ההגות הציונית לדורותיה: פרץ סמולנסקין
פרקים בהגות הציונית לדורותיה – סיכומים
תקופתו של פרץ סמולנסקין היא תקופה שבה אנו רואים את הצמיחה של אינטליגנציה יהודית שלומדת רוסית אבל גם מטפחת את העברית. מדובר באנשים הרואים הזדמנות כיהודים להיות חלק מהחברה הכללית. אחד האנשים המובילים בתחום האינטלקטואלי הזה הוא פרץ סמולנסקין. הוא כותב באחד ממאמריו טקסט מעניין, כי הוא מבליט את העובדה שיהודים משכילים רואים עצמם חלק מעם אבל רואים את עתידים ברוסיה, מכיוון שיש עכשיו הזדמנות וצריך לנסות להתערות בחברה. ע' 74 "עם הננו אשר ברוח מחשבם נחשוב נפשנו כאחוזים ושלובים איש לרעהו באחווה. ואם לא מוסדות אגודות, כל העמים היו מוסדות אגודותיהם אז בעבור זה חדלנו מלהיות לעם? ובכן לא חדלנו מלהיות עם גם עד כעצם היום הזה, עם הרוח. … בנים נאמנים אנו לכל ארץ אשר בה נשב.. כי הארץ אשר בה נשב לנו היא, אין לנו ארץ אשר היא הייתה לראש פינת אחדותנו אין לנו ארץ אשר בהישבתה שבתה גם אגודתנו. אמנם ארץ הייתה לנו אך היא לא הייתה חבל המרתק אותנו… למען הרוח ובכל דרכי החיים ובכל פועלי האנוש אנשים אנו ככל העמים אנחנו צד אחד אבל באימפריה הרוסית אנו עם ככל העמים." התקווה הגדולה הזאת מעודדת הקמת בתי ספר עבריים, ספרות עברית, כניסה למשרות ממשלתיות, להוראה. ואז קורה משהו שמשנה את התמונה לחלוטין ב1881. ההיפתחות של המשטר הרוסי ליותר ליברליזציה, יוצרת פרדוקסאלית את התנועות שמתנגדות לעצם השלטון. כי אם אתה מאפשר למספר רב של אנשים ללמוד ברוסיה, וללמוד גם בחוץ לארץ, והלימוד הוא לנסות להקים אוניברסיטאות, גימנסיות, הרי כשמלמדים במסגרת של חינוך כזה, אחד הדברים קשורים לדמוקרטיה וליברליזם והשקפת עולם אוניברסאלית. וכך נוצרת אינטליגנציה שהיא ביקורתית כלפי השלטון.
רצח הצאר
כאשר אנשים מתחילים ללמוד ולדעת שיש משטרים אחרים, יש נגישות, וחלק למדו במערב, וידעו מה קורה באירופה, נוצרו תנועות מהפכניות אחדות, רפורמיסטיות אחדות וב- 1881 נרצח הצאר הרוסי. זו הייתה תפנית משמעותית במהלכים של רוסיה. ולכן צריך להוסיף שבין האינטליגנציה המהפכנית היה מספר קטן של יהודים. בין המעורבים ברצח היו גם שמות יהודיים. כדאי לזכור שרצח ראש מדינה זו חויה טראומתית תמיד, אבל ברוסיה הצאר הוא אבי האומנה, במשמעות שבאירופה המערבית לא קיים כבר. עם הרצח מתרחשים שני תהליכים:
א. תהליך אלים- פוגרומים
בין הרוצחים אומרים שהיו יהודים ואפילו יהודייה אחת. אומרים שהיהודים רצחו את הצאר, ואלו הם אותם היהודים שצלבו את ישו המשיח. לשמועה זו יש יסודות, שכן היו פעילים יהודיים, גורמת לגל של פוגרומים. ולפני 1881 לא היו פוגרומים. במשך שבועות מתרחשים בתחום המושב, מהומות שבהם נרצחים אלפי יהודים, בתים נשרפים, נשים נאנסות, אנשים הופכים לפליטים, והמשטרה לא תמיד מתערבת. לפעמים משום שהיא חושבת שטוב להוציא קיטור בדרך זו, ולעיתים משום שהיא עומדת אין אונים ולא מוכנה לכך. מה עושים כשיש משטרה שלא מיומנת בפיזור הפגנות, ולא תמיד מוכנה לסכן את אנשיה ובטח לא כלפי יהודים. יש זעזוע עצום שעובר על הציבור היהודי, שבר.
ב. חידוש ההגבלות על היהודים-
כחלק מהתגובה של השלטון שהוא המום, הם חושבים מחדש האם המדיניות הליברלית הייתה הדבר הנכון, ואולי הליברליזציה הביאה את האנשים להתנגדות, וכדאי לעצור קצת. אחרי רצח הצאר ידם של השמרנים על העליונה, והמשטר הליברלי עושה סבוב של 180 מעלות, זה חל על כל החברה וגם על היהודים. מגבלות רציניות על מה שלומדים בגימנסיה ובאוניברסיטאות, הוצאה מהחוק של ספרים מערביים, הגבלה על לימודים בחוץ לארץ, הגבלה על יציאה לחוץ לארץ. יש פשיטות של משטרה שמחפשות יהודים שגרים מחוץ לתחום המושב ולא באישור. והגבלה של מספר היהודים שיכולים להיכנס לגימנסיות ולאוניברסיטאות. נומרוס קלאוזוס- מספר קבוע של יהודים ביחסיות לאוכלוסייה, שלומדים בסטודנטים. אם יש שני אחוזים, ילמדו שני אחוזים. אבל, במקומות בהם היו 15 ו20 אחוזי יהודים באוניברסיטה, יש פגיעה כעת במוביליות.
שני המהלכים הללו- פוגרומים מהותיים וחזרה להגבלות שלפני הרפורמה. קצת דומה ליהודי הריינוס. אחרי עשרים שנה של פתיחות, חזרה לתחום המושב. זה יוצר שני מהלכים מקבילים ולעיתים חופיים:
הגירה, מ 1881 מתחילה ההגירה המסיבית של יהודים למערב, בעיקר לארה"ב אבל גם לאנגליה, לדרום אפריקה, לארגנטינה. לפני זה מספר היהודים בארה"ב קטן. בין 1881 ל1914, מהגרים בין 2.5 ל3 מיליון יהודים לארה"ב.
לאומיות -בקרב חלק מהאינטליגנציה היהודית הרוסית, יש נטייה לחשוב במושגים של תנועה לאומית. תנועה לאומית שחושבת על פיתרון לאומי.
סמולנסקין פונה ללאומיות
וכך אותו פרץ סמולנסקין מפתח אחרי 1881 מאמר שנקרא "נחפשה דרכנו" כלומר הערכה מחודשת, והוא אומר "אם שונאינו יקראו בחוזה כי רבנו ופרינו בארצם וכי נהיה להם למשא, לכן אין טוב לנו בלתי אם לסגת לאחרו דהיינו להמעיט מספרינו בארצות" ואז צריך לחשוב ברצינות על ישראל. הוא רק אומר, אבל שימו לב ללשון, וזה אדם שדיבר קודם על רוסיה בשבח. וזו לא ארץ ישראל של מעלה, והוא עושה בדיקה בארץ ישראל "כבר עמלו חכמים רבים לא מבני עמנו לחקור ולדרוש את הארץ הזאת וגם תרים גדולים לב מבריטניה, ויתורו את הארץ לארוכה ולרוחבה ויתבוננו היטב למצה כיד חוכמתה הטובה ביניהם. והזה זה חקרו ומצאו כי טובה הארץ מיליון וכי יש לכוחה להחיות 14 מיליון נפש אדם אם אך בכישרון וביד חרוצה ידוע. והנה דברי החכמים הללו נוכל להישען. וגם אם נאמר כי הפריזו ולא ל14 מיליון כי אם לחצי תפסיק לחם לשובע בארץ, כי די והותר" הוא מפתח תוכנית להסביר למה א"י טובה יותר- קרובה יותר מאמריקה, אפשר לארגן הגירה באורח קולקטיבי, ויש ישוב ישן בארץ "ועושים נבלות ושערוריות לבושת הגוי כולו לחרפת הארץ" אבל אפשר להעביר אותם תהליך של התייעלות. זו ארץ מרכזית לנתיבי הסחר, זמן קצר לאחר פתיחת תעלת סואץ. זה שינוי מהותי, המראה שחלק מאלה שעסקו בהשכלה, משנים כיוון.
1881 היא שנה קריטית היסטורית בתולדות רוסיה וקריטית בתולדות עם ישראל. זאת תחילתה על העלייה הראשונה, וזה נובע מהמצוקה של 1881. הרוב המכריע 95 אחוזים ויותר הגיעו מערבה. אבל יש אוכלוסייה שמדברת על עצמה קודם, והיא מוצאת את דרכה לישראל. אלו הם הבילויים, ומהם יוצאים אנשי העלייה הראשונה. זה לא נובע מחברה שיהודים דוכאו בה, אלא להפך, חברה שנפתחה בפני היהודים הדלת, ולאחר רצח הצאר נסגרת הדלת והם מגיעים לישראל. ואז מתחילה בקרב האינטליגנציה היהודית הרוסית שיושבת בעיקר באודסה, בגלל החילוניות והפתיחות, אנו מוצאים הוגים אחרים שכדאי לשים לכ אליהם ולמה שהם מציעים ליהודים. כולם כותבים בעברית בעיקר לקהל המשכילים ברוסיה.
