מקדנולדיזציה – הגדרה וסיכום
ראה סיכום קורס מלא: תרבות פופלרית – סיכומים
סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)
"מקדונלדיזציה" כדוגמה לתהליכים השונים
מקדונלדיזציה היא מושג שטבע הסוציולוג האמריקאי ג'ורג' ריצר (1995)
המושג מבטא תפיסה לפיה רשת מקדונלד'ס כסמל לתהליכים גלובליים של:
– האחדה המבוססת על התייעלות ורציונליזציה אינסטרומנטאלית ("ניהול מדעי" אבל של שירות)
– "הרבה, מהר ובזול" – רוטיניזציה, המוניות, אנונימיות ומהירות – סממני חברת הצריכה הקפיטליסטית
– מק'ג'ובס: העסקה בתנאי שוק משני,"ראש קטן" והפחתת כישורים של העובדים.
– אפקט מקביל של רובוטיזציה גם על הלקוחות (בחירה מתפריט מוכתב).
איך בתוך עולם כזה יש בכל זאת אקטיביות לצרכנים המקומיים?
יש כמה דרכים לפרש את עניין המקדונלדיזציה. זה תלוי בגישה התיאורטית ממנה אנו יוצאים:
1. אימפריאליזם (כלכלי, פוליטי, תרבותי) – זה ניתוח ביקורתי. מקדונלד'ס מתואר ככוח אימפריאליסטי נצלני שמונע התאגדויות עובדים ברחבי העולם. קוקה-קולוניזציה. וולרשטיין. דוגמה: המחאה הצרפתית (איגוד מקצועי ואיכרים), נגד סניפי מקדונלדס, המחאה של תנועות אנטי-גלובליסטיות (שמאלניות, סביבתיות) כנגד פתיחתו ב- 1997 של הסניף בשיינקין.
2. מודרניזציה – זו הסתכלות פונקציונליסטית. הכפר הגלובלי (מקלוהן). תומס פרידמן: מדינות שיש בהן מקדונלד'ס לא יוצאות למלחמה זו בזו. יש הממקמים פה את ריצר, למרות שהוא מכיל גם אלמנטים ביקורתיים.
3. גלוקליזציה – זו גישה שמציעה שיש כאן קוד של מו"מ (כמו אצל הול) – יש קבלה סלקטיבית של הנורמות המערביות תוך התאמה שלהם למאפיינים מקומיים. הגלובלי נטמע בלוקלי ומקבל את חותמתו. ה-M בצומת גולני, מק'שווארמה (או מק'פלאפל במצרים).
לשים לב:
א. נקודת העיוורון המשותפת למודרניזציה (הגישה הפונקציונליסטית) ולאימפריאליזם ( גישת הקונפליקט) = שתיהן מאקרו ולכן רואות את המקומי והמיעוט כפאסיבי.
ב. "מקדונלדיזציה" ניתנת למיקום בכל אחת מהקטגוריות של יחסי גלובלי-לוקלי — תלוי בפרשנות.
ג. ניתן לקשר בין כל אחד מהסעיפים לקודים השונים שמציע הול. גישת האימפריאליזם מייצגת קוד מתנגד, גישת המודרניזציה מייצגת קוד דומיננטי וגישת הגלוקליזציה מייצגת קוד של מו"מ.
