פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: השפעה חברתית – קונפורמיות
קונפורמיות
לעיתים הלחץ לקונפורמיות מהסביבה הוא מפורש, ולעיתים הוא מרומז. ננסה להבין את הכוחות שמפיקים סוגים אלו של השפעה חברתית ע"י חקר הטווח המלא של הרצף מרומז- מפורש.
חיקוי אוטומטי ואפקט הזיקית (Chameleon)
פעמים רבות אנו מחקים את התנהגותם של אחרים בלי מחשבה יתרה, ניתן לומר שאנו חקיינים שלא במודע. וויליאם ג'יימס סיפק לכך הסבר באמצעות תיאוריית ה-Ideomotor Action – לפיה עצם המחשבה על התנהגות הופכת את התרחשותה לסבירה יותר (לדוג', מחשבה על גלידה הופכת את האפשרות שנאכל גלידה לסבירה יותר). כשאנו צופים באנשים מתנהגים בצורה מסוימת, הרעיון להתנהגות זו מגיע למוחנו (באופן מודע או לא), מה שהופך את התרחשותה לסבירה יותר. רעיון זה נחקר בניסוי של Chartrand & Bargh (1999) המכונה אפקט הזיקית – חיקוי בלתי מודע של הבעות הפנים, התנועות והתנהגויות אחרות של אנשים עמם האדם בא במגע.
ניסוי המדגים זאת נעשה באוניברסיטת ניו-יורק: נערכו שני מפגשים של עשר דקות האחד, בכל אחד מהם שני האנשים נתבקשו לתאר תמונות מתוך מגזינים פופולאריים. אחד הנבדקים בכל מפגש היה משתף פעולה וביצע מדי פעם פעילות ייחודית, אחד מהם גירד את ראשו, האחר ניער את רגלו. המפגשים תועדו במצלמת וידאו. נמצא כי הנבדקים נטו לחקות את הפעולה (גירוד ראש או ניעור רגל) שביצע משתף הפעולה כשהיו בנוכחותו. מחקרים מאוחרים יותר הראו שנטייה זו חזקה במיוחד אצל אנשים בעלי נטייה לאמפטיה כלפי אחרים או אצל אנשים שמרגישים צורך חזק להשתייך. בנוסף, נמצא שאנשים נוטים לחבב יותר אנשים שמחקים אותם מאשר אלו שלא וכי אנשים שחיקו אותם נוטים לנקוט ביותר פעילות פרו-חברתית מייד אח"כ- כמו תרומה או השארת טיפ למלצר שחיקה אותם.
ג'ון סטיוארט מיל על סכנות הקונפורמיות ולמה חשוב להיות אינדיבידואל
