בפסיכולוגיה חברתית, קונפורמיות היא סוג של השפעה חברתית הכרוכה בשינוי אמונה או התנהגות על מנת להשתלב בקבוצה. שינוי זה הוא בתגובה ללחץ קבוצתי אמיתי (הכרוך בנוכחות פיזית של אחרים) או מדומיין (הכרוך בלחץ הנורמות / ציפיות החברתיות).
ניתן גם להגדיר קונפורמיות כ"כניעה ללחצים קבוצתיים" (Crutchfield, 1955). לחץ קבוצתי עשוי ללבוש צורות שונות, למשל בריונות, שכנוע, הקנטות, ביקורת וכו'. קונפורמיות מכונה גם השפעת רוב (או לחץ קבוצתי). כל אחד מסוגי הלחץ האלו כופה על היחידה לקחת חלק בהתנהגות של הכלל, גם אם זה לא היה הדבר שהוא עצמו היה מעדיף לעשות. המונח משמש לעתים קרובות לציון הסכמה לעמדת הרוב, הנגרם על ידי רצון ' להשתלב ' או להיות אהוב (נורמטיבי) או בגלל רצון להיות נכון (מידע), או פשוט להתאים את עצמו ל תפקיד חברתי (הזדהות).
קונפורמיות בפסיכולוגיה
ג'נס (1932) היה הפסיכולוג הראשון שחקר קונפורמיות באמצעות ניסויים קליניים. הניסוי שלו היה סיטואציה מעורפלת הכוללת בקבוק זכוכית מלא שעועית. הוא ביקש מהמשתתפים לאמוד בנפרד כמה שעועית הכיל הבקבוק. ג'נס אז הכניסה את הקבוצה לחדר עם הבקבוק, וביקשה מהם לספק הערכה קבוצתית באמצעות דיון. לאחר מכן התבקשו המשתתפים לאמוד את המספר בכוחות עצמם בכדי לגלות האם אומדניהם הראשוניים השתנו על סמך השפעת הרוב. לאחר מכן ראיין ג'נס שוב את המשתתפים בנפרד ושאלה אם ברצונם לשנות את הערכותיהם המקוריות, או להישאר עם הערכת הקבוצה. כמעט כולם שינו את הניחושים האישיים שלהם כך שיהיו קרובים יותר להערכת הקבוצה. על ידי כך הראה ג'נס את הנטייה האנושית להתאים את עצמנו למה שאנשים סביבנו חושבים ועושים. הפסיכולוגיה המשיכה לחקור ולעסוק רבות בנושא שקיבל דחיפה קדימה לאחר מלחמת העולם השנייה, מסיבות ברורות. ניסויי הקונפורמיות המפורסמים ביותר היה ניסוי הקונפורמיות של סולומון אש וכן הניסוי של שריף.
עוד מידע ומאמרים על קונפורמיות:
גורמים ללחצי קונפורמיות – סיכום
קונפורמיות בקבוצה ובמערכת החינוך
בטח יעניין אותך גם:
ג'ון סטיוארט מיל על סכנות הקונפורמיות ולמה חשוב להיות אינדיבידואל
