מונחים בפסיכולוגיה: פיצול אישיות
הגדרה: פיצול אישיות – הפרעת האישיות המרובה מתייחסת למצב שבו מתקיימות באדם אחד כמה אישויות המציגות בזמנים שונים סגנונות התנהגות, ערכים, אמונות ורקע הנבדלים זה מזה. כל אחת מהדמויות מפגינה רמות משתנות של אמנזיה. לעיתים עשויה אחת הדמויות להיות מודעת לקיום האחרות בעוד שהאחרות אינן מודעות לקימה. על מנת לענות להגדרת ההפרעה צריכה כל אחת מהדמויות להיות אינטגרטיבית ולקיים בפני עצמה חיים נפרדים מלאים. השוני בין הדמויות מתבטא לא רק באמונות ובמחשבות, ואפילו לא רק בצורת הדיבור וההתנהגות, אלא גם במצבן הבריאותי, עד כדי נוכחותן והעדרן של מחלות מסוימות. קשת הדמויות מבטאת במקרים רבים חלקים שונים באישיותה של הדמות המקורית הנתפסים על ידיה אסורים או בלתי מקובלים. בדרך כלל נוטה ההפרעה להתפתח בשנות הילדות או בגיל התבגרות, והיא פוגעת מסיבה בלתי ברורה בעיקר בנשים. ההפרעה מתפתחת בילד בשלושה שלבים עפ"י בליס: (1) בין הגילאים ארבע לשש חווה הילד מצוקה רגשית בעקבות חוויות רגשיות קשות. (2) הילד מגלה בעצמו יכולת להפנט את עצמו, כלומר להתנתק מהמציאות והליכנס למצבי מודעות דמויי טרנסים היפנוטיים. (3) הילד מגלה שיצירת דמויות נוספות בתוכו משחררת אותו מהתחושות הקשות הכרוכות בזהותו הריאלית ומקלה עליו. הצעד הראשון בטיפול בהפרעות אישיות מרובה הוא הבאת הבעיה למודעות של החולה. במקרים רבים נעלמת הבעיה מעיני המטופל למרות שהוא מאכלס בתוכו את הדמויות הדמיוניות שנים רבות, סובל מאפיזודות של אמנזיה ונתפס ע"י סביבתו כמוזר. תחת היפנוזה מפגיש המטפל בין הדמויות השונות ומאפשר להן לשוחח זו עם זו. האני המקורי של המטופל מאזין גם הוא לדמויות השונות ומתקשר עמן. אחת הדרכים היעילות לטפל בהפרעה היא יצירת הקשר עם אחת הדמויות המתאפיינת באופי חיובי ובנכונות לשתף פעולה. כאשר המטופל מתוודע לדמויות כולן יסביר לו המטפל כיצד הן נוצרו וידלה אמפתיה למצוקה שקדמה ליצירתן.
חזרה אל: רשימת מושגים בפסיכולוגיה
