מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: היבטים חברתיים של המודרניזציה
מתוך: מבוא לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות – סיכומים
לתהליכי המודרניזציה שעברו על אירופה במאה ה-19 היו היבטים חברתיים רבים:
- חברתי – השינויים החברתיים קשורים כמובן לשינויים הכלכליים שהביאה המודרניזציה, ולכן נשאלת השאלה מה משפיע על מה? יש כאלה שיראו בגורם החברתי את הכוח המניע והמייצר את השינויים הכלכליים, יש כאלה שדווקא יחשבו שהגורם הכלכלי הוא המשפיע גם על התחום החברתי. בתחום החברתי, מתרחש שינוי במערכת היחסים החברתיים שמתבטא בצורות חיים חדשות (סביבתי) וצורות אינטגרציה (שילוב) ואינטראקציה (יחסים) חדשות.
- מהכפר לעיר – עיור. מדובר בשינוי גדול מאד בצורת ההתארגנות החברתית. יחידות השיוך משתנות והופכות קטנות ואטומיות יותר. יש מעבר מהמשפחה המורחבת (שבט/ חמולה) לתנאים של חיים עירוניים שבהם ישנם אילוצים ומגבלות שונים המצמצמות את המשפחות לצורתן הגרעינית. היחסים החברתיים הופכים מיחסי הכרות, רציפים, המשכיים וקבועים ליחסים של מפגשים מזדמנים, אקראיים וחולפים – ישנה מוביליות רבה מבחינת ג"ג שאינה מאפשרת מערכת יחסים קהילתית, אלא עירונית.
- מסטאטוס למעמד – מעבר משדרה (צורת ריבוד הקשורה לשיוך משפחתי) למעמד. החברה הפיאודלית מכונה חברה של שדרות, והמציאות הזו מתפרקת כאשר התהליכים החברתיים והכלכליים גורמים לכך שבני האדם הופכים לאינדיבידואלים (השיוך המשפחתי פחות חשוב). הריבוד המעמדי נפרד מהריבוד הפוליטי, כך שהמעמד הופך להיות תלוי בהישגיות כלכלית או במצב כלכלי בלבד – המעמדות מתחילים להיות מוגדרים על פי פרמטרים כלכליים בלבד
- מוסד הקהילה – השאלה הסוציולוגית היא, איך נעשה שילוב מחדש של הגורמים הבדידים הללו שנפרדו מהמערכת השיוכית הקבועה שאליה הם היו שייכים? המענה הסוציולוגי הוא שצריך להגדיר מחדש את כל מוסד הקהילה החברתית.
