביתת הנשק בסיום מלחמת העצמאות התחילו באמצע ינואר 1949 בארמון השושנים ברודוס בתיווכו של ראלף באנץ', מתווך מטעם האו"ם.
הסכם שביתת הנשק עם מצרים
המו"מ נמשך כחודש וחצי.
החלטות עיקריות:
1. מצרים הכירה בנגב כחלק מישראל וישראל ויתרה על רצועת עזה שנותרה בשלטון מצרי.
2. אזור ניצנה נקבע כשטח מפורז.
3. הכח המצרי שהיה נצור בכיס פלוג'ה שוחרר על ציודו וכח האדם שלו.
הסכם שביתת הנשק עם לבנון
ההסכם עם לבנון נחתם בסוף מרץ 1949.
1. הגבול הבינלאומי נקבע כקו הגבול שקבעו הבריטים והצרפתים ב-1923.
2. ישראל תפנה את 14 הכפרים הלבנונים שכבשה במבצע חירם והצבא הלבנוני י]נה את ראש הנקרה.
הסכם שביתת הנשק עם ירדן
1. שטח ואדי ערה הועבר לישראל בתמורה לשטחים באזור הר חברון.
2. ירושלים נותרה מחולקת בין שתי המדינות ותישאר המובלעת הישראלית בהר הצופים.
קו הגבול שנקבע הוא הקו הירוק
הסכם שביתת הנשק עם סוריה
הוחלט כי סוריה תפנה את אזור משמר הירדן, הגבול הבינלאומי יהיה הגבול בין שתי המדינות.
עם חתימת ההסכם עם הסורים ביולי 1949 הסתיימה למעשה מלחמת העצמאות.
ראה גם: הסכמי שביתת הנשק בסיום מלחמת העצמאות – סיכום מקוצר
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון / המאבק להקמת מדינה יהודית
