פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי
התיאוריה הכי משפיעה בתחום הנה תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של ליאון פסטינגר (1957), אשר מסכים עם היידר באשר לכך שאנשים שואפים לאיזון בין עמדות, רגשות ופעולות, ומוסיף: חוסר עקביות בין המחשבות, הרגשות והפעולות של האדם גורם למצב רגשי אברסיבי (דיסוננס) אשר מוביל למאמצים לשיקום העקביות.
על פי פסטינגר, אנשים מפחיתים דיסוננס או חוסר עקביות בין קוגניציות על ידי שינוי אחת או יותר מהקוגניציות המתנגשות. החוקרים שהמשיכו לחקור בתחום לא חלקו עליו בעניין זה. אולם כן חלקו עליו בהמשך בקשר למה שהוא החשיב כחוסר עקביות: ע"פ פסטינגר חוסר עקביות מתרחש כל פעם שההיפך של קוגניציה מסוימת משתמע מקוגניציה אחרת (לדוג', אם אנו מעריכים עמותה מסוימת יותר מהשנייה ובכל זאת תרמנו לשנייה יותר כסף). בהמשך נראה שהגדרה זו של חוסר עקביות לא תמיד עובדת גם מאחר והיא מעורפלת מדי (לא תמיד ברור מהו בדיוק ההיפך של קוגניציה מסוימת) וגם מאחר שהיא מנבאת רמה מוגברת של דיסוננס – יותר מזו שאנשים חווים בפועל (לדוגמה, יתכן שאתה טוען שאינך אוהב מסיבות הפתעה, אך תמצא את עצמך מרוצה ממסיבת הפתעה שיארגנו לך, וכנראה שזה לא יגרום לך ליותר מידי דיסוננס…). עם זאת, התיאוריה עדיין מאד מועילה ומחקר מאוחר יותר העמיק את ההבנה בנושא.
חוויה של דיסוננס והפחתתו
נבחן את המחקרים העיקריים בתחום הדיסוננס – מחקרים שריגשו דורות של סטודנטים לפסיכולוגיה חברתית!!!
החלטות ודיסוננס
כל ההחלטות הקשות גורמות לדיסוננס שכן כל החלטה בה בחרנו כוללת בתוכה מאפיינים בלתי-רצויים וכל החלטה בה לא בחרנו כוללת בתוכה מאפיינים רצויים. לדוג', אם עוברים לגור ב-LA על מנת להנות ממזג האוויר הטוב, סביר שזיהום האוויר ופקקי התנועה יגרמו לדיסוננס. על פי פסטינגר, ברגע שהחלטנו לעבור ל-LA, נשקיע מאמץ מנטלי בהפחתת הדיסוננס – נעשה רציונליזציה להחלטה שלנו, ונטען למשל, שהראות הגרועה נובעת מערפל ולא מפיח.
מחקר: ראיינו מהמרים במירוץ סוסים. את חלקם ראיינו מיד לפני ואת חלקם מיד אחרי ההימור. ההנחה היא שלאחר ההימור (אך לפני התחרות) הם יטו להפחית את הדיסוננס שקשור במאפיינים השליליים של הסוס בו בחרו ובמאפיינים החיוביים של הסוסים שבהם לא בחרו. הפחתת הדיסוננס תתבטא בהבעת ביטחון גדולה יותר בקשר לבחירה אצל אלו שרואיינו מיד לאחר ההימור. ואלו אכן התוצאות שהתקבלו בפועל. אלו שרואיינו מעט לפני שביצעו את ההימור נתנו "סיכויים ממוצעים" לסוס שלהם, לעומת אלו שרואיינו לאחר שכבר הימרו, שנתנו לסוס הנבחר שלהם "סיכויים טובים". (תופעה דומה נצפתה גם בבחירות פוליטיות). תהליך זה מראה שלקיחת החלטות קשות מעוררת דיסוננס , שמביא לתהליך של רציונליזציה שגורם לנו להרגשה נוחה יותר עם בחירתינו.
פסטינגר טען שתהליכים להפחתת דיסוננס מופיעים רק לאחר שהתקבלה החלטה שלא ניתן לשנותה. נטייה זו קשורה באחת היכולות הייחודיות לבני האדם- ביכולת לצפות את העתיד. על ידי יכולת זו, האדם צופה האם החלטה שלו כרוכה בתהליכים לא נעימים ואז מבצע הפחתת דיסוננס. מחקרים הראו שרציונליזציה מתרחשת באופן בלתי מודע גם לפני שנעשית ההחלטה. מחקרים אלו הראו שברגע שלאדם יש העדפה קלה לאופציה מסוימת הוא נוטה לעוות את המידע הנוסף כך שיתמוך בהחלטה המקורית שלו. לדוג', גודל קטן של מסעדה צרפתית ידורג כיתרון על ידי אוהבי אוכל צרפתי ("יהיה אינטימי שם") וכחסרון על ידי אוהבי אוכל תאילנדי ("לא נוכל לדבר מבלי שכולם ישמעו אותנו"). כלומר, כמו שפסטינגר מצא, ביצוע החלטות מעורר דיסוננס, ומביא לתהליך של הפחתתו, אולם בניגוד לדברי פסטינגר, תהליכים אלו מתרחשים הן לפני והן אחרי ביצוע ההחלטה.
ראו גם:
