פעילות תנועות הנוער בגטאות:
פעילות חינוכית ותרבותית – המדריכים בתנועות הנוער בגטו העבירו פעולות במגוון נושאים יהודיים וציונים, כאשר העיניים היו נשואות תמיד לא"י. חברי התנועות המשיכו ללמוד את השפה העברית, העלו הצגות בעברית ושרו שירים בעברית.
עזרה הדדית בין חברים – מדי יום נאספו פירורי מזון ותרופות על מנת לעזור לחברים נזקקים וחולים או כאלו שהיו רשומים ברשימות הגירוש והסתתרו. היה לכך לא רק ערך חומרי אלא בעיקר מוראלי. חברים בתנועה ידעו שהם לא לבד, אלא חלק מקבוצה ושיש מי שדואגים להם. כך למשל, ב'חזית הציונית' שילם כל חבר "מס" לתנועה: 10 גרם לחם, 5 גרם סוכר ו- 20 גרם מרגרינה. בתנאי התזונה בגטו היתה זו הקרבה יוצאת דופן ובלתי נתפסת.
כתיבת עלונים ועיתוני קיר – בהתאם למסורת שהיתה קיימת לפני המלחמה, תנועות נוער רבות פרסמו (בצורה מחתרתית) עלונים ועיתוני קיר. העלון הראשון נכתב ידנית ואחר כך הודפס בחשאי וחולק לחברים.
פעילות במחתרות – תנועות הנוער היו הבסיס למחתרות שפעלו בגטאות. המבנה שלהן והמחוייבות למטרה, יחד עם היותם של החברים צעירים תרמו לכך שהתנועות הובילו את ארגוני המחתרת, כמו למשל בגטו וורשה.
דוגמה לפעולות חברי תנועות הנוער בלודז' (פולין)
פעילות התנועות היתה במספר אפיקים עיקריים:
פעילות חינוכית ותרבותית – המדריכים העבירו פעולות במגוון נושאים יהודיים וציונים, כאשר העיניים היו נשואות תמיד לא"י. חברי התנועות המשיכו ללמוד את השפה העברית, העלו הצגות בעברית ושרו שירים בעברית.
עזרה הדדית בין חברים – מדי יום נאספו פירורי מזון ותרופות על מנת לעזור לחברים נזקקים וחולים או כאלו שהיו רשומים ברשימות הגירוש והסתתרו. היה לכך לא רק ערך חומרי אלא בעיקר מוראלי. חברים בתנועה ידעו שהם לא לבד, אלא חלק מקבוצה ושיש מי שדואגים להם. כך למשל, ב'חזית הציונית' שילם כל חבר "מס" לתנועה: 10 גרם לחם, 5 גרם סוכר ו 20 גרם מרגרינה. בתנאי התזונה בגטו היתה זו הקרבה יוצאת דופן ובלתי נתפסת.
קליטתם של חברים שגורשו אל הגטו – מסתיו 1941, גורשו אל הגטו יהודים רבים מן מגטאות בסביבה אשר חוסלו. הם הגיעו לגטו חסרי כל, ובמקרים רבים גם יתומים והדאגה להם הצילה רבים והפיחה בהם תקווה.
כתיבת עלונים ועיתוני קיר – בהתאם למסורת שהיתה קיימת לפני המלחמה, תנועות נוער רבות פרסמו (בצורה מחתרתית) עלונים ועיתוני קיר. העלון הראשון נכתב ידנית ואחר כך הודפס בחשאי וחולק לחברים.
מאבק לשיפור תנאי העבודה – במאבק זה לקחו חלק בעיקר חברים בתנועת הנוער הקומוניסטית. עיקר הפעילות היתה בשנים 1944-1943. סיסמתם של בני הנוער היתה "Pracuj Powoli" דהיינו "עבוד לאט", כשהטענה היתה: "אנחנו אוכלים מעט ולכן אנו עובדים לאט". החברים ארגנו שביתות רבות אותם הצליח רומקובסקי לשבור ביד קשה אך תרמו להעלאת המורל.
בניגוד לגטאות אחרים בהם נודע בשלבים מאוחרים של המלחמה על ההשמדה, היה גטו לודז' סגור ומבודד ולמעט שמועות שהסתננו מדי פעם, לא ידעו היהודים בגטו על ההשמדה ולא יכלו להצטייד באמצעי לחימה. זוהי אחת הסיבות שתנועות הנוער לא הפכו לתנועות מרי, כפי שקרה בגטאות אחרים, וכך המשיכו בפעילות רגילה בכל שלבי קיום הגטו.
יחד עם חיסול הגטו בסוף 1944, חוסלו כמעט כל חברי תנועות הנוער. רק מעטים מהם, כמה מאות, ניצלו והיוו גורם מוביל ודומיננטי בקרב שארית הפלטה ששמה פעמיה, אחרי המלחמה, אל ארץ ישראל.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי / השואה
