מונחים בפסיכולוגיה: זיכרון – גוש, דעיכה, התקה והדחקה
הגדרה:
גוש – מילר השתמש בביטוי גוש לציון יחידת זיכרון. הגוש אינו מוגדר על פי מספר הפריטים שהוא מכיל אלא על פי המשמעות והארגון של החומר הכלול בו. הגוש הוא יחידת משמעות, ספרה, הברה, מלה או משפט, כל אחד יכול להיחשב לגוש אם אפשר לארגן אותו ביחידת משמעות אחת.
דעיכה – המידע המאוחסן במאגר הזיכרון לזמן קצר עשוי לדעוך במשך הזמן, גם אם מידע חדש אינו דוחק אותו החוצה. תאוריה זאת נקראת תאורית הדעיכה, המידע מאוחסן בזיכרון לזמן קצר בצורת עקבות ההולכות ונחלשות מעצמן כפונקציה של זמן. השינון יכול למנוע שיכחה משום שהוא חוזר ומחדש את העקבות. בזיכרון לזמן ארוך השכחה גוברת עם הזמן, כלומר היא דועכת. ללא שימוש במידע, עקבות הזיכרון הולכות ודועכות עד שלבסוף הן נעלמות כליל. השכחה היא תהליך פאסיבי שבו המידע נחלש ודועך מעצמו במשך הזמן.
התקה – הקיבולת המוגבלת היא הסיבה העיקרית לשכחה בזיכרון לזמן קצר. הזיכרון לזמן קצר דומה לתיבה שיש בה מקום לשבעה פריטים בלבד. בכל פעם שפריט נוסף מתקבל לעיבו הוא מתיק פרט קודם ממקומו, ופרט זה נשכך אלא אם כן הוא שונן ומקודד בזיכרון לזמן ארוך. מפני חדש תוציאו.
הדחקה – על פי התאוריה הפסיכואנליטית של פרויד השכחה בזיכרון לזמן ארוך נובעת במקרים רבים מהדחקת המידע ולא מאובדנו. חלק מהזכרונות כה מכאיבים עד שהפרט מרחיק אותם מתודעתו. זכרונות אלה ניתנים לשליפה רק אחרי שהופגו הרגשות השליליים המלווים אותם. ההדחקה מציינת אם כן שכחה עקב חסימה פעילה של הגישה לזכרונות מסויימים.
