תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות – סיכומים:
סיכום מאמר: טכנולוגיה מתורבתת / ברזילי ונהון-ברזילי
מתוך: תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות – סיכומים
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
המאמר "טכנולוגיה מתורבתת" עוסק ביחסי הגומלין בין טכנולוגיות מידע חדשניות [IT] לבין דת, לנוכח התפתחויות טכנולוגיות בעולם, התפשטות הגלובליזציה. ביסודן, מדובר על שתי מערכות המנוגדות בתפיסותיהן- האחת מייצגת ומאפיינת קידמה, אינדיווידואליזם, חופש, שוויון ובחירה אישית שמדיניותה מכוונת להשגת גלובליזציה מרבית ביישומי האינטרנט ובסטנדרטים שלו, תוך אימוצם ברמה המקומית. השנייה מתבססת על סגידה לאלוהים תוך הסתמכות על טקסטים קנונים שאין עליהם עוררין, אחידות מחשבתית, היררכיה פטריארכאלית והתנתקות מהעולם החיצוני, שמדיניותה היא התנגדות למדיניות הטכנולוגיה, ובפרט ברגע שהיא נתפסת כאיום על תרבותה ואורח חייה. קהילות דתיות הן הצורה הקמאית של קבוצות זהות. הפונדמנטליזם הדתי מייצג גישה שמרנית בצורה קיצונית לטקסטים דתיים, השואפת להימנע מכל פשרה פרגמאטית עם המודרניות. השאלות המרכזיות אותן בדקו הן- מידת היקפם של יחסי גומלין בין הדת לטכנולוגיה , עד כמה ניתן ליישב הסתירות בין המאפיינים של הפונדמנטליזם דתי לאינטרנט והאופן בו תרבויות משנות טכנולוגיות ומעניקות להן הקשרים קהילתיים חדשים, וכן מנתחים כיצד ניתן ליישב הסתירות בין המשמעות החברתית והחופש האישי המוגבל, שקיימים בקהילות פונדמנטליות הדתיות, לבין טכנולוגיות הטלקומוניקציה המודרניות, שנתפסות כחילוניות. המחקר שערכו מתמקד ומציג את הקהילה החרדית בישראל , השימושים והשינויים שהכניסה לטכנולוגיית האינטרנט (מחקר על השימוש באינטרנט וכיצד מתנהגים החרדים כקהילה וירטואלית תוך שימוש ביישומים הלא דתיים ובטכנולוגיית האינטרנט). המאמר מציג 4 היבטים המאפיינים את הקונפליקטים האפשריים בין האינטרנט לפונדמנטליזם הדתי ואת היחסים ההדדיים שנוצרים ביניהם ולאחר בוחן אותם על החברה החרדית.
א. היררכיה – מאופיינות בהיררכיה נוקשה מאוד, שמבוססת בעיקר על כפיפותן של קבוצות גדולות למרותה של סמכות דתית עליונה שאף נתפסת כסמכות שניתנה מידי שמים. שכבה עילית-דתית מפקחת על זרימת המידע ,תקשורת אנכית מן המנהיגים למונהגים. שימוש רב בצנזורה, שכן המנהיגים הדתיים חוששים מאובדן השליטה על זרימת המידע בתוך קהילותיהם, מפני שלהשקפתם- האינטרנט מהווה איום על תרבותה של קהילה וקורא תיגר על הלגיטימיות שלהם עצמם. קיים חשש כי התכנים שמופצים ברשת מקבלים מגוון פרשנויות, למול הפרשנות ללא עוררין של ההנהגה הדתית. טכנולוגיית ה- IT והמידע עוברים שינוי והתאמתה באמצעות תהליכי "לוקליזציה", שנועדו לסגלם למאפיינים המיוחדים של הקהילות השונות, וכן הטכנולוגיה משרתת את המשטר ההיררכי בכך שמאפשרת להתאים הכלים השונים לצרכי ההנהגה.
– בקהילה החרדית – רבנים רבים חתמו על הצהרה המזהירה החרדים מפני שימוש באינטרנט והגדירו מפני סכנת החיבור לאינטרנט ביתי. שימוש נחשב כחילול השם, אלא לצורכי עבודה בלבד. למרות האיסור הגורף, בפועל יש עלייה מתמדת בשיעור החרדים המשתמשים באינטרנט- לצרכי עבודה, אך גם בפלטפורמות חילוניות שלא תחת עינם הפקוחה של מנהיגי הקהילה. המנהיגות החרדית נאלצת להסתגל למציאות זו ולהתיר קשר כלשהו בין חברי הקהילה לתהליך הגלובלי של הטלקומוניקציה. האינטרנט בחברה החרדית עבר שינוי תרבותי כדי שיתאים לצרכים ולמרקם החיים הקהילתי. רוב האתרים של החרדים נועדו לחזק ולשמר ההיררכיה הקהילתית והם נמצאים תחת פיקוח קפדני של המנהיגות הרוחנית.
אתרים אלו נבנו לצורך הפצת מידע דתי וטקסטים דתיים, או לסתירת דברים שמתפרסמים כנגד הקהילה.
ב. פטריארכיה – האינטרנט לא חולל מהפכות בחברה הפונדמנטליסטית-דתית, משום שנגישותן של הנשים לאינטרנט, התדירות והאינטנסיביות של השימוש שהן עושות בו, עדיין מוגבלות ביותר בהשוואה לאלה של הגברים. שימושי הנשים באינטרנט נתפסים כהשלמה לחיים הלא-מקוונים של קהילות דתיות ופונדמנטליסטיות. יש כי נשים משתמשות באינטרנט כדי להימלט באופן מקוון מהחיים הלא מקוונים והפטריארכים בקהילותיהן הדתיות ואף יוצרות אלטרנטיבות לחוקים הפנימיים. עם זאת, גם בתקשורת המקוונת שלהן מדגישות נשים את מחויבותן לאימהות ורצונן להיות "נשים טובות". נשים עושות שימוש באינטרנט בכדי לחפש מידע דתי-הלכתי, אך גם משמש כאמצעי קהילתי לפמיניזם ולשחרור האישה. האינטרנט מיטיב, הן כאמצעי קשר פנים-קהילתי, הן כאמצעי קשר עם העולם החיצוני, וכן מספק הזדמנויות להשמעת הקול הנשי בהקשרים פונדמנטליסטיים-דתיים חרף המסגרות ההיררכיות הפטריארכאליות הנוקשות. טכנולוגיה מתורבתת יכולה למתן הקונפליקט האפשרי בין הפמיניזם לבין הדת והקהילה. קיים חשש מפני חשיפת נשים לתכנים שיובילו לחשיבה פמיניסטית ואף לחשיבה לשינוי..
– בקהילה החרדית, מרבית הגולשים הם גברים ויש פער גדול בשימוש בינם לבין נשים. נשים רשאיות להשתמש באינטרנט רק בתנאי שהשימוש הזה משרת את לימוד התורה של הגברים ונדרש בשוק העבודה. האתרים החרדים שמוקדשים לאישה החרדית, מתארים אותה לרוב כחברה נאמנה בקהילה וכמי שנהנית משוויון זכויות. הבדלים מגדריים ופטריארכיה נשמרים במסווה שוויוני.
ג. משמעת – קיימת רמת משמעת גבוהה, שכן התנהגות מבוססת על כתבי קודש ופרשנויות שמרניות הקשורות בהם. משמעת נתפסת כאלטרנטיבה היחידה לחילול השם, בעוד שינוי מתאפשר רק כשההנהגה הרוחנית של קהילה מוציאה פסק הלכה המכשיר אותו. האינטרנט עלול לאיים ישירות על ההגבלות המשמעותיות שהוטלו על הקהילה הפונדמנטליסטית-דתית, משום שהוא פותח פתח לפרשנויות ולזוויות ראייה חדשות לעומת תכתיביהן של הקהילות עצמן. אין קהילה דתית היכולה להתעלם לחלוטין מקיומו של האינטרנט ולהימנע משימוש בו למטרותיה הפנימיות. טכנולוגיה זו יכולה להוות כוח מלכד. יחד עם זאת, למשמעת הקיבוצית בקהילות אלו יכולות להיות גם השלכות שלילות, שכן עלולות לנצל לרעה [למשל, ארגון החמאס] את השימוש באינטרנט לצרכים אלימים וטרוריסטיים. קיים חשש , משום שבסביבת האינטרנט מוצגים תכנים מפתים שעלולים למשוך משתמשים באופן אנונימי.
– הקהילה החרדית מלוכדת מאוד סביב מנהיגיה הרוחניים וסביב כתבי ההלכה, בעוד כל סטייה מהכיוון הכללי ומהמסורת נענשת בחומרה, בנידוי ובחרמות. לקהילה חוקים משלה שחבריה מקפידים לקיים. מאחר והאינטרנט מאפשר פלורליזם והתדיינות, הקהילה החרדית אינה מעודדת דיונים בעקרונות היסוד שלה כקולקטיב דתי, ולכן לא די להגביל הגישה לאינטרנט ולחסום אותה חלקית, אלא יש צורך גם לסנן התכנים לפני התרת השימוש ברשת. רמת המשמעת הכללית של ציבור המשתמשים החרדים גבוהה, גם כשהם משתמשים בפלטפורמות חילוניות. ברגע שלא ניתן לפקח ביעילות על הגישה לרשת, יכול המשתמש לשוטט במרחב הווירטואלי כאוות נפשו, ובכלל זה באתרים חילוניים בצורה אנונימית. מכאן, שיש באינטרנט להחליש את המשמעת בתוך הקהילה החרדית. ולמרות זאת, מרבית החרדים משתמשים באינטרנט לצורכי החלפת מידע על אירועים פנים-קהילתיים, לומדים משניות, מתווכחים על נושאים פנימיים ונותנים דעתם על נושאים לאומיים. כך שבסופו של דבר האינטרנט השפיע על הקהילה החרדית, פלש לתוכה אך גם חיזק אותה.
ד. הסתגרות – הסתגרות בתוך גבולות תרבותיים של עצמן היא חלק מזהותן הקולקטיבית כקהילות. האינטרנט יכול להעמיק את הסתגרותן לא פחות מאשר לצמצמה. הקהילות משנות ומתאימות הטכנולוגיה בדרכים המשמרות הסתגרותן, ושינויים אלו מאפשרים להן "להן" על הקהילות מפני השפעות תרבותיות חיצוניות. שחיקה של ההסתגרות יכולה לקרות כשקהילה פונה ביוזמתה לזרים בכדי להטיף עיקרי אמונתה, או כשאנשים שאינם חברי קהילה מנסים להתחבר אליה – בשניהם ניתן לנהל המגעים דרך האינטרנט. התרחבות גבולות הקהילות באמצעות האינטרנט מגבירה גם את שקיפותן לציבור הרחב, וכן חברי הקהילה יכולים להשתמש באינטרנט בצורה אנונימית בפלטפורמות שקהילותיהם אינן תומכות בהן וכך להגיע לתכנים שאינם מקובלים על דתם. לכן, גם כשהאינטרנט מעוצב ע"פ הקשר תרבותי של קהילה, הוא יכול לצמצם ההסתגרות הקהילתית או הבין-קהילתית.
– הקהילה החרדית בישראל מאז ומתמיד מסוגרת בתוך עצמה ומבודדת מסביבתה. יחסיהם של חרדים עם הסביבה והתרבות החילונית הם מעטים בעיקרים, משום אי הגיוס לצה"ל, הלמידה במוסדות אוטונומיים נפרדים ואי-השתלבות הנשים [בהכללה] והגברים [רק מגיל 28] בשוק העבודה החילוני. האינטרנט מאפשר לחרדים לקיים קשרי גומלים עם העולם הגלובלי מהבית, או ממקומות עבודה בתוך הקהילה, וכן מאפשר לנשים לעבוד בסביבה הממוחשבת מבלי לקיים קשר עם העולם החילוני. האינטרנט מאפשר לקהילה לעשות גלובליזציה של עצמה מבחינה כלכלית, תוך שמירה על מאפייניה המקומיים מבחינה תרבותית. למעשה, האינטרנט שינה את הפונדמנטליזם הדתי באופן כזה שהוא נעשה יותר אינטראקטיבי עם סביבתו המקוונת, בעוד שהקהילה עצמה ממשיכה להסתגר מבחינה תרבותית. צמצום ההסתגרות נעשה בין היתר בשל צרכים פוליטיים, שניתן להשיגם באמצעות האינטרנט, כפי שעשתה תנועת ש"ס ובראשה הרב עובדיה יוסף שטען כי "מותר לנו להילחם בהם [ביהודים הלא חרדים] בכלים שלהם". למעשה, עדיין קיימת הסתגרות בחברה החרדית, אך במידה פחותה משהייתה לפני כניסת האינטרנט.
מסקנות:
1. הדת אינה מתייחסת ל- IT בעוינות חסרת פשרות. ברוב הדתות הטכנולוגיה נתפסת כמכשיר רב תועלת, או כזה שאי אפשר בלעדיו, אם ברצונן להפיץ תורתן ברבים, בתוך או מחוץ לקהילות.
2. ה- IT נחוץ למטרות של גיוס ותמיכה פוליטית, וגם בשל סיבות כלכליות של פעילות גומלין ענפה יותר עם מה שנראה כשוק גלובלי.
3. סביבות תרבותיות, שבתחילה מתנגדות בכל תוקף למודרניות טכנולוגית, מושפעות מהאינטרנט באמצעות תהליכים קהילתיים מורכבים, שבסופם הן מאמצות את האינטרנט למילוי צרכיהן הדתיים הפונדמנטליסטיים ויוצרות בכך סוג חדש ושונה של טכנולוגיה המתאימה לקהילותיהם.
4. היכולת לעצב טכנולוגיית מידע ייחודית סייעה לפונדמנטליסטים הדתיים לא רק לשרוד, אלא אף
להשתמש בה לצרכים הדתיים שלהם. כתוצאה מכך הקהילה נעשתה רבת פנים יותר ואף פלורליסטית.
5. הפיכת האינטרנט למרחב המשלים של הקהילה הלא מקוונת עשתה אותה חזקה ויעילה יותר. האינטרנט עבר "גיור כהלכה", שכן הוא השתנה מעיקרו ועוצב מחד
טכנולוגיה מתורבתת: מושג של ברזילי-נהון וברזילי, המתייחס לתהליך שבו תרבויות משנות טכנולוגיה נתונה, מתאימות אותן לצרכיהן ומעניקות לה הקשרים קהילתיים חדשים. מאמרם של ברזילי-נהון וברזילי מראה כיצד ישומי האינטרנט עוברים שינויים חברתיים ותהליכי לוקאליזציה באמצעות אופני התקשורת, המשמעת, הפיקוח והבקרה הקיימים בתוך הקהילות המקומיות. תהליכים אלה הם דו-כיוונים: בעוד שהקהילה מתאימה את הטכנולוגיה לצרכיה הספציפיים, היא עצמה עוברת שינוי בתהליך הלוקליזציה (הנמדד במקרה של קהילות פונדמנטליסטיות בארבעת הממדים: משמעת, היררכיה, פטריארכיה והסתגרות) ונהפכת בעל כורחה ובאופן פרדוקסלי לחלק מהגלובליזציה הטכנולוגית תוך שהיא עדיין משמרת את מאפייניה המקומיים (="גלוקליזציה").
גלוקליזציה: תהליך שבאמצעותו הגלובלי מוחדר בצורה חלקית ומבוקרת אל הלוקלי, וההיררכיה המקורית נחלשת במידה זו או אחרת, אך עדיין נשמרת. [קבלת רעיונות / אמצעים חיצוניים ולהתאימם לצרכים פנימיים].
לוקליזציה: "גיור"', תהליך שינוי והתאמה שעובר על הטכנולוגיה המערבית ונועד לסגלה למאפיינים המיוחדים של הקהילות. [התאמת כלי טכנולוגי לצרכים של החברה]
היפר-טקסט: ברזילי-נהון וברזילי מגדירים טקסט אינטרנטי כאופקי, אינטראקטיבי, לא לינארי, אסוציאטיבי, לא קבוע, מודולרי (ריבודי), לא בהכרח מזוהה עם כותב אחד, ובעל אמצעי ביטוי שונים (קול, תמונה וטקסט, לפי הרפר).
