סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: המודל הרב שלבי של הזיכרון
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
המודל הרב שלבי של הזיכרון: הזיכרון החושי כמאגר ראשוני
זיכרון חושי – המרכיב בראשון מתוך המאגרים של הזיכרון שבו נעשה תרגום אוטומטי של הגירוי החיצוני, הנקלט ע"י החושים, לייצוג סנסורי הנשמר לתקופה קצרה ביותר. גירוי חיצוני שאנו רוצים לקדד בזיכרון חייב לעבור עיבוד ראשוני, ההופך אותו נגיש למערכת העצבים. ייצוג זה הנקרא זיכרון חושי הנשמר למשך תקופת זמן קצרה ביותר קודם שהוא נעלם. בלא שימור הייצוג היה הקלט החושי נעלם מבלי להותיר זמן למערכת הקוגניטיבית לעבדו. מאפייני הזיכרון החושי: קיים זיכרון חושי נפרד לכל אחד מן החושים, שימור המידע בזיכרון החושי נשמר לזמן קצר ואח"כ הוא דועך, כמות הקיבולת של הזיכרון החושי גדולה מאוד, המידע בזיכרון החושי יכול לעבור למאגר זיכרון אחר רק ע"י הפניית קשב.
ישנם ממצאים המבחינים בין הזיכרון החושי האקואי לאיקוני: (ממד הזמן) אפקט האופנות – במטלת היזכרות חופשית נמצא כי קיים זיכרון טוב יותר לפריט האחרון ולפריט שלפניו כאשר הפריטים הושמעו יחסית לפריטים שהוצגו חזותית. ההסבר לתופעת האופנות הוא שקצב הדעיכה של מידע חזותי מהיר יותר מקצב דעיכת המידע מהזיכרון השמיעתי. אפקט האופנות משקף מצב שבו הפריט האחרון כבר דעך מן המאגר החזותי ועדיין קיים במאגר השמיעתי. אפקט הסיומת תומך בתיאוריה של ה-PAS הטוענת כי קצב הדעיכה של הזיכרון החושי שמעתי איטי יותר מקצב הדעיכה של הזיכרון החזותי. אפקט סיומת – נמצא כי כאשר משמיעים לנבדקים רשימה של מילים ולאחר המילה האחרונה נאמרת מילה סיומת ההיזכרות פחות טובה יחסית למילים שהושמעו בלא מילת סיומת בסופה. אפקט הסיומת מתקבל רק ברשימות מושמעות, רק לגבי מילים המוצגות בסוף הרשימה ורק כאשר מילת הסיומת מוצגת מיד לאחר שהושמעה המילה האחרונה ברשימה. אפקט הסיומת מוסבר בעזרת תהליך של מיסוך שבו מילת הסיומת גורמת למילה האחרונה להידחק מן הזיכרון השמיעתי. אפקט הסיומת קיים רק בזיכרון האקואי ולא בזיכרון האיקוני ולכן הוא תומך בהבחנה בין סוגי הזיכרונות. אפקט הסיומת אינו מופיע בזיכרון החזותי שכן ממילא הפרטים האחרונים נעלמים מן הזיכרון החזותי בקצב מהיר יותר.
מטלת ספרלינג (ממד הקיבולת) – הזיכרון החושי הינו בעל קיבולת גדולה במיוחד ונערכו ניסויים מרובים כדי לאמוד את גודל הקיבולת המוגבלת. הניסיון השיטתי ביותר נערך בעזרת מטלת ספרלינג הנקראת גם מטלת ההיזכרות החלקית.
מטלת ספרלינג: קיבולת הזיכרון החושי-חזותי – במטלה זו מציגים לנבדק במהירות מטריצה של אותיות ומבקשים ממנו לדווח לאחר היעלמות הטבלה על אות מסוימת שמיקומה מסומן בעזרת ריבוע. הנבדק מתבקש לדווח באופן מקרי על מידע חלקי ולכן אפשר להסיק מביצועיו על כמות המידע האגורה בזיכרון. נמצא כי ככל שסימון האות מתבצע לאחר פרק זמן ארוך יותר, כך פוחת הדיווח הנכון של הנבדקים. את הממצא הזה מסבירה העובדה שלפיה מידע בזיכרון החזותי מספיק לדעוך אם סימון המקום אורך זמן רב מידי. התמונה שמורה בזיכרון עד חצי שנייה.
מטלת ספרלינג: קיבולת הזיכרון החושי-שמיעתי – דומה למטלה של הקיבולת החזותית, הנבדקים נתבקשו לחזור על שלשות מסוימות של צלילים ברצף בעזרת אות חזותית שסימן להם על איזו שלשה עלים לחזור (על זו שהושמעה לאוזן ימין/שמאל/שתיהן). התברר כי אם הסימן ניתן מיד לאחר הישע הצלילים הצליחו הנבדקים לזכור בממוצע כשישים אחוז מן הצלילים, כמו כן נמצא כי הפריטים נעלמו מהזיכרון במהירות ובצום 40 שניות לא היו תוצאות הדיווח החלקי טובות מתוצאות הדיווח המלא.
