אהבתם של הציירת אנה טיכו ובן-דודה, רופא העיניים אברהם אלברט טיכו, נמשכה למעשה כל ימי חייהם החל מילדותם והותירה חותם מרכזי על הסצנה הבוהמיינית של ירושלים. אנה ואברהם היו בני דודים בעיר מוראביה (כיום צ'כיה). הוא למד רפואה והתמחה ברפואת עיניים כאשר גויס לצבא האוסטרו-הונגרי ונשלח לשרת בדמשק, כשהוא לוקח את אנה בכדי שתשמש לו כסייעת. ב-1912 הם התחתנו ועלו ארצה שם הקימו מרפאת עיניים עם אותו סידור שעבד בדמשק. אברהם הפך לדמות דומיננטית בבוהמה הירושלמית והשניים קנו בית מרשים בקרבת ה-אזור דאז, רחוב הנביאים. דקירתו על רקע לאומני של אברהם זעזעה ב1929 את כל העיר, משום שהרופא נהג גם לטפל בערבים רבים, לעיתים גם מבלי לגבות מהם כסף. בעקבות המקרה העבירו הזוג את מרפאתם לביתם, וחוץ ממטופלים שהגיעו מכל רחבי המזה"ת אל הרופא המפורסם היו יושבים אצל בני הזוג בדרך קבע גם כל האליטה האינטלקטואלית ופוליטית בארץ. בתקופה ההיא החלה אנה לצייר את ירושלים, את הנוף הטבעי והאנושי שלה, בקווים עדינים ופרטים שופעים, וציוריה מוצגים כיום בכל העולם וזיכו אותה בפרס ישראל. כאשר נפטר אברהם ב-1960 היא לא נטשה את דרכם והמשיכה לפתוח את ביתם לצמרת העילית האינטלקטואלית של העיר עד מותה עשרים שנה לאחר מכן.
חזרה אל: סיפורי האהבה הגדולים של ירושלים
